כצפוי: הריבית במשק נשארה ללא שינוי: 0.1%
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל פרסמה כעת את החלטת הריבית. הוועדה הותירה את הריבית במשק ללא שינוי ברמה של 0.1%, כפי שנקבע בהודעת הריבית הקודמת.
לא היה צפוי גם הפעם שינוי בריבית בארץ - והבנק אכן הותיר את הריבית ללא שינוי.
החלטת הריבית הבאה: 23 באוגוסט.
בתחזית המאקרו החדשה שלו מעדכן הבנק כלפי מטה את תחזית הצמיחה של ישראל וצופה כי התוצר יצמח ב-5.5% בשנת 2021 וב-6% בשנת 2022. זאת לעומת התחזית הקודמת בה צפה הבנק צמיחה של 6.3% לשנת 2021, ו-5% לשנת 2022;
מנגד, צופה הבנק כי יחס החוב-תוצר של ישראל יעמוד בסוף השנה וגם בשנה הבאה על 74%, טוב מעט מהתחזית הקודמת של הבנק ליחס חוב תוצר של 77%. על פי הבנק, הגירעון הממשלתי צפוי לעמוד על 7.1% בשנה הקרובה (לעומת 8.2% בתחזית הקודמת) ו-3.8% בשנה הבאה (לעומת 3.6% בתחזית הקודמת).
צפו במסיבת העיתונאים של בנק ישראל, שתחל בשעה 16:15:
- הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
- הבנקאים המרכזיים מתכנסים בג’קסון הול - כולם מחכים לשמוע את פאוול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקראת החלטת הריבית כתב אמיר כהנוביץ, כלככן ראשי של אקסלנס, כי "בנק ישראל צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, וזאת למרות התחזקות השקל בתקופה שחלפה מול סל המטבעות, למרות הפתעה כלפי מטה בשני המדדים האחרונים ולמרות ההתפרצות של ווריאנט 'דלתא', שצויין בעבר כסיכון העיקרי שהבנק חשש מהם".
בלידר שוקי הון כתבו כי "במסיבת העיתונאים הנגיד ירון צפוי לאותת שתוכנית רכישת האג"ח לא תחודש לאחר סיומה. אך נדמה שהודעה זו כבר מתומחרת בשוק. תחזית האינפלציה צפויה להתעדכן כלפי מעלה ל-2% השנה (לעומת 1.3% בשנה שעברה) ולהישאר ללא שינוי ב-2022 על רמה של 1.2%. לא צפוי שינוי משמעותי בתחזית הצמיחה (6.3% השנה ו-5% בשנה הבאה)".
במיטב דש חולקים על לידר וסבורים כי הבנק דווקא עשוי להודיע כבר השבוע על הארכת תוכנית הרכישות: "לאחר ישיבת הריבית השבוע, החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל שכוללת מסיבת העיתונאים, תהיה רק ב-7 לאוקטובר. עד אז הוא צפוי להגיע לרכישות מצטברות של האג"ח הממשלתיות של כ-80 מיליארד שקל, קרוב מאוד לרף לסיום התוכנית בסך של 85 מיליארד.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
"בהנחה שירצה להודיע על גורלה של התוכנית בהתראה לא מאוד קצרה לפני סיומה הוא צריך לעשות זאת השבוע או בהחלטת הריבית באוגוסט. עם ירצה לעשות זאת בישיבת הריבית שבה יוכל להסביר את החלטתו במסיבת העיתונאים, בנק ישראל עשוי כבר השבוע להודיע על המשך או סיום התוכנית.
- 3.איך היתה המסיבה? נרדמתי באמצע (ל"ת)רועי 05/07/2021 17:46הגב לתגובה זו
- 2.בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)רבקה 05/07/2021 16:33הגב לתגובה זו
- 1.עמך 05/07/2021 16:15הגב לתגובה זוריבית אפס מלאכותית. כאשר האינפלציה משתוללת זו הונאה הכי גדולה בהיסטוריה.בנק ישראל הוא לא פתרון אלה אסון שקורה זוגות צעירים ומעדיר את האלפיון העליון.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
