קנאביס
צילום: PIXABAY

סקטור הקנאביס - ההצלחה של BOL, הכישלון של פנאקסיה

חצי השנה האחרונה בסקטור היתה גדושה באירועים - אילו חברות עברו אותה בהצלחה ואילו כשלו ועדיין מחפשות את עצמן - תמונת מצב
גלעד מנדל | (2)

סקטור הקנאביס התמודד בתחילת השנה עם תקלה לא פשוטה - עצירת היבוא. עקב הקשחת תנאי היבוא שעשתה היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות - נעצרו כל משלוחי היבוא, שהיוו חלק ניכר מהשוק וחלק עוד יותר ניכר מהמוצרים האיכותיים והנמכרים שבו.

חלק מהחברות, כמו BOL היו ברות מזל להספיק לייבא בדקה ה-90, אבל בסופו של יום היבוא נעצר. אומנם יש הערכות שהייבוא יחזור בעוצמה מלאה כבר לקראת סוף השנה; אבל עדיין השוק השנה היה צריך מהר מאוד לעשות סיבוב של מאה ושמונים מעלות משוק שחלק גדול ממנו הוא יבוא - לשוק שנסמך על גידול מקומי.

מגמה שניה שניתן היה לזהות היא מגמת הקונסולידציה בישראל, או במילים יותר פשוטות; חברות גדולות ומבוססות רכשו חברות קטנות ומבוססות פחות. אינטרקיור -0.06% לדוגמא שהניבה בחצי השנה האחרונה את התשואה השנייה בגודלה מבין מניות הסקטור חתמה על הסכמי רכישה של חברת הקנאביס הקטנה יותר "בטר" (בעבר היתה בהליכי מיזוג עם וויטסמוק) ועל הסכם רכישה של פעילות הפצה ובתי מרקחת.

גם חברת IMC ביצעה רכישות של מספר פעילויות בצפון אמריקה וכן את פעילות ההפצה של פנאקסיה, שנחשבת למקור ההכנסה העיקרי של החברה.

העולות

אינטרקיור -0.06% (עליה של 61.25%) שהיא החברה הגדולה מבין חברות הסקטור רשמה עליות שערים במהלך חצי השנה האחרונה - בעיקר בזכות המיזוג עם ה-SPAC שהכניס לקופה של החברה קרוב ל-200 מיליון שקל, זאת בנוסף לצמיחה האורגנית שרשמה החברה. לאחר העלייה והמיזוג עם הספאק החברה נסחרת לפי שווי שוק של 1.1 מיליארד שקל.

כמו כן, ניתן לראות את העלייה במניית עמיר שיווק 3.62% (עלייה של 40.23%) שנובע ככל הנראה הן מדוחות טובים בשורת ההכנסות של עמיר שיווק עצמה שלא עוסקת בקנאביס והן של חברת BOL בה החברה השקיעה - שהציגה גידול בהכנסות ותהליכי התייעלות שהתבררו כמוצלחים. BOL היא חברה פרטית ועל כן קשה לתת הערכה מדויקת לשווי שלה.

היורדות

פנאקסיה ישראל (ירידה של 27.81%) חוותה שנה לא קלה, בלשון המעטה. החברה רשמה במהלך השנה הפסד מייצג של לא פחות מ-25.7 מיליון שקל, שיעור רווחיות גולמי נמוך מאוד של 7% והון חוזר מדולדל ביחס להפסד של 23 מיליון שקל בלבד.

ההפסדים הובילו את החברה להכרזה על תוכנית התייעלות שתיושם לטענת החברה לא יאוחר מה-30 ליוני. כמו כן, ככל הנראה בעקבות ההפסדים - נאלצה פנאקסיה למכור את פעילות ההפצה שלה לחברת IMC. ההפסדים, בנוסף לחשש מפני הפגיעה הצפויה בעסקי החברה והיתכנות של הנפקות נוספות בסגנון ההנפקות שעשתה החברה לאחרונה למוסדיים; הם שהובילו את החברה לרדת עד לשווי של 281 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

טוגדר 1.05% (ירידה של 37.4%) חוותה גם היא שנה לא פשוטה. החברה רשמה הפסד מייצג, בנטרול תגמול מבוסס מניות שינויים בשווי הוגן של לא פחות מ-11.3 מיליון שקל, תוך כדי שבדרך היא נאלצת לגייס הון באמצעות הנפקת מניות ב-2021 ואג"ח ב-2020. הבעיה היא שאת האג"ח, בהיקף של 40 מיליון שקל החברה גם צריכה לשלם. ולשלם כבר בסוף ינואר 2021 - כאשר החששות הן סביב יכולת הפירעון של החברה.

ההפסדים בשילוב עם הפחד מפני חדלות פירעון בחברה הם שהורידו את מחיר המניה של החברה, כאשר אתמול - לראשונה בתולדותיה, החברה ירדה מתחת לשווי שוק של 100 מיליון שקל והיא נסחרת כעת לפי 99 מיליון שקל בלבד.

קאנומד (ירידה של 35.35%) התקופה האחרונה גם לא הייתה מוצלחת במיוחד בשביל החברה. אף על פי שהחברה היא מגדלת מקומית ועל כן היא הייתה אמורה ליהנות מעצירת הייבוא - היא דיווחה על ירידה של כמעט 90% בצפי המכירות שלה ב-2021 מהחווה שלה במושב משואה.

כמו כן, החברה לא הצליחה להשלים בעצמה את בניית מתקן האינדור של החברה עליו נבנו הרבה ציפיות והוא היה הדבר העיקרי שבזכותו קיבלו האחים גינדי, בעלי השליטה הנוכחיים בחברה - את מניותיהם בחברה במסגרת המיזוג. כמו כן, החברה גם יצאה בפברואר להנפקת מניות שגרמה לירידה במחיר המניה. החברה נסחרת לאחר הירידה לפי שווי שוק של 70 מיליון שקל, כאשר ביחד עם חברת קנאשור היא חולקת בתואר "החברה הקטנה ביותר בסקטור הקנאביס במונחי שווי שוק".

שיח מדיקל -3.44%  (ירידה של 9.72%), גם עבור שיח השנה לא הייתה שנה מצוינת. אף על פי שהחברה ביצעה ייצוא של 120 קילוגרם ללקוח באוסטרליה ועוד כמה קילוגרמים בודדים בהזמנה נוספת - היא לא הצליחה להשיג גידול במכירות, שעמדו על כ-11 מיליון שקל (בדומה לרבעון הרביעי של 2020). כמו כן, הרווחיות הגולמית של החברה ברבעון הראשון של 2021, בנטרול שינויים בנכס ביולוגי - עמדה על כ-40.9%, קיטון לעומת רווחיות גולמית של 53.6% ברבעון הרביעי של 2020.

מדובר פה כמובן על אכזבה שכן הציפייה הייתה שהיא תרשום עקב הייצוא לאוסטרליה גידול בשורה העליונה (ההכנסות) וגידול גם בשורה התחתונה יותר (רווח); אבל לא כך קרה, דבר שגרם לסימני שאלה סביב המחיר שהיא מוכרת לאוסטרליה והאם הוא באמת גבוה כפי שציפו. את העובדה שהמכירות לא צמחו ניתן לתרץ בכך שברבעון הראשון של השנה, כבר נשארו לה פחות מזני הייבוא שלה "אוג ארסי" ו-"מרמלדה" שנחשבו לזנים הנמכרים ביותר מבין זני החברה; אך את הירידה בשורה התחתונה קשה יותר להסביר. לאחר הירידה שיח נסחרת לפי שווי של 212 מיליון שקל.

פארמוקן (ירידה של 21.08%) - כגודל הציפייה כך גם גודל האכזבה. החברה השיקה בתחילת שנה את הזן ג'ונגל דרימס ביחד עם חוות עין חצבה איתה החברה חתומה על הסכם שיתוף פעולה במסגרתו חוות עין חצבה מגדלת את הזנים של פארמוקן אצלה בחווה.

התקווה הייתה שבגלל שחוות עין חצבה נמצאת באקלים אחר, חם יותר מהחווה של פארמוקן בצפון - הזנים יצאו טובים יותר וגם מכיוון שמזג האוויר בעין חצבה יותר יציב מהצפון, הזנים יצאו הדירים יותר. ואכן כך היה, הזן ג'ונגל דרימס יצא טוב ונחטף מהמדפים בתחילת השנה ועל כן הייתה ציפייה לראות זינוק בהכנסות של החברה. אך משום מה ההכנסות, בהשוואה לרבעון הרביעי של 2020 לא צמחו - ניתן להסיק שבגלל ירידה בזנים של החברה מהחווה בצפון.

כמו כן, החברה ביצעה רכישה של פעילות ה-CBD של חברת קנזון 0%  תמורת מעל 3 מיליון שקל, כאשר הפעילות של קנזון רשמה הכנסות מינוריות של כמה עשרות אלפי שקלים בשנת 2020 והפסד של מיליונים. לאחר הירידה במחיר המניה של החברה פארמוקן נסחרת לפי שווי שוק של 108 מיליון שקל, סביב נמוך כל הזמנים של החברה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    י. 09/06/2021 00:42
    הגב לתגובה זו
    כבר בסוף ינואר 2021 --> טעות סופר. הכוונה ל 2022
  • 1.
    גלעד 08/06/2021 17:38
    הגב לתגובה זו
    תוסיף דיבידנדים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?