גיל שוויד
צילום: תמר מצפי

צ'ק פוינט צפויה לעזוב את מדד נאסד"ק 100; מהן ההשלכות?

השוק העניש את החברה בגלל הצמיחה הנמוכה שלה, מניית החברה ירדה והיא כעת בסכנה ממשית ליציאה מהמדד
גלעד מנדל | (16)

חברת צ'ק פוינט איבדה בשנים האחרונות את מומנטום הצמיחה שלה, החברה כבר כמעט ולא צומחת - רק אחוזים בודדים בשנה. גם השורה התחתונה של החברה כמעט ולא צומחת, רק הרווח למניה וגם הוא צומח באמצעות רכישות עצמיות שמבצעת החברה למניותיה. 

יש הסוברים כי הצמיחה הנמוכה נובעת מכך שהחברה היא כבר ענקית בעולם אבטחת המידע עם הכנסות של מעל 2 מיליארד דולר בשנה והגודל כמובן כבר הופך לה לחיסרון באספקט של הצמיחה. חלק יאמרו שגיל שוויד מנהל את החברה בצורה לא נכונה וחלק יאמרו שהשמרנות שבה החברה מנוהלת היא דווקא דבר טוב שכן כפועל יוצא מכך צ'ק פוינט צומחת עקב בצד אגודל, שומרת על רווחיות ולא נכנסות להרפתקאות מסוכנות של מיזוגים ורכישות. 

בכל מקרה; עם הנתונים האמפיריים לא ניתן להתווכח והנתונים האמפיריים מראים שהחברה כבר לא צומחת בקצב בו צמחה בעבר. היא נסחרת לפי מכפיל רווח של קצת מתחת ל-20; מכפיל נמוך בקרב חברות אבטחת המידע אך גם הגיוני בהתחשב בצמיחה הנמוכה של החברה.

שוק ההון לא אוהב את העובדה שצ'ק פוינט הפועלת בתחום מתפתח וחם מאוד - צומחת באחוזים בודדים "ומעניש" אותה בהתאם. מתחילת השנה ירדה מניית החברה בכ-7 אחוז, זאת בשעה שמדד הנאסד"ק 100 עלה 10 אחוזים. "הפיגור" בהשוואה לנאסד"ק 100 שנמשך בשנים האחרונות הוביל לירידה של משקל המניה של החברה במדד האנסד"ק 100 עד למצב שבו היא נמצאת כיום - במקום ה-100 מתוך 102 החברות שנמצאות במדד.

עדכון המדד נערך אחת לשנה בחודש דצמבר וקיים סיכוי סביר שהחברה תצא מהמדד בעדכון הקרוב. בעקבות היציאה מהמדד, ככל ואכן תהיה - יאלצו תעודות הסל וקרנות הסל על מדד הנאסד"ק 100 וקרנות ההשקעה שהתחייבו להשקיע רק במניות מבין מניות הנאסד"ק 100 למכור את ההחזקה שלהן בחברה. 

ההשלכות על מניית החברה לא ברורות, שכן כאמור מצד אחד צפויים גופים למכור את המניות שלה אם תצא מהמדד. אך מצד שני כתוצאה מכך שישנם הפרשים ענקיים בשווי בין חברות כמו אפל (2.1 טריליון ד') ומיקרוסופט (1.9 טריליון ד') לבין חברות כמו צ'ק פוינט (16 מיליארד ד') נוצר מצב שבו המשקל של צ'ק כמניה שבמקום ה-100 במדד, הוא מינורי; 0.13% מהמדד בלבד. לכן, נשאלת השאלה עד כמה באמת זה ישפיע עליה? מילא אם בעדכון היא הייתה יוצאת מהמדד ממקום 80, אבל ממקום 100 ההיצע צפוי להיות נמוך יותר, אך עדיין משמעותי.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    סייבר סייבר 12/06/2021 23:44
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר בין מובילאיי לחברות סייבר? תביאו כדוגמא את פאלו וטוויסטלוק, או עוד מיליון דוגמאות אחרות לרכישות של חברות סייבר
  • 12.
    אנונימי 12/06/2021 22:12
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה!
  • 11.
    גיל שוויד עושה כסף אמיתי ולא וירטואלי (ל"ת)
    Paz 12/06/2021 22:11
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    לא צריך טבע 2, מנוהלת באחריות וטוב שכך (ל"ת)
    מנש 12/06/2021 17:04
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    מיקי 12/06/2021 16:57
    הגב לתגובה זו
    מה זה אומר
  • 8.
    ניר 12/06/2021 09:19
    הגב לתגובה זו
    זה כסף מת, פשוט לא זזים לאף מקום וגם לא משלמים כמו שצריך , גסיסה איטית שתארך שנים כל עוד שוויד וחבורתו מנהלים את העסק. צריך הנהלה חדשה עם חזון וביצים ללקיחת סיכונים בשוק שמתפתח כל כך מהר ובאופן דינמי.
  • 7.
    חברה עם הרבה כסף אבל זה כסף מת (ל"ת)
    אמנון 12/06/2021 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ירון 12/06/2021 08:05
    הגב לתגובה זו
    השמרנות של שוויד וצ'ק פוינט ידועה וראויה לביקורת. אבל בהקשר הפיננסי - פאלו אלטו ואחרות לא באמת צומחות מתוך רכישות. הן צומחות מתוך פיתוח איכותי, לקיחת סיכונים וזה יכול להיות מחוזק ברכישות נכונות. שוויד שמרן כי הוא לא מפטר, ויוצא סטגנציה, וכשבאים אליו עם רעיונות מהפכניים - הוא לא משקיע בזמן, אלא רק בדיעבד,כשז כבר מאוחר מידי.
  • 5.
    איל 12/06/2021 03:46
    הגב לתגובה זו
    שמרנות my ass
  • 4.
    לא יותר טוב טבע , קונה ורונה ומינוס 87 אחוז מהשיא שלה. לא תמיד יש מה לרכוש ולפעמים עדיף לא לרכוש , ולצאת ממדד 100. אבל עדיין להיות חברה גדולה ומשמעותית. (ל"ת)
    אבי 11/06/2021 23:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כשיבוא המשבר אז תצוצנה הרבה הזדמנויות לבעלי כיסים שמנים (ל"ת)
    כשיבוא המשבר 11/06/2021 18:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נילי 11/06/2021 17:27
    הגב לתגובה זו
    וגי צריך ללכת הביתה. איזה שיעמום
  • 1.
    אמיר 11/06/2021 17:18
    הגב לתגובה זו
    שימו לב ש mndy נכנסה ישר בווליואציה של 8 מליארד. אם היא תצליח מאוד מאוד אולי תגיד את ההכנסות של צקפוינט. מאוד עצוב שהשוק מעדיף חלומות על מציאות . דרך אגב המכפילים של מתחרותיה של צקפוינט אמורים להוכיח צמיחה של עשרות אחוזים כל שנה והשוק מתמלא את זה כמובן מאליו
  • אחד 12/06/2021 22:11
    הגב לתגובה זו
    המדיניות הזאת לא משרתת את בעלי המניות אלא את שוויד עצמו שזוכה לאופציות בשווי עצום ודואג שהאופציות יכנסו לכסף באמצעות רכישת מניות, על חשבון כלל בעלי המניות.
  • או במילים אחרות החברה מאמינה בעצמה (ל"ת)
    אמיר 13/06/2021 09:29
  • לרון 12/06/2021 17:59
    הגב לתגובה זו
    8 מיליארד ,נו באמת,155$?אולי 90
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.