מועצת החלב בישראל
צילום: אתר המועצה

על חברת החלב ששווה 10 מיליארד ד' ומדוע ישראל צריכה לחזור למבוא למיקרו כלכלה?

האם יכול להיות שווי כלכלי כה גבוה לחברת תחליפי חלב שמפסידה? האם היא עדיפה על חברת ביומילק הישראלית. וגם - מה שכחה מדינת ישראל בקשר ליבוא ויצוא, ומדוע בעצם כולנו צריכים לממן את הרפתנים שמפסידים כסף בכל שנה?
תום גפנר | (18)

בחודש מאי השנה הונפקה קבוצת Oatly השוודית תמורת 10 מיליארד דולר, לאחר שגייסה 1.4 מיליארד דולר. החברה מייצרת תחליפי חלב משיבולת שועל והיא רשמה בשנת 2020 הכנסות של 420 מיליון דולר - 105% צמיחה לעומת 2019. החברה עדיין בהפסד ורשמה 60 מיליון דולר הפסד בשנת 2020. מאז החלה להיסחר, החברה שנוסדה בשנת 1994 וממוקמת בעיר מאלמו, הספיקה לעלות 45% ולהגיע לשווי שוק של כ- 14.5 מיליארד דולר. לשם השוואה החברה הוותיקה יותר Beyond Meat שלה הכנסות דומות (400 מיליון דולר בשנת 2020) נסחרת לפי 9 מיליארד דולר (ונסחרה בשיאה לפי 14 מיליארד דולר).

 

ביולי 2020 החברה גייסה 200 מיליון דולר, אז לפי 2 מיליארד דולר. בין המשקיעים בחברה ניתן למנות את מנכ"ל סטארבאקס לשעבר, הווארד שולץ, אופרה ווינפרי והראפר ג'יי זי.

 

איך מגיעים למספרים האלה והאם יש צדק כלכלי לשווי זה? 

בתשקיף לפני ההנפקה, שסיפקה החברה לנאסדק, היא כתבה כי "ליטר חלב של החברה הנצרך במקום חלב מסורתי, מוביל (בהשוואה) לירידה של 80% בפליטת גז חממה, 79% ירידה בכמות הקרקע המשמשת ליצור ו- 60% ירידה בשימוש באנרגיה לטובת היצור".

 

מגמת הטבעונות העולמית נמצאת בעלייה משמעותית. דור המילניום ודור ה- Z הם מנוע צמיחה עיקרי למגמה זו. כיום הערכות של האו"ם מדברות על כ- 80 מיליון טבעוניים ברחבי העולם (1% מאוכלוסיית העולם). בבריטניה בחמש השנים האחרונות כמות הטבעוניים גדלה פי ארבע, ומהווה כרגע 1.2 אחוז מהאוכלוסייה (720 אלף אנשים). בארצות הברית המודעות קצת יותר נמוכה. מספר האנשים הצמחוניים בארצות הברית עומד על כ- 7.3 מיליון, מתוכם כמיליון טבעוניים.

  

שימו לב לטרנד החיפושים בגוגל – בקו הכחול ניתן לראות את טרנד החיפושים של המילה טבעוני בארצות הברית ובקו הכחול ניתן לראות את טרנד החיפושים למילה צמחוני.

 

הודו היא המדינה בעלת שיעור הצמחוניים הגבוה בעולם, כ- 500 מיליון בני אדם (כ-40% מהאוכלוסייה) וישראל היא המדינה בעלת שיעור הטבעוניים הגבוה בעולם והוא עומד על 5% נכון לשנת 2015 (הנתון הרשמי האחרון).

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בניגוד למה שחושבים צריכת החלב בישראל לא עלתה

בכתבה ששודרה לפני שבועיים ב- N12, ביקרו הכתבים  ברפתות ברחבי הארץ. בכתבה הוזכר שצריכת חלב בישראל עולה בשנים האחרונות. זה לא כל כך מדויק. יצור החלב הכולל עלה אבל הצריכה ביחס לגודל האוכלוסייה לא עלתה על פני עשר השנים האחרונות. שימו לב לנתוני הלמ"ס על צריכת חלב בקר בישראל בעשר השנים האחרונות. ניתן לראות שהצריכה הממוצעת עלתה ב-1.8% לשנה בלבד מאז שנת 2010.

  

שוק תחליפי החלב גדל מהר יותר משוק החלב

בכל מקרה גם אם הנתונים של צריכת חלב בישראל עולים, הם אינם עולים יותר משוק תחליפי החלב שעמד בשנה האחרונה על 460 מיליון שקל - זינוק של 31% (4.5% מהשוק הכולל מול 3.6% בשנת 2019). שימו לב לסך המכירות של תחליפי חלב בשנים האחרונות.

גם מחקרים אקדמאיים רבים מציגים לאחרונה נתונים על כך שלמרבית אוכלוסיית העולם קיימת רגישות ללקטוז.

 

כל הנתונים הללו בהחלט מרמזים שפוטנציאל השוק האפשרי של Oatly הולך וגדל עם השנים.

כמובן שאין מה להשוות בין סיגריות לחלב בהיבט הבריאותי אבל יכול להיות שההיבט הכלכלי יחזור על עצמו. צריכת סיגריות (לאדם) בארצות הברית עלתה באופן משמעותי עד שנות ה-60. היום צריכת סיגריות בארצות הברית נמוכה ב-75%.

 

לאחרונה התמזגה לתוך שלד בורסאי חברת ביומילק – חברה של תחליפי חלב. בניגוד לקבוצת  Oatly, ביומילק הינה חברת חלב מתורבת – כלומר יצור חלב אמיתי ללא חליבה של פרה. תת השוק הזה נמצא בראשית דרכו. ביומילק הוקמה לאחר שנים של מחקר ולכן תהליך הפיתוח הוא טכני ופחות ביולוגי. למרות זאת אנו לא צפויים לראות את המוצר של החברה במדפי הרשתות בשנים הקרובות. הדרך של החברה לייצר את המוצר שלה הינו בעזרת שיתופי פעולה עם חברות דגל בתחום החלב וחלוקת רווחים מהמכירות.

 

בחזרה לקבוצת Oatly. מכירות החברה בארצות הברית הסתכמו ב-100 מיליון דולר בשנה האחרונה, כאשר כל מכירות חלב השיבולת שועל בארצות הברית הסתכמו ב- 267 מיליון דולר, כך שהמותגים של הקבוצה מחזיקים בנתח שוק של 37.5%. סך המכירות בשנת 2020 עלו ב- 200% ביחס למכירות בשנת 2019, כך על-פי חברת המחקר נילסן. כפי שאתם מבינים, לחברה יש נתח שוק גדול במקום בו הצמיחה מאוד משמעותית. באופן כללי כשמתסכלים על הצמיחה בשווקים של תחליפי החלב ועל מגמות הטבעונות ניתן להבין כי העתיד של החברות בתחום צפוי להיות ורוד, אך חשוב לזכור כי אלו חברות במכפילים גבוהים מאוד ובמקרה של אינפלציה או שוק יורד, הן צפויות להיות הראשונות להיפגע.

 

ומילה אחת על הרפתנים הנחמדים שהוזכרו בכתבה של ערוץ 12 – בקורס מבוא למיקרו כלכלה שלומדים סטודנטים בשנה א' מלמדים את הבסיס למנגנון שנקרא סחר בינלאומי והוא אומר שכל מדינה תייצר את המוצרים שבהם יש לה יתרון תחרותי. היא תייצר יותר ממה שהיא צריכה עבור אזרחיה ואת היתר היא תייצא. את המוצרים שאין לה יתרון תחרותי היא תייבא. ישראל של 2021 צריכה לחזור לקורס מבוא למיקרו אם אנחנו מממנים מכספי משלם המיסים את הרפתנים שמפסידים בכל שנה כסף.

 

הדבר הזה נכון לעוד חלקים בענף החקלאות וכן גם לענפי תעשייה שונים.

 

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    טל 08/06/2021 22:41
    הגב לתגובה זו
    אם רק היו קוראים חצי מהכתבות שמתפרסמות כאן מצבנו היה בהרבה יותר טוב
  • 11.
    משקיע חלבי 08/06/2021 08:43
    הגב לתגובה זו
    למה אזרחי ישראל צריכים לממן יועצי השקעות שמרשים לעצמם להשתלח באחרים ולגבות עמלות מופרזות ? למה המדינה לא מפקחת כמו שצריך על התחום לטובת אזרחי המדינה
  • 10.
    מוטי 08/06/2021 00:30
    הגב לתגובה זו
    ענק , ולא סתם כל הבוחשים יוצאים החוצה , אבל החברות הגדולות כבר יושבות לדבר ...
  • 9.
    א.ש 07/06/2021 22:06
    הגב לתגובה זו
    בבית הספר לכלכלה לא מלמדים ערכים, רק כסף. בחיים יש ערך גם לדברים נוספים. כדאי שהכותב ילמד גם את הדברים הנוספים. כמו שמירה על האדמה. כמו עצמאות בהספקת מזון. כמו נופים ירוקים ומרגוע לעמל בימי המנוחה בנופים ירוקים. כמו פיזור האוכלוסיה בכל הארץ ולא רק מגדרה לחדרה.ויש עוד ערכים שלכותב הנכבד כדאי לשים אליהם לב.
  • אבי 08/06/2021 13:16
    הגב לתגובה זו
    אולי כדאי שתלמד קצת על מה פרות עושות לכדור הארץ. התעשייה הזאת (בין אם לבשר ובין אם לחלב) אחראית לנתח עצום מפליטת גזי חממה ולהתחממות הגלובלית. לכן, כמו שהכותב ציין, תעשיית תחליפי החלב היא תעשייה שהרבה יותר טובה לנו כבני אדם, והזרמת כספים לרפתנים שמייצרים יותר מדי מעודדת את זה. עדיף אם ישקיעו בגידול פירות וירקות במקום, אז באמת נוכל לראות נופים ירוקים
  • חומרי הדברה בכמויות מסחריות, אנטיביוטיקה ותרופות, 08/06/2021 08:20
    הגב לתגובה זו
    חומרי הדברה בכמויות מסחריות, אנטיביוטיקה ותרופות, השמדה שיטתית של צמחיה ובעלי חיים טבעיים. אם אלו הערכים שלך אז משהו דפוק בחינוך שקיבלת
  • יובל 07/06/2021 23:26
    הגב לתגובה זו
    ערכים של דחיפת יד לרקטום של פרה
  • 8.
    חשבתי שהפרות בישראל הן המניבות ביותר בעולם. (ל"ת)
    ייתרון תחרותי 07/06/2021 18:44
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יש הרבה יותר טבעונים ממה שמוזכר בכתבה (ל"ת)
    אנונימוס 07/06/2021 18:25
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רפתן גרמני 07/06/2021 18:00
    הגב לתגובה זו
    במערב אירופה, כל החקלאים כולל הרפתנים פשוט מקבלים כסף לחשבון הבנק, רק מה, לא קוראים לזה סובסידיה. כביכול יש שוק חופשי ואין מחיר מטרה וסובסידיות על חלב אבל בלי ההעברה הכספית הזאת החקלאים יסגרו את העסק. רב החקלאים (לפחות בגרמניה) ממש לא עשירים ובקושי מרוויחים. מגוחך יהיה שבישראל למשל יבטלו את התמיכה לרפתנים ואז יהיה יבוא של מוצרי חלב מאירופה שהם למעשה גם מסובסדים.
  • 5.
    MERCZ 07/06/2021 17:28
    הגב לתגובה זו
    הכתבה נחמדה אבל הסייפא מוכיח שגבולות הגזרה של הכתב קיימים רק באקדמיה. ישראל היא מדינת אי שאיננה יכולה להרשות לעצמה להיות תלויה ביבוא של מוצר קריטי. גם העובדה שמרבית החלב בישראל מיוצר על ידי חקלאים שאינם תושבי מרכז הארץ כנראה ומפריעה לכתב. מי צריך רפתנים בערבה, בגבול הלבנון או בעוטף עזה אם אפשר לרכז את כולם בגוש דן?
  • פיני 07/06/2021 20:55
    הגב לתגובה זו
    מחקרים הראו שחלב גורם למחלות שונות כמו אוסטאופרוזיס ואף מאיץ התרבות תאי סרטן. ככה שהיה מוטב והרפתנים היו מגדלים תפוחים או משהו בריא אחר.
  • 4.
    נ.ש. 07/06/2021 17:14
    הגב לתגובה זו
    הסיבה שממנים מערכות הפסדיות הן לפעמים מהסיבה של ביטחון תזונתי היינו בעבר תחת סנקציות בשנות ה80 אנחנו עלולים יום אחד לחטוף וזה הסיכון הגדול שבשביל זה מפסידים רק כדי להשאיר אותם בחיים. וכן בתחום החלב יש לישראל יתרון. כי היא מצליחה לייצר 3% שומן מהחלב שלה. וזה ייתרון ביחס לאחרים.
  • 3.
    הדר 07/06/2021 17:13
    הגב לתגובה זו
    יש שם עוד הרבה זמן הוצאות יום עד מוצר סופי. לדעתי לא להתקרב
  • מוטי 08/06/2021 00:28
    הגב לתגובה זו
    מוסדיים מדברים על החברה , לדעתי תתקדם הרבה יותר מהר מאשר השורטיסטים חושבים כמוך אדון ספונסר ...
  • 2.
    לא מהכותבים הכי מחודדים שהיו לכם.. (ל"ת)
    רק דעה 07/06/2021 16:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מרקו 07/06/2021 16:56
    הגב לתגובה זו
    ביומילק יודעת גם לעבוד עם חלב אם וחלב נאקות ובעלי חיים נוספים שכל נישה זה מיליארדים
  • תומס 08/06/2021 13:51
    הגב לתגובה זו
    חברה לפני פריצה עולמית , תראה כמה מדברים עליה באוסטרליה ואנגליה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותאילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיות

אילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון

זינוק חד בשווי SpaceX, התאוששות מניית טסלה והערכות שווי אגרסיביות לחברות הפרטיות מציבים את אילון מאסק בעמדת זינוק להפוך לטריליונר הראשון, ומרחיבים את השפעתו הכלכלית והטכנולוגית בקנה מידה חסר תקדים

אדיר בן עמי |

אילון מאסק מסיים את 2025 כאחד מפרקי צבירת ההון החריגים ביותר שנרשמו בעת המודרנית. לא מדובר בהערכה ערכית של פעולותיו, דעותיו או עסקיו, אלא בתוצאה חשבונאית של עליות שווי חדות במספר חברות שבהן הוא מחזיק, ציבוריות ופרטיות כאחד.לפי הערכות שונות בוול סטריט, הונו של מאסק חצה בשלהי השנה את רף ה־600 מיליארד דולר, ובתרחישים אופטימיים אף מתקרב ל־750 מיליארד דולר. הפער בין ההערכות נובע בעיקר משאלת השווי של החברות הפרטיות שבשליטתו, ובראשן SpaceX ו־xAI.


גורם מרכזי בתמונה הוא חבילת האופציות שטסלה העניקה למאסק ב־2018. החבילה נפסלה פעמיים ב־2024 על ידי שופטת בדלאוור, אך בהמשך בוטלה הפסילה על ידי בית המשפט העליון של המדינה. עצם הכללת האופציות משנה משמעותית את תמונת ההון השנתית שלו. עם זאת, גם ללא האופציות, מאסק הוסיף בשנה החולפת הון בהיקף שמוערך בכ־250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמקביל כמעט לשוויו הכולל של האדם השני בעושרו בעולם, מייסד גוגל לארי פייג’.


המיקוד עובר לחלל

מניית טסלה עלתה בכ־20% מתחילת השנה, והוסיפה למאסק עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת, תרומת טסלה לעלייה הכוללת בהונו הייתה משנית יחסית. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה דווקא SpaceX. חברת החלל הפרטית, שבה מחזיק מאסק כ־40%, רשמה קפיצה חדה בשוויה המוערך, מכ־350 מיליארד דולר לכ־800 מיליארד דולר בתוך זמן קצר. העלייה מיוחסת בין היתר לצמיחה של שירות האינטרנט הלווייני Starlink ולציפיות עתידיות לפעילות בתחום מרכזי הנתונים מבוססי חלל.


בתחילת 2025 התמונה נראתה שונה. יחסיו של מאסק עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו, מכירות טסלה נחלשו, והשוק האמריקאי נכנס לתקופה של תנודתיות חריפה בעקבות מדיניות המכסים החדשה. באפריל הוערך הונו של מאסק בכ־300 מיליארד דולר בלבד, ללא האופציות שבמחלוקת. המצב התהפך בהמשך השנה. השווקים התאוששו, טסלה התייצבה, ושווי SpaceX המשיך לטפס. במקביל, אישרו בעלי המניות של טסלה בנובמבר חבילת תגמול חדשה למאסק, הכוללת כ־425 מיליון מניות נוספות.


עם זאת, מניות אלה טרם הוענקו בפועל. מימושן מותנה בהגעה לשווי שוק של כ־8.5 טריליון דולר לטסלה, יעד שאפתני במיוחד, אשר אם יושג יוסיף למאסק הון בהיקף של כטריליון דולר.