כצפוי: הריבית במשק נשארה ללא שינוי: 0.1%
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל פרסמה כעת את החלטת הריבית. הוועדה הותירה את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.1%, כפי שנקבע בהודעת הריבית הקודמת.
לא היה צפוי גם הפעם שינוי בריבית בארץ - והבנק אכן הותיר את הריבית ללא שינוי.
החלטת הריבית הבאה: 23 באוגוסט.
בתחזית המאקרו החדשה שלו מעדכן הבנק כלפי מטה את תחזית הצמיחה של ישראל וצופה כי התוצר יצמח ב-5.5% בשנת 2021 וב-6% בשנת 2022. זאת לעומת התחזית הקודמת בה צפה הבנק צמיחה של 6.3% לשנת 2021, ו-5% לשנת 2022;
מנגד, צופה הבנק כי יחס החוב-תוצר של ישראל יעמוד בסוף השנה וגם בשנה הבאה על 74%, טוב מעט מהתחזית הקודמת של הבנק ליחס חוב תוצר של 77%. על פי הבנק, הגירעון הממשלתי צפוי לעמוד על 7.1% בשנה הקרובה (לעומת 8.2% בתחזית הקודמת) ו-3.8% בשנה הבאה (לעומת 3.6% בתחזית הקודמת).
צפו במסיבת העיתונאים של בנק ישראל, שתחל בשעה 16:15:
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- הבנקאים המרכזיים מתכנסים בג’קסון הול - כולם מחכים לשמוע את פאוול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקראת החלטת הריבית כתב אמיר כהנוביץ, כלככן ראשי של אקסלנס, כי "בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, וזאת למרות התחזקות השקל בתקופה שחלפה מול סל המטבעות, למרות הפתעה כלפי מטה בשני המדדים האחרונים ולמרות ההתפרצות של ווריאנט 'דלתא', שצויין בעבר כסיכון העיקרי שהבנק חשש מהם".
בלידר שוקי הון כתבו כי "במסיבת העיתונאים הנגיד ירון צפוי לאותת שתוכנית רכישת האג"ח לא תחודש לאחר סיומה. אך נדמה שהודעה זו כבר מתומחרת בשוק. תחזית האינפלציה צפויה להתעדכן כלפי מעלה ל-2% השנה (לעומת 1.3% בשנה שעברה) ולהישאר ללא שינוי ב-2022 על רמה של 1.2%. לא צפוי שינוי משמעותי בתחזית הצמיחה (6.3% השנה ו-5% בשנה הבאה)".
במיטב דש חולקים על לידר וסבורים כי הבנק דווקא עשוי להודיע כבר השבוע על הארכת תוכנית הרכישות: "לאחר ישיבת הריבית השבוע, החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל שכוללת מסיבת העיתונאים, תהיה רק ב-7 לאוקטובר. עד אז הוא צפוי להגיע לרכישות מצטברות של האג"ח הממשלתיות של כ-80 מיליארד שקל, קרוב מאוד לרף לסיום התוכנית בסך של 85 מיליארד.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
"בהנחה שירצה להודיע על גורלה של התוכנית בהתראה לא מאוד קצרה לפני סיומה הוא צריך לעשות זאת השבוע או בהחלטת הריבית באוגוסט. עם ירצה לעשות זאת בישיבת הריבית שבה יוכל להסביר את החלטתו במסיבת העיתונאים, בנק ישראל עשוי כבר השבוע להודיע על המשך או סיום התוכנית.
- 3.איך היתה המסיבה? נרדמתי באמצע (ל"ת)רועי 05/07/2021 17:46הגב לתגובה זו
- 2.בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)רבקה 05/07/2021 16:33הגב לתגובה זו
- 1.עמך 05/07/2021 16:15הגב לתגובה זוריבית אפס מלאכותית. כאשר האינפלציה משתוללת זו הונאה הכי גדולה בהיסטוריה.בנק ישראל הוא לא פתרון אלה אסון שקורה זוגות צעירים ומעדיר את האלפיון העליון.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
