על חברת החלב ששווה 10 מיליארד ד' ומדוע ישראל צריכה לחזור למבוא למיקרו כלכלה?
בחודש מאי השנה הונפקה קבוצת Oatly השוודית תמורת 10 מיליארד דולר, לאחר שגייסה 1.4 מיליארד דולר. החברה מייצרת תחליפי חלב משיבולת שועל והיא רשמה בשנת 2020 הכנסות של 420 מיליון דולר - 105% צמיחה לעומת 2019. החברה עדיין בהפסד ורשמה 60 מיליון דולר הפסד בשנת 2020. מאז החלה להיסחר, החברה שנוסדה בשנת 1994 וממוקמת בעיר מאלמו, הספיקה לעלות 45% ולהגיע לשווי שוק של כ- 14.5 מיליארד דולר. לשם השוואה החברה הוותיקה יותר Beyond Meat שלה הכנסות דומות (400 מיליון דולר בשנת 2020) נסחרת לפי 9 מיליארד דולר (ונסחרה בשיאה לפי 14 מיליארד דולר).
ביולי 2020 החברה גייסה 200 מיליון דולר, אז לפי 2 מיליארד דולר. בין המשקיעים בחברה ניתן למנות את מנכ"ל סטארבאקס לשעבר, הווארד שולץ, אופרה ווינפרי והראפר ג'יי זי.
איך מגיעים למספרים האלה והאם יש צדק כלכלי לשווי זה?
בתשקיף לפני ההנפקה, שסיפקה החברה לנאסדק, היא כתבה כי "ליטר חלב של החברה הנצרך במקום חלב מסורתי, מוביל (בהשוואה) לירידה של 80% בפליטת גז חממה, 79% ירידה בכמות הקרקע המשמשת ליצור ו- 60% ירידה בשימוש באנרגיה לטובת היצור".
מגמת הטבעונות העולמית נמצאת בעלייה משמעותית. דור המילניום ודור ה- Z הם מנוע צמיחה עיקרי למגמה זו. כיום הערכות של האו"ם מדברות על כ- 80 מיליון טבעוניים ברחבי העולם (1% מאוכלוסיית העולם). בבריטניה בחמש השנים האחרונות כמות הטבעוניים גדלה פי ארבע, ומהווה כרגע 1.2 אחוז מהאוכלוסייה (720 אלף אנשים). בארצות הברית המודעות קצת יותר נמוכה. מספר האנשים הצמחוניים בארצות הברית עומד על כ- 7.3 מיליון, מתוכם כמיליון טבעוניים.
- למה וילק ממהרת להירשם בנאסד"ק?
- מיטק מתרסקת עוד 9%, גייסה עוד 6.5 מיליון דולר - כדי לשרוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שימו לב לטרנד החיפושים בגוגל – בקו הכחול ניתן לראות את טרנד החיפושים של המילה טבעוני בארצות הברית ובקו הכחול ניתן לראות את טרנד החיפושים למילה צמחוני.
הודו היא המדינה בעלת שיעור הצמחוניים הגבוה בעולם, כ- 500 מיליון בני אדם (כ-40% מהאוכלוסייה) וישראל היא המדינה בעלת שיעור הטבעוניים הגבוה בעולם והוא עומד על 5% נכון לשנת 2015 (הנתון הרשמי האחרון).
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בניגוד למה שחושבים צריכת החלב בישראל לא עלתה
בכתבה ששודרה לפני שבועיים ב- N12, ביקרו הכתבים ברפתות ברחבי הארץ. בכתבה הוזכר שצריכת חלב בישראל עולה בשנים האחרונות. זה לא כל כך מדויק. יצור החלב הכולל עלה אבל הצריכה ביחס לגודל האוכלוסייה לא עלתה על פני עשר השנים האחרונות. שימו לב לנתוני הלמ"ס על צריכת חלב בקר בישראל בעשר השנים האחרונות. ניתן לראות שהצריכה הממוצעת עלתה ב-1.8% לשנה בלבד מאז שנת 2010.
שוק תחליפי החלב גדל מהר יותר משוק החלב
בכל מקרה גם אם הנתונים של צריכת חלב בישראל עולים, הם אינם עולים יותר משוק תחליפי החלב שעמד בשנה האחרונה על 460 מיליון שקל - זינוק של 31% (4.5% מהשוק הכולל מול 3.6% בשנת 2019). שימו לב לסך המכירות של תחליפי חלב בשנים האחרונות.
גם מחקרים אקדמאיים רבים מציגים לאחרונה נתונים על כך שלמרבית אוכלוסיית העולם קיימת רגישות ללקטוז.
כל הנתונים הללו בהחלט מרמזים שפוטנציאל השוק האפשרי של Oatly הולך וגדל עם השנים.
כמובן שאין מה להשוות בין סיגריות לחלב בהיבט הבריאותי אבל יכול להיות שההיבט הכלכלי יחזור על עצמו. צריכת סיגריות (לאדם) בארצות הברית עלתה באופן משמעותי עד שנות ה-60. היום צריכת סיגריות בארצות הברית נמוכה ב-75%.
לאחרונה התמזגה לתוך שלד בורסאי חברת ביומילק – חברה של תחליפי חלב. בניגוד לקבוצת Oatly, ביומילק הינה חברת חלב מתורבת – כלומר יצור חלב אמיתי ללא חליבה של פרה. תת השוק הזה נמצא בראשית דרכו. ביומילק הוקמה לאחר שנים של מחקר ולכן תהליך הפיתוח הוא טכני ופחות ביולוגי. למרות זאת אנו לא צפויים לראות את המוצר של החברה במדפי הרשתות בשנים הקרובות. הדרך של החברה לייצר את המוצר שלה הינו בעזרת שיתופי פעולה עם חברות דגל בתחום החלב וחלוקת רווחים מהמכירות.
בחזרה לקבוצת Oatly. מכירות החברה בארצות הברית הסתכמו ב-100 מיליון דולר בשנה האחרונה, כאשר כל מכירות חלב השיבולת שועל בארצות הברית הסתכמו ב- 267 מיליון דולר, כך שהמותגים של הקבוצה מחזיקים בנתח שוק של 37.5%. סך המכירות בשנת 2020 עלו ב- 200% ביחס למכירות בשנת 2019, כך על-פי חברת המחקר נילסן. כפי שאתם מבינים, לחברה יש נתח שוק גדול במקום בו הצמיחה מאוד משמעותית. באופן כללי כשמתסכלים על הצמיחה בשווקים של תחליפי החלב ועל מגמות הטבעונות ניתן להבין כי העתיד של החברות בתחום צפוי להיות ורוד, אך חשוב לזכור כי אלו חברות במכפילים גבוהים מאוד ובמקרה של אינפלציה או שוק יורד, הן צפויות להיות הראשונות להיפגע.
ומילה אחת על הרפתנים הנחמדים שהוזכרו בכתבה של ערוץ 12 – בקורס מבוא למיקרו כלכלה שלומדים סטודנטים בשנה א' מלמדים את הבסיס למנגנון שנקרא סחר בינלאומי והוא אומר שכל מדינה תייצר את המוצרים שבהם יש לה יתרון תחרותי. היא תייצר יותר ממה שהיא צריכה עבור אזרחיה ואת היתר היא תייצא. את המוצרים שאין לה יתרון תחרותי היא תייבא. ישראל של 2021 צריכה לחזור לקורס מבוא למיקרו אם אנחנו מממנים מכספי משלם המיסים את הרפתנים שמפסידים בכל שנה כסף.
הדבר הזה נכון לעוד חלקים בענף החקלאות וכן גם לענפי תעשייה שונים.
- 12.טל 08/06/2021 22:41הגב לתגובה זואם רק היו קוראים חצי מהכתבות שמתפרסמות כאן מצבנו היה בהרבה יותר טוב
- 11.משקיע חלבי 08/06/2021 08:43הגב לתגובה זולמה אזרחי ישראל צריכים לממן יועצי השקעות שמרשים לעצמם להשתלח באחרים ולגבות עמלות מופרזות ? למה המדינה לא מפקחת כמו שצריך על התחום לטובת אזרחי המדינה
- 10.מוטי 08/06/2021 00:30הגב לתגובה זוענק , ולא סתם כל הבוחשים יוצאים החוצה , אבל החברות הגדולות כבר יושבות לדבר ...
- 9.א.ש 07/06/2021 22:06הגב לתגובה זובבית הספר לכלכלה לא מלמדים ערכים, רק כסף. בחיים יש ערך גם לדברים נוספים. כדאי שהכותב ילמד גם את הדברים הנוספים. כמו שמירה על האדמה. כמו עצמאות בהספקת מזון. כמו נופים ירוקים ומרגוע לעמל בימי המנוחה בנופים ירוקים. כמו פיזור האוכלוסיה בכל הארץ ולא רק מגדרה לחדרה.ויש עוד ערכים שלכותב הנכבד כדאי לשים אליהם לב.
- אבי 08/06/2021 13:16הגב לתגובה זואולי כדאי שתלמד קצת על מה פרות עושות לכדור הארץ. התעשייה הזאת (בין אם לבשר ובין אם לחלב) אחראית לנתח עצום מפליטת גזי חממה ולהתחממות הגלובלית. לכן, כמו שהכותב ציין, תעשיית תחליפי החלב היא תעשייה שהרבה יותר טובה לנו כבני אדם, והזרמת כספים לרפתנים שמייצרים יותר מדי מעודדת את זה. עדיף אם ישקיעו בגידול פירות וירקות במקום, אז באמת נוכל לראות נופים ירוקים
- חומרי הדברה בכמויות מסחריות, אנטיביוטיקה ותרופות, 08/06/2021 08:20הגב לתגובה זוחומרי הדברה בכמויות מסחריות, אנטיביוטיקה ותרופות, השמדה שיטתית של צמחיה ובעלי חיים טבעיים. אם אלו הערכים שלך אז משהו דפוק בחינוך שקיבלת
- יובל 07/06/2021 23:26הגב לתגובה זוערכים של דחיפת יד לרקטום של פרה
- 8.חשבתי שהפרות בישראל הן המניבות ביותר בעולם. (ל"ת)ייתרון תחרותי 07/06/2021 18:44הגב לתגובה זו
- 7.יש הרבה יותר טבעונים ממה שמוזכר בכתבה (ל"ת)אנונימוס 07/06/2021 18:25הגב לתגובה זו
- 6.רפתן גרמני 07/06/2021 18:00הגב לתגובה זובמערב אירופה, כל החקלאים כולל הרפתנים פשוט מקבלים כסף לחשבון הבנק, רק מה, לא קוראים לזה סובסידיה. כביכול יש שוק חופשי ואין מחיר מטרה וסובסידיות על חלב אבל בלי ההעברה הכספית הזאת החקלאים יסגרו את העסק. רב החקלאים (לפחות בגרמניה) ממש לא עשירים ובקושי מרוויחים. מגוחך יהיה שבישראל למשל יבטלו את התמיכה לרפתנים ואז יהיה יבוא של מוצרי חלב מאירופה שהם למעשה גם מסובסדים.
- 5.MERCZ 07/06/2021 17:28הגב לתגובה זוהכתבה נחמדה אבל הסייפא מוכיח שגבולות הגזרה של הכתב קיימים רק באקדמיה. ישראל היא מדינת אי שאיננה יכולה להרשות לעצמה להיות תלויה ביבוא של מוצר קריטי. גם העובדה שמרבית החלב בישראל מיוצר על ידי חקלאים שאינם תושבי מרכז הארץ כנראה ומפריעה לכתב. מי צריך רפתנים בערבה, בגבול הלבנון או בעוטף עזה אם אפשר לרכז את כולם בגוש דן?
- פיני 07/06/2021 20:55הגב לתגובה זומחקרים הראו שחלב גורם למחלות שונות כמו אוסטאופרוזיס ואף מאיץ התרבות תאי סרטן. ככה שהיה מוטב והרפתנים היו מגדלים תפוחים או משהו בריא אחר.
- 4.נ.ש. 07/06/2021 17:14הגב לתגובה זוהסיבה שממנים מערכות הפסדיות הן לפעמים מהסיבה של ביטחון תזונתי היינו בעבר תחת סנקציות בשנות ה80 אנחנו עלולים יום אחד לחטוף וזה הסיכון הגדול שבשביל זה מפסידים רק כדי להשאיר אותם בחיים. וכן בתחום החלב יש לישראל יתרון. כי היא מצליחה לייצר 3% שומן מהחלב שלה. וזה ייתרון ביחס לאחרים.
- 3.הדר 07/06/2021 17:13הגב לתגובה זויש שם עוד הרבה זמן הוצאות יום עד מוצר סופי. לדעתי לא להתקרב
- מוטי 08/06/2021 00:28הגב לתגובה זומוסדיים מדברים על החברה , לדעתי תתקדם הרבה יותר מהר מאשר השורטיסטים חושבים כמוך אדון ספונסר ...
- 2.לא מהכותבים הכי מחודדים שהיו לכם.. (ל"ת)רק דעה 07/06/2021 16:57הגב לתגובה זו
- 1.מרקו 07/06/2021 16:56הגב לתגובה זוביומילק יודעת גם לעבוד עם חלב אם וחלב נאקות ובעלי חיים נוספים שכל נישה זה מיליארדים
- תומס 08/06/2021 13:51הגב לתגובה זוחברה לפני פריצה עולמית , תראה כמה מדברים עליה באוסטרליה ואנגליה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית
ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור
שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.
הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ
קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.
ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלפי מקומות עבודה חדשים
האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים
הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.
