כמה זמן יקח להודו להתאושש מהגל השני של הקורונה?
במארס האחרון, ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD – שבו גם ישראל חברה – העריך כי הכלכלה ההודית תצמח השנה בלא פחות מ-12.6%, והיא תחזור להיות הכלכלה הכי מתפתחת ביבשת אסיה. לאחרונה ה-OECD כבר חתך את הצמיחה ל-9.9%, בשל גל הקורונה האכזרי שפוקד את תת היבשת ושהגיע במהלך החודש לצפונה מ-400 אלף נדבקים בכל יום. בסקר שעשו בבלומברג, הגיעו לתוצאות דומות מ-12 אנליסטים המסקרים את השווקים ההודיים. אלה עדיין נתונים יפים וזה אומר שהודו צפויה לצמוח בשיעור גבוה יותר ביחס לכלכלות גדולות אחרות, אבל כמו שלמדנו ב-2020 – תחזיות לחוד ומציאות לחוד.
ברבעון הראשון של השנה הודו ו-1.3 מיליארד תושביה, הציגה צמיחה של 1.6% בתמ"ג, לעומת גריעה של 0.5% ברבעון המקביל אשתקד. עם זאת, בשנה הפיסקלית שהסתיימה במארס, הכלכלה גרעה 7.3%, לאחר הסגרים שהחלו בסוף הרבעון הראשון של 2020 והכניסו את המדינה למיתון ראשון, כלומר 2 רבעונים רצופים של התכווצות כלכלית, לראשונה מזה 25 שנה.
ההודים מאשימים את התפרצות האחרונה, שנכון לעתה ירדה לכ-200 אלף נדבקים ביום, בפסטיבל הקומבה מאלה הקדוש, שאליו הגיעו השנה מיליונים על גבי מיליונים של בני אדם, כשראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי, סירב להמשיך במדיניות הסגרים והממשלה אף עודדה ולא מנעה מאנשים להגיע למרות העלייה המדאיגה במספר הנדבקים. מודי גם מתחיל לחטוף על זה אש מההודים שנמאס להם.
אבל האבטלה בהודו מתחילה לעלות ועלתה למעלה מ-10% החודש, הנתון החמור ביותר מאז הסגר הראשון אשתקד לפי המכון לניטור הכלכלה ההודית. "זה לא נורמלי עבוד הודו", מסרו בארגון בהודעה לעיתונות והוסיפו כי "המספרים מראים שגם ההגבלות האזוריות גובות מחיר מהכלכלה".
- אואזיס לא הראשונים: עשרת הטורים הגדולים ברוק
- עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבעיה המרכזית של ההודים כרגע היא מבצע החיסונים שלא רק מקרטע, אלא נמצא בנסיגה של ממש. במקביל, יצרניות החיסונים ההודיות, שנחשבות ליצרניות הגדולות בעולם, מתחו את החבלים של פסי הייצור עד דק והן אינן מסוגלות לעמוד בעומסים.
"עם המבצע שמוריד הילוך, לא רק שנראה גריעה משמעותית ברבעון השני של השנה הנוכחית, אבל גם לפגיעה עתידית נוספת בהתאוששות הכלכלה", כתבו באוקספורד אקונומיקס במכתב למשקיעים שפרסמו.
דבר אחד בטוח, היעד שהציב מודי לכלכלה ההודית, להגיע לשווי של 5 טריליון דולר, נראה שהולך ומתרחק. עם זאת, הבורסות בהודו לא עוצרות. מדד הניפטי 50 בדלהי עלה ב-12 החודשים האחרונים בקרוב ל-59% והוא שובר שיאים עם 15,583 נקודות. גם מדד בומביי 30 עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-56% וסביר להניח שלא משנה מה יקרה עם המגפה, המדדים ימשיכו לעלות.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בבנק לומבארד אודייר הורידו לאחרונה את ההמלצה על הרופי בשל המגפה ואמרו כי הכלכלה ההודית צפויה לעמוד בפני קשיים עצומים, שיכולים להוריד את התמ"ג עוד יותר.. "עלייה בביקושים ומחירי נפט גבוהים, יכולים להפוך את העודף התקציבי לגירעון ולפגוע בתמ"ג בעד 1.5%", אמר סטפן מונייה מנהל ההשקעות הראשי בבנק.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
