טכנולוגיית הייפרסוניק הינה טכנולוגיה המאפשרת לעצמים לטוס במהירות של פי 5 ממהירות הקול (בערך 6000 קמ"ש). הטכנולוגיה פותחה לאורך 50 השנים האחרונות והיכולות שנאספו לאורך התקופה הזו, יהפכו לזהב בעוד כ-10 שנים.   טילי הייפרסוניק הם לא דבר חדש. לסין, ארצות הברית ורוסיה יש טילים כאלה מספר שנים.   טילים בליסטיים טסים במהירות דומה לטילי הייפרסוניק. ההבדל בין הטכנולוגיות הקיימות לאלה העתידיות, הן בין היתר היכולת לשנות את כיוון הנסיעה של הטיל לאחר שיגורו ולאו דווקא את מהירותו.   גם הטילים הבליסטיים הקיימים וגם טילי הייפרסוניק יוצאים מהאטמוספרה. אך ההבדל ביניהם הוא שניתן לשלוט בכיוון של טילי הייפרסוניק גם לאחר החזרה לכדור הארץ, בעוד הטילים הבליסטיים הקיימים הם חסרי שליטה. לסין ורוסיה יש כיום טילים שניתן לשלוט בהם בצורה כזו או אחרת לאחר הכניסה לאטמוספירה.   ארצות הברית נמצאת בשורה הראשונה יחד עם רוסיה וסין בכל מה שקשור לטכנולוגיית הייפרסוניק. במאי 2020  התייחס הנשיא לשעבר טראמפ לראשונה לטילים אלו, כשאמר: "ארצות הברית מפתחת טילים סופר דופר (super-duper missile) שיכולים להיות פי 17 יותר מהירים ממה שיש היום".  

"I call it the super duper missile" Trump explaining how he describes a missile being developed by the Space Force that is travels at a speed 17x faster than current missiles. pic.twitter.com/bFmJj2slIJ

— Brian A. Cahn, MD (@brian_cahn) May 15, 2020

  לקראת הבחירות בנובמבר בשנה שעברה, הוא הגדיל לדבר על הטכנולוגיה שארצות הברית מפתחת. גם לאחר כניסתו של הנשיא ג'ו ביידן לבית הלבן, היחס לטכנולוגיה החדשה נשמר. התקציב לשנת 2022 כפי שפורסם בשבוע שעבר, כולל הצעת תקציב של 3.8 מיליארד דולר לשנה הפיסקאלית 2022, עבור טכנולוגיית הייפרסוניק. הצעת התקציב הזו היא צמיחה של 20% מול תקציב שנת 2021 שעמד על 3.2 מיליארד דולרים. יתרה מכך, התקציב עד כה, היה עבור מו"פ (בעיקר ניסויים) של הטכנולוגיות השונות.   הצעת התקציב של ממשל ביידן, נותנת לראשונה אור ירוק לרכוש טכנולוגיות קיימות והאצת פיתוחן לאחר מתן אישור. על פי דיווח שפורסם לאחרונה, הכוונה של ממשל ביידן היא להקצות כ-160 מיליון דולר עבור רכישת טילי אוויר-קרקע של חברת לוקהייד מרטין. כמו כן, דווח כי חיל האוויר האמריקאי ביצע רכישה ל"תוכנית הייפרסוניק" שלו בגובה 120 מיליון דולר נוספים, שעתידים להתחלק בין חברת בואינג ולוקהייד מרטין.   צילום: אתר לוקהייד מרטין "יש לנו מחויבות חזקה בממשל החדש לאסטרטגיה שלנו, ואנחנו מתקדמים במהירות כדי לספק יכולת הייפרסוניק", אמר בתחילת יוני מייק וויט, דירקטור עבור מחקר לטכנולוגיית הייפרסוניק במשרד הביטחון האמריקאי.   השוק האמיתי של הטכנולוגיה הוא לא הטילים אלא טיסות מסחריות למרות כל האפשרויות הקיימות, הביזנס האמיתי איננו נמצא בטילים. השוק המרכזי של טכנולוגיית הייפרסוניק הוא בכלל טיסות מסחריות. וכדי להבין זאת נתחיל מהסוף: 3 שעות טיסה מניו יורק לטוקיו או מאירופה לאוסטרליה.   טכנולוגיית הייפרסוניק, כפי שהסברתי, יכולה לשמש עבור שיגור טילים אך היא יכולה גם להטיס מטוסי נוסעים במהירות של עד 5 מאך (בערך 6000 קמ"ש). דגמי אבטיפוס ראשונים כבר יצאו לשוק על ידי חברת בואינג ולוקהייד מרטין.   חברת בואינג, אחת משתי יצרניות המטוסים המסחריים הגדולה בעולם, פרסמה כבר בשנת 2018 שהיא עובדת על מטוס המבוסס על טכנולוגית הייפרסוניק. "אנו נרגשים מהפוטנציאל האדיר של טכנולוגיית הייפרסוניק לחבר את קצוות כדור הארץ במהירות ובטיחות שלא נראו בעבר", אמר בהשקה מנהל פעילות המו"פ של הייפרסוניק בחברה. לטענתו ייקחו עוד 20 שנים עד שניתן יהיה לטוס בבטחה במטוסים כאלה. מנגד יש הטוענים שזה יכול לקחת 10 שנים בלבד.   צילום: אתר חברת בואינג כבר בשנת 2010, ביצעה חברת בואינג ניסוי במטוס ללא טייס -  X-51 במהירות 5 מאך. כלומר, הטכנולוגיה אמנם בראשית דרכה, אולם יש מאחוריה מעל 10 שנות מחקר. המטוס ביצע לאורך השנים מספר טיסות ניסוי בהן חוקרי החברה אספו מידע רב לטובת המשך הפיתוח.   חברת התעופה יונייטד איירליינס פרסמה לפני כחודש כי היא תרכוש מחברת  Boom Technology 15 מטוסי Overture המסוגלים להגיע למהירות של 1,800 קמ"ש. מהירות דומה יחסית זכורה בוודאי לילידי שנות ה-70 ממטוסי הקונקורד, אשר פעילותם הופסקה בשנת 2003 עקב ריבוי תקלות טכניות שהובילו לתאונות קשות.   יונייטד אם כן, תרכוש 15 מטוסים במחיר של 200 מיליון דולר כ"א (כ-חצי מחיר מבואינג 747-800), במידה ו-Boom תעמוד בכל הדרישות של החברה. על פי הפרסום, החברות מכוונות לבצע טיסות ראשונות בשנת 2026 ולשאת נוסעים בשנת 2029. במצב בו מטוס יכול למכור יותר כרטיסים לכל שעת טיסה ממוצעת, נראה כי הפוטנציאל של חברות התעופה הוא גדול.   צילום: אתר יונייטד איירליינס מה גודל השוק ואיך ניתן להרוויח קשה להעריך מה יהיה מחיר טיסת הייפרסוניק, כמחיר עוגן ניקח 75 אלף דולר לטיסה טרנסאטלנטית (במחירי 2021). אם ניקח את כמות הנוסעים העולמית, שעמדה בשנת 2019 על קצת יותר מ- 4.5 מיליארד נוסעים, מתוכם 20% הם טיסות טווח ארוך (6 שעות ומעלה), נקבל קצת פחות ממיליארד נוסעים בשנה. מתוכם חצי אחוז טסו במטוס פרטי – והנה הגענו לקצת פחות מחמישה מיליון נוסעים בשנה. אם נכפיל את חמשת מיליון הנוסעים בשנה ב-75 אלף דולר לכרטיס - נקבל שגודל השוק של תעופה מהירה עתיד להיות כ-350 מיליארד דולר בשנה, בהחלט מספרים אדירים. רק לשם השוואה גודל שוק התעופה (שאינו פרטי) כולו בשנת 2019 עמד על כ-850 מיליארד דולר.   אז כמו שהוזכר קודם, ניתן להיחשף לטכנולוגיה דרך החברות המסורתיות בואינג, איירבס, לוקהייד מרטין וחברות התעופה. יש גם אפשרות לייצר חשיפה דרך החברות המייצרות את המטוסים עצמם, אולם חלקן ציבוריות וחלקן לא. באופן טבעי הן מסוכנות, כי הן יכולות להיקלע למשבר תזרימי ולהיסגר (מספר חברות כבר נסגרו).   החשיפה הטובה ביותר מבין כל האפשרויות להבנתי היא חברת לוקהייד מרטין. החברה מפתחת טכנולוגית הייפרסוניק גם לטילים וגם לתעופה. לפני כחצי שנה פורסמה עסקת הרכישה (טרם אושרה  ונמצאת בבדיקה ברשות ההגבלים של ארצות הברית), בה לוקהייד מרטין תרכוש את חברת Aerojet Rocketdyne – חברה המייצרת טילים ומנועים לטילים. החברה עובדת כבר זמן רב עם חיל האוויר האמריקאי על טכנולוגיית הייפרסוניק. עסקת הרכישה עומדת על 4.4 מיליארד דולר (שווי השוק של לוקהייד הוא כ- 100 מיליארד דולר). לוקהייד עובדת במרץ כדי לספק את הצרכים של ארצות הברית בהקשר הביטחוני וכן כדי להביא מוצר איכותי שיוכל לתת מענה לענף התעופה האזרחי. כרגע באתר של החברה מופיעים מעל 50 משרות מהנדס ועם הדרישה למומחיות 'הייפרסוניק'.   אגב, בהקשר של לוקהייד מרטין - גם מטוס ה- F35 הינו מקור הכנסה עתידי לחברה. החברה היא היצרנית של המטוס החדיש ועל פי הפרסומים השונים מדינות כמו איחוד האמרויות, ערב הסעודית, שוויץ, ספרד ויוון עתידות לקבל אישור ולרכוש מטוסי F35 בעלות כוללת של כ- 40 מיליארד דולר, אשר עתידים להתפרס על פני 5-7 שנים.   בקיצור, בעוד 10 שנים תזכרו איפה שמעתם על הייפרסוניק.     תום גפנר הוא שותף בחברת השקעות ואנליסט מניות גילוי נאות: כותב הטור מחזיק מניות של חברת לוקהייד מרטין.