אחת הרעות החולות בניהול השקעות בישראל היא שבתי ההשקעות וחברות הביטוח גובים דמי ניהול בכל מקרה, ללא קשר לתשואה שהם מצליחים או לא מצליחים להשיא למשקיעים. כלומר, לא משנה אם החברות משיגות תוצאות טובות או לא טובות, תשואות חיוביות או שליליות - את דמי הניהול הן יקבלו. דמי ניהול אולי לא נשמעים כמו הוצאה כל כך משמעותית אבל למעשה לאורך עשרות שנים של חסכון מדובר על עשרות ואף מאות אלפי שקלים שעוברים מהחוסך אל החברה המנהלת. בשבוע שעבר המליצה רשות שוק ההון לאפשר למוסדיים להציע לציבור מסלולי השקעה וכעת גם יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, תומכת במהלך ואומרת "מזה זמן רב אנו תומכים במתן אפשרות לגופים המוסדיים להציע מסלולי השקעה עם דמי ניהול מבוססי ביצועים״. "במבט גלובלי ניתן גם לראות שמזה כמה שנים, תעשיית קרנות הנאמנות בארה"ב וגם באירופה, מסמנת למנהלים כיוון של מעבר לתמריצים מבוססי הצלחה. מנגנונים של תמריצים אלה נוצרו כתגובה לתחרות בשוק, וכן לשחיקה בדמי הניהול לצד השחיקה בשיעורי הריבית בעולם. הנושא הזה של מעבר לדמי ניהול מבוסס ביצועים כרוך ללא ספק בשאלת תפיסת הסיכון על ידי מנהלי ההשקעות. האם דמי ניהול שמתגמלים על ביצועים יעלו את הסיכון ליחידת תשואה? הפתרונות לכך הם בדרך של מדידה ארוכת טווח שמקטינה חששות מסוג זה. "עלינו לערוך את השינויים הנדרשים כדי להבטיח שמוצרי ההשקעה המוצעים לציבור, בין אם באופן וולונטרי ובין אם בדרך של "כפייה" במסגרת החיסכון לטווח ארוך (קרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים, וקופות הגמל) יהיו מוצדקים וייצרו ערך ממשי לחוסכים שנבצר מהם לנהל את חסכונותיהם לפי שיקול דעתם. אני סבורה שהאקסיומות שחשבנו אותן לנכונות ביחס לעולם הישן מתחילות להיסדק ושנוצרה ההזדמנות לערוך שינוי משמעותי ויסודי בתחום החשוב הזה לטובת ציבור המשקיעים..." לחזק את המסלולים הפאסיביים ממצאי רשות שוק ההון הצביעו גם על כך שהתשואות נטו שהושגו בפועל בעשור האחרון על ידי משקיעים מוסדיים ישראליים בהשקעותיהם בקרנות השקעה פרטיות היו, בממוצע, נמוכות בהשוואה לאלטרנטיבות שאפשר היה להשיג בשווקים סחירים בישראל ובחו"ל. הבעיה היא שהתשואות של קרנות ההשקעה לא היו גבוהות לא רק בהשוואה לשוקי המניות בארה"ב, שחוו גאות חריגה בעשור האחרון, אלא גם בהשוואה לתשואות שוק המניות בתל אביב שבו התשואות בעשור האחרון לא היו חריגות בראייה ארוכת טווח. הוועדה המליצה לעודד מסלולי השקעה פסיביים בעלות נמוכה שכל אחד מהם יעקוב אחרי מספר מדדי מניות ומדדי איגרות חוב מרכזיים בארץ ובעולם ולדברי גואטה: "יישום ההמלצה עשוי לתרום לצמיחת התעשייה הפאסיבית, בהתאם לגודל הראוי לה, המקובל בשווקים מערביים ולייצר נזילות בשוק ההון שכה חיונית לפיתוח ולחיזוק השוק הציבורי בישראל. בנוסף, יישום ההמלצה יאפשר הוזלה של המסלולים הפסיביים בהשוואה למסלולים אקטיביים אחרים". "ממסקנות הוועדה עולה למעשה כי למסלולים פאסיביים יש יתרונות משמעותיים על פני מסלולי השקעה אקטיביים, בשני ההיבטים של ההשקעות, גם בהיבט עלויות ההשקעה ודמי הניהול הנגבים בהן, שהוא היבט מובן מאליו, אבל גם בהיבט התשואות שהן מניבות לחוסכים – כפי שהוכח כבר רבות בספרות האקדמית, היכולת של מנהלים ספציפיים, להכות את המדדים המובילים לאורך זמן, היא מוגבלת מאד. אלה המלצות שאני חושבת שצריך לשים אליהן לב וליישמן באופן מושכל". אם עד לפני שנים ספורות היו בישראל תעודות סל, שהן למעשה מכשיר שלא באמת קונה את מדד המניות אלא רק התחייבות של החברה לשלם את התוצאות של המדד, הפכו לפני מספר שנים לקרנות ETF ובכך ובכך הפחית את רמת הסיכון בהשקעות הפאסיביות והשווה אותן לזו שקיימת ב-ETF  בעולם. על פי גואטה: כיום "גוף מוסדי השוקל אם להשקיע בקרן סל ישראלית או בנכס פאסיבי של אחד מגופי ההשקעה המובילים בעולם רואה לפניו רמת סיכון זהה מבחינת מבנה המוצר, ולכן מעלה באופן יחסי למצב ששרר בשוק קודם הרפורמה, את כדאיות ההשקעה במוצר הזה תוצרת ישראל. יישום מסקנות הוועדה והמעבר להשקעות פאסיביות יהיה כרוך ללא ספק בעלויות אשר צפויות להיות נמוכות משמעותית מעלויות ניהול אקטיבי של כספי החוסכים כיום. בנוסף, אני סבורה כי עידוד המוסדיים למעבר להשקעות פאסיביות יוביל ללא ספק להפחתת הרגולציה בשוק ההון".