איך לאבד 250 מיליון שקל? מיליארדים מושקעים בשוק הקריפטו, אבל בסוף אם שכחתם או איבדתם סיסמא - הלך הכסף
מיליוני דולרים הלכו לאיבוד בארנקי BITCOIN 1.37% נעולים בגלל סיסמאות שנשכחו, על פי ההערכות מדובר ב-140 מיליון דולר אבודים. מטבע הקריפטו הגדול בעולם חווה תנודות קיצוניות לאחרונה, באפריל השנה הוא נסחר בשער של 63 אלף דולר, מאז הוא הספיק להתרסק במעל 50%, לשער של 29.6 דולר - היום הוא רושם עליה של 4% ונסחר בשער של 33.7 דולר.
בחזרה לכספים אבודים, חברת סטייקהאונד תובעת את חברת פיירבלוקס הישראלית בטענה שאיבדה 250 מיליון שקל, כיוון שלא אבטחה מטבעות דיגיטליים שהופקדו אצלה. מנגד, בפיירבלוקס טוענים שהאשמה אצל סטייקהאונד שלא גיבתה את הסיסמא.
נשמע מוזר, אבל זו לא הפעם הראשונה שמאות מיליונים הולכים לאיבוד בגלל שלא זוכרים את הסיסמא. ברשת יש מיליארדים רבים שאין להם דורש וכנראה אף פעם לא יימצאו - ביטקוינים אבודים של אנשים שהשקיעו שמו בארנק ולא זוכרים את הסיסמא. המקרה המפורסם בעולם הוא של סטפן תומאס, מתכנת גרמני שגר ועובד בסן פרנססיקו ששכח את הססמא לארנק הדגיטלי ואיבד לא פחות מ-240 מיליון דולר! את הקוד אגב, הוא כתב על דף נייר שאבד.
בן כרמיצ'ל, מנכ"ל Datarecovery.com Inc, אחת מחברות שחזור הנתונים הראשונה בעולם, אומר כי החברה שלו קיבלה בשנים קודמות בתדירות של אחת לחודש, פנייה שמתייחסת לפתיחת ארנקי ביטקוין. כעת הוא מקבל שיחה אחת או שתיים ביום. ככל שערכו של ביטקוין עולה, כך גם מספר האנשים שמנסים לגשת למטבעות שקנו לפני שנים עולה. ומכיוון שהטכנולוגיה מוגנת כל כך, הוא אומר, מקובל לשכוח את הסיסמה שלך. "אנשים חושבים שהם יזכרו מה הם יצרו, ואז, 10 שנים אחר כך, הם שוכחים". החברה של בן גובה 500 דולר ליום כדי לפצח סיסמה אחת, אם ללקוח יש מספר רב של סיסמאות שנשכחו, תשלום עבור תהליך השחזור עלול להיות יקר.
במקרה האחרון מעורבת פיירבלוקס הישראלית שמפתחת תשתית מאובטחת להעברות נכסים קריפטוגרפים בין ארגונים. החברה השלימה לא מזמן גיוס של 130 מיליון דולר וכנראה ששוויה הוא באזור ה-500 מיליון דולר ומעלה.
פיירבלוקס אמורה לספק אבטחה בהעברות של מטבעות קריפטוגרפיים, אבל שימו לב - להבדיל מחשבונות בנק שלגביהן הבנק בעצם שולט ויודע מה יש לכל אחד מכם - יש "שקיפות" מלאה, כאן ה"בנקאי" לא יודע כלום. המידע חסוי. זה טוב לרבים אבל זה גרוע לאחרים ששוכחים את הסיסמא.
פיירבלוקס שהוקמה לפני שלוש שנים על ידי מיכאל שאולוב שלפני כן מכר חברת סייבר שהקים לצ'קפוינט ב-100 מיליון דולר, מספקת פתרונות אבטחה להעברות כספים וארנקים דיגיטליים. החברה פיתחה רשת של העברות שמקבילה בעצם לסוויפט שהיא רשת העברות כספים בין הבנקים. כלומר, לקוחות החברה בעצם משתמשים בה כדי לאבטח את העברות הכספים, כך שזה באמת אבסורד שעם כל מנגנוני האבטחה בדבר הפשוט ביותר - שמירה על הכספים בחשבון, אין באמת פיתרון.
לטענת החברה, זו לא אשמתה. היא לא יכולה לדעת מה הסיסמא של הלקוח. מנגד, הלקוח כאמור טוען שזו אחריותה. בסטייקהאונד טוענים כי איבוד 250 מיליון שקל נובע ממעשה רשלנות של עובד של פיירבלוקס. העובד על פי כתב התביעה, עבד בסביבת עבודה לא מתאימה, לא שמר ולא גיבה את המפתחות הפרטיים של הנתבעות הדרושים לפתיחת הארנק הדיגיטלי הרלבנטי, ומסיבה לא ברורה, המפתחות נמחקו ולמעשה נעלמו, מה שלא מאפשר את שחרור הנכסים הדיגיטליים של סטייקהאונד.
זאת ועוד - את המפתחות הדיגיטליים יש להעביר לחברה המגבה, חברת קוינקאבר, ובסטייקהאונד טוענים כי היא אכן קיבלה את המפתחות הפרטיים אך לא יכלה לבדוק אם ניתן אכן לפתוח את הארנק. כדי לשחזר את המפתחות הדיגיטליים צריך לחזור לעותק את פיירבוקס וזה מתברר לא קיים.
בפיירבוקס מנגד טוענים כי מלכתחילה, לא העבירה סטייקהאונד את המפתחות הפרטיים הרלבנטיים לאותו מתחם עבודה כמתחייב וכמוסכם לקוינקאבר, לצורך גיבוי.
התביעה וגם טענות הנתבעת עמוסים במושגים טכנולוגיים ובהסברים על שיטות העבודה. אבל כל הטכנולוגיה המתוחכמת הזו, כל מאות המיליונים שמושקעים ובסופו של דבר, אין פתרון אבטחה ויכולת שחזור מידיים.
- 1.סטושי שתאקמוטו 24/06/2021 07:54הגב לתגובה זוכמו שאמרתם אי אפשר לשחזר את המפתח הפרטי אם היה אפשר לא היה ביטקוין. אם סבתא שלכם הייתה נותנת לכם גורמט זהב יקר הייתם שוכחים איפה שמתם אותו? אותו דבר עם המפתח הפרטי לשמור כמו על זהב

שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
הירידות במטבעות הדיגיטליים מתגברות על רקע האטה בביקוש המוסדי וחשש גובר מקריסות בפרוטוקולי DeFi. אנליסטים מזהירים שהאמון נשחק, וההתאוששות צפויה להיות ארוכה ומורכבת
שוק המטבעות הדיגיטליים חווה תקופה מאתגרת. הביטקוין ירד מתחת ל־107 אלף דולר ביום שני, ובשלישי ירד אף מתחת ל־103 אלף דולר. המטבעות האלטרנטיביים רשמו ירידות חדות יותר: את'ריום, XRP, BNB וסולנה נחלשו ב־5%–9% ב־24 השעות האחרונות. המצב הנוכחי מעיד על שינוי מהותי בסנטימנט המשקיעים, עם סגירות כפויות של פוזיציות ממונפות בהיקף של 1.37 מיליארד דולר ב-24 השעות האחרונות לפי נתוני CoinGlass.
הבעיה התחילה באוקטובר עם מה שהמומחים מכנים "אירוע
ההנזלות ההיסטורי" - אירוע שמחק כ-19 מיליארד דולר מפוזיציות ממונפות ארוכות. שלושה שבועות אחרי האירוע, השוק עדיין לא הצליח להתאושש מהמכה. המצב הנוכחי מראה שהאמון של המשקיעים נשאר רעוע. המומחים מסבירים שלבנות מחדש בסיס הון של 19 מיליארד דולר זה תהליך שלוקח זמן,
והשוק עדיין במה שג'ורדי אלכסנדר מ-Selini Capital מכנה "שלב ההנגאובר" מהלם אוקטובר.
לראשונה זה שבעה חודשים, הביקוש המוסדי לביטקוין ירד מתחת לקצב הכרייה. המשמעות היא שהמשקיעים הגדולים מאטים את רכישותיהם. במקביל ניכרת מגמה של הימנעות מסיכון ברחבי שוק הקריפטו. המצב הטכני בשוק מחזק את התמונה הקודרת, כאשר מדד MarketVector שעוקב אחרי המחצית התחתונה של 100 הנכסים הדיגיטליים הגדולים ירד זה השבוע השלישי ברציפות, עם ירידה של עד 8.8%. חלק מהמטבעות חזרו לבדוק את הרמות הנמוכות מהתרסקות הבזק באוקטובר. המדד הזה ירד כבר כ-60% השנה.
הביטקוין עצמו יורד 3.5% למתחת ל-103 אלף דולר, אבל עדיין שומר על עלייה של כ-10% מאז דצמבר. למרות זאת, הביטקוין מפגר אחרי מניות גלובליות בשבועות האחרונים כשמשקיעים עוברים לנכסי סיכון שיותר רגישים להתפתחויות מאקרו-כלכליות. זה משאיר את הקריפטו מתקשה למצוא את המקום שלו למרות רקע גלובלי חיובי בסך הכל.
- הביטקוין מתאושש - אך אוקטובר 2025 נרשם כחודש הגרוע ביותר זה שבע שנים
- המסיבה נגמרה? מטבעות הקריפטו ממשיכים לאבד גובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משבר ה-DeFi
גורם נוסף שמכביד על התחום הוא המשבר במגזר הפיננסים המבוזרים (DeFi). פרוטוקול Stream Finance דיווח על הפסדי נכסים של 93 מיליון דולר, בעוד שחובות בעייתיים בשוקי ההלוואות מוערכים בכ־284 מיליון דולר. החשש מהתפשטות הנזק גורם לפדיונות ולהיחלשות מטבעות יציבים. לדברי דרק לים מחברת Caladan, האמון בשוק היה פגוע עוד קודם לכן, לאחר פריצה של 128 מיליון דולר בפרוטוקול Balancer. לדבריו, “האירוע של Stream רק העמיק את חוסר הוודאות במערכת שממילא מתמודדת עם מינוף גבוה”.

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.
