מטבעות כסף שקל חיסכון
צילום: Istock

יתרת הנכסים הפיננסיים של הציבור הישראלי עלתה ב-129 מיליארד שקל

תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור הישראלי עומד על כ-4.5 טריליון שקל - עליה של 2.9% נכון לרבעון הראשון של 2021; בכמה רכיבי המניות עלו? ובכמה יתרת האג"ח הממשלתיות ירדה?
סתיו קורן | (1)

נרשמו התפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברבעון הראשון של שנת 2021. לפי בנק ישראל, ברבעון הראשון של השנה הנוכחית עלתה יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור בכ-129 מיליארד שקל (2.9%) לרמה של כ-4.5 טריליון שקל. גם רכיבי המניות עלו, בכ-15%, לעומת זאת יתרות רכיבי אג"ח החברות בארץ ובחו"ל נותרו ללא שינוי ויתרת רכיב האג"ח הממשלתיות בארץ והמק"ם ירדה.

במהלך הרביע הראשון ההתפתחות ברכיבי תיק הנכסים לא הייתה אחידה: חלו עליות ביתרת ההשקעות בחו"ל (9.6%), ביתרת המזומן והפיקדונות (3.6%) וביתרת המניות בארץ (3.1%), ואילו חלה ירידה ביתרת האג"ח הממשלתיות והמק"ם וביתרת הנכסים האחרים.

שיעור החשיפה של הגופים המוסדיים לנכסים זרים עלה במהלך הרביע בכ-1.4 נקודות אחוז, מנגד שיעור החשיפה למט"ח ירד בכ-0.1 נקודות האחוז. היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה במהלך הרביע הראשון בכ-21 מיליארד שקל (6.3%) והגיע לרמה של כ-351 מיליארד שקל, המהווים כ-7.7% מסך תיק הנכסים של הציבור. זאת בהמשך לעלייה בהיקפו בשלושת הרביעים האחרונים של שנת 2020.

במהלך הרבעון הראשון של השנה המשקיעים המוסדיים מכרו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-6.8 מיליארד דולר; השקעות של כ-6.9  מיליארד דולר, בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (בעיקר במניות) שקוזזו ואף יותר ע"י מכירת מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ- 13.7 מיליארד דולר; כלומר הגדלת העסקאות העתידיות למכירת מט"ח.

יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים עלתה ברביע הראשון בכ-78 מיליארדי שקל

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אופיר 30/06/2021 15:14
    הגב לתגובה זו
    לא בעוד הרבה זמן, שני שליש פחות
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל