קנס של 6 מיליון שקל לחברת הוט - אפילו לא מכה קלה בכנף לחברה
בהמשך לשימוע שנערך לחברת הוט החליט נקנסה החברה בסכום של כשישה מיליון שקלים על ידי משרד התקשורת. הסיבה היא "הפרות חמורות שפגעו בתחרות בשוק התקשורת". אבל האמת היא שלא מדובר אפילו במכה קלה בכנף עבור הוט. החברה מכניסה בשנה כ-4 מיליארד שקל, וה-EBITDA השנתי עומד על כ-1 מיליארד שקל. אז מה זה כבר בשבילה קנס קטן של 6 מיליון שקלים, כאשר היא מפצה על כך בתוצאות גבוהות יותר, תוך חסימת מתחרות? במשרד התקשורת מסבירים שזה פשוט הקנס המקסימאלי המותר בחוק, מה ששוב מעלה את השאלה - האם המחוקקים בכנסת יודעים מה קורה בשטח? על פי משרד התקשורת, הוט לא קיימה כנדרש את הוראות רפורמת השוק הסיטונאי (יכולת של ספקים שאין להם פריסה רחבה של תשתיות בארץ לחכור מהחברות הגדולות, בזק והוט, את השירות ולספק את השירות לציבור). החברה הערימה קשיים על ספקי אינטרנט ללא תשתית בחכירת מקטעי תשתית ושיווקם לצרכנים. הוט הייתה אמורה לאפשר החל מחודש מאי 2015 את פעילות השוק הסיטונאי על גבי הרשת שלה. אלא שהיא החלה לספק את השירות רק ב-2018, וגם אז התגלו קשיים שלא אפשרו לספקיות השירות לספק שירותים באורח תקין לצרכנים. לדברי משרד התקשורת, התנהלות החברה לא אפשרה פעילות שוק סיטונאי תקינה על גבי הרשת שלה, באופן שהביא בפועל להדרת המתחרות מהרשת שלה ולמניעת התפתחות התחרות. הפגיעה התחרותית אינה מסתכמת בחסמים למעבר מנויים לשוק סיטונאי, אלא בפגיעה לטווח ארוך בקשר לפיתוח רשתות של המתחרים. שר התקשורת, יועז הנדל: "נמשיך להפחית רגולציה, לעודד פריסת תשתיות ולהטיל קנסות כבדים על מי שיפגע בתחרות. אסור שהפרות החוק ישתלמו. חברות התקשורת מבינות היטב שתחרות הוגנת היא הבסיס לשוק הסיטונאי שנועד לאפשר נגישות גבוהה ומחירים נמוכים, תפקידי כשר התקשורת ותפקיד הדרג המקצועי לחבר את ישראל ולאפשר לאזרחי ישראל שירות הוגן ונח - אמשיך לדחוף לאכיפה נחושה בכל פעם שתתגלה הפרה ואמשיך לעודד את החברות להיות מנוע צמיחה בתחום תשתיות התקשורת". מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין: "השוק הסיטונאי הינו אבן יסוד בתחרות בשוק התקשורת, וביכולת של ספקיות האינטרנט להתחרות כשחקנים שווים. חברות שיפרו את הוראות הרפורמה ויערימו קשיים על ספקיות האינטרנט, צריכות לצפות לפעילות נחושה של המשרד".
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר
מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.
הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.
מיליארדים על השולחן
הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.
במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.
- אינטל עלולה לאבד את היתרון היחיד שלה; זה יכול להיות מסוכן
- טראמפ מטיל מכסים נוספים על הודו - סה"כ 50% על היבוא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.
