כסף ישראלי שקל מט"ח מטבע אג"ח
צילום: Istock

יהיה שקל דיגיטלי? בנק ישראל קורא להתייחסות הציבור - זה המודל

בנק ישראל טרם החליט אם להנפיק מטבע דיגיטלי בפיקוח הבנק המרכזי, אך המטרה היא להיות מוכן לכך אם ימצא שהתועלת עולה על הסיכון; החזון הוא שותפות בין המגזר הציבורי לפרטי, ובבנק ישראל מודים שהפרטיות לא תהיה מוחלטת כדי לא לפגוע בגביית המס
איתי פת-יה | (7)

מאז 2017 בוחן בנק ישראל את נושא הנפקתו של שקל דיגיטלי, מטבע דיגיטלי מחד שיהיה מבוקר על ידי הבנק המרכזי שישלוט בכמות שלו בשוק - בשונה ממטבעות קריפטו למשל. בעוד שטרם התקבלה הכרעה בסוגיה הבנק מפרסם היום טיוטת מודל למטבע כזה באם יונפק וכן מוציא קול קורא להתייחסויות הציבור לסוגיה.

בנק ישראל מכין תכנית פעולה, כך שבמידה ויעריך בהמשך שהתועלת במטבע תעלה על הסיכונים יהיה ערוך להנפקתו. עוד מסבירים כי טיוטת המודל  מהווה בסיס לדיון ובחינת חלופות על ידי צוותי העבודה העוסקים בנושא בבנק ישראל.

"בשנים האחרונות מתחוללים שינויים משמעותיים בקצב מהיר בשוק התשלומים בישראל ובעולם", נכתב בהודעת הבנק, "בעוד שאף בנק מרכזי של מדינה מפותחת עדיין לא הודיע על החלטה להוציא לדרך פרויקט שבסופו הבנק המרכזי ינפיק מטבע דיגיטלי, בנקים מרכזיים רבים, כולל אלו של המשקים העיקריים, הגבירו באופן משמעותי את המחקר התיאורטי ואת הבחינה המעשית של האפשרות להנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי כאמצעי תשלום שישמש את הציבור הרחב, לצד אמצעי התשלום הקיימים".

בהקשר הזה אנחנו נזכיר את הפיילוט שיצא לדרך באחרונה סביב היואן הדיגיטלי בסין, וכן את כח המשימה שהוקם בבריטניה לבחינת הנפקת פאונד דיגיטלי, אותו יובילו צוותים של משרד האוצר והבנק המרכזי.

לפי הודעת הבנק, המוטיבציות העיקריות שעשויות להביא להחלטה להנפיק מטבע דיגיטלי של הן יצירת אלטרנטיבה נוספת יעילה, מתקדמת ובטוחה לאמצעי התשלום הקיימים והחדשים בעידן הדיגיטלי; יצירת תשתית חדשנית שתבטיח את התאמת מערך התשלומים לצרכים של הכלכלה הדיגיטלית העתידית; הבטחת היתירות של מערך התשלומים ותפקודו התקין בעת חירום או תקלה; יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים חוצי גבולות; שמירת האפשרות של הציבור לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטלי תוך שמירה על רמה מסוימת של פרטיות; תמיכה במדיניות הממשלה לצמצום השימוש במזומן ולמאבק ב"כלכלה השחורה".

בבנק מודים כי "ניתן להשיג  חלק מהתועלות האלו,  אם לא את כולן, גם באמצעות שיפור ושכלול של מערכות התשלומים הקיימות, ולאו דווקא באמצעות הנפקת מטבע דיגיטלי של בנק ישראל".

הסבירות שבנקים מרכזיים ינפיקו מטבע דיגיטלי קמעונאי בטווח הקצר או הבינוני

ובאשר למודל עצמו, לפי הבנק הוא מבוסס על שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי (בנק ישראל) לזה הפרטי (בנקים, חברות כרטיסי אשראי, טכנולוגיה, פיננסים ופינטק - מהארץ והן מהעולם), גישה המכונה Two Tier. המערכת תתבסס על טכנולוגיית DLT (רישום מבוזר - כמו זו המשמשת מערכות בלוקצ'יין) או על טכנולוגיית רישום מרכזי. את התשתית הבסיסית יעמיד בנק ישראל ועליה יפתחו השותפים "ישומים חדשניים".

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מהלך מסוכן לכל החאפרים שעובדים בשחור (ל"ת)
    דודו 11/05/2021 22:33
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מיותר 11/05/2021 18:48
    הגב לתגובה זו
    מסוכן ! זו הלבנה האחרונה,שתפול לפני שסכר ההגנה על הפרטיות יקרוס..יותר גרוע מאיכון שבכ
  • 5.
    בשום פנים,ואופן,לא 11/05/2021 16:10
    הגב לתגובה זו
    איבוד פרטיות סופית.דיגיטלי יותר גרוע מקומוניזם.מקוה ומאמין שזה לא יצא לפועל בשנים הקרובות
  • 4.
    ash 11/05/2021 15:40
    הגב לתגובה זו
    קיים מטבע דיגיטלי שנקרא זיטיקוין,יונפק עוד יומיים וכנראה יטוס למעלה.אין צורך במטבע בשליטה של המדינה והבנקים
  • 3.
    משה ג. 11/05/2021 14:44
    הגב לתגובה זו
    שקל דיגיטלי ללא אפשרות לפטור ממס חסר ערך למשקיעים מסוג משקיעי הביטקוין. אילןו אני שר האוצר הייתי צוציא המטבעות הדיגיטלים מחוץ לחק. זו מכירת פירמידה שמי שקנה רטשון מרויח הכי הרבה ואלו שחשארו עם המטבע יפסידו המכנסיים.
  • 2.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 11/05/2021 14:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 11/05/2021 13:39
    הגב לתגובה זו
    מוטב מאוחר מאשר לעולם לא .הגיע העת למטבע ישראלי
קריפטו
צילום: pexels
סיכום שבוע בקריפטו

שנת 2025 בשוק הקריפטו: בין הישגים רגולטוריים לאכזבה במחירים

שנת 2025 הייתה שנה רווית מהפכות ואירועים בשוק הקריפטו, אבל בנוגע לערך המטבעות היא הייתה מאכזבת למדי; מהם ההתפתחויות והאירועים המרכזיים של שנת 2025 בעולם הקריפטו?

גיא טל |

שנת 2025 הייתה אמורה להיות שנת הפריצה של שוק הקריפטו, עם ממשל תומך בבית הלבן, התקדמות רגולטורית משמעותית בבתי הנבחרים וברשויות המפקחות, אימוץ מוסדי מואץ, תעודות סל פעילות שכבר נחשבות לקונצנזוס, והמשך אימוץ על ידי הציבור הרחב ברחבי העולם. לפרקים היא אכן נראתה כשנת פריצה כשהביטקוין המריא למעלה מ-126 אלף דולר למטבע אחד, אך היא נגמרת בטון מאכזב משהו, עם התרחקות מרמות השיא שנרשמו רק לפני מספר חודשיםכעת הביטקוין נסחר במחיר נמוך בכ-6% ממחירו בתחילת השנה, האת'ריום התרחק ב-11% והסולנה בלא פחות מ-35%. שני המטבעות היחידים בעשרת המובילים עם תשואה חיובית מתחילת השנה הם בייננס קוין (21%) וטרון (10%), וגם הם רחוקים מרמות השיא שנרשמו מוקדם יותר השנהובכל זאת, שוק הקריפטו כתעשייה, ולא כתלות במחירי המטבעות בזמן ספציפי, עשה התקדמות משמעותית במהלך השנה. 


הנה האירועים וההתפתחויות המרכזיות במהלך השנה האחרונה, כשבוע לפני סוף השנה.


מטבעות יציבים: מהשוליים למרכז המערכת הפיננסית


שנת 2025 תיזכר כשנה שבה המטבעות היציבים עברו מהשוליים של המסחר בקריפטו למרכז המערכת הפיננסית העולמית. נפח העסקאות המותאם במטבעות יציבים חצה את רף ה-9 טריליון דולר בשנה, נתון המציב את התשתית הזו כמתחרה ישירה לרשתות תשלומים מסורתיות כמו ויזה, מאסטרקארד או פייפל (שהשיקה מטבע יציב משלה) זהו שינוי תפיסתי משמעותי. מטבעות יציבים כבר אינם רק כלי עזר למסחר בבורסות, אלא תשתית תשלומים גלובלית לכל דבר.

ההתקדמות הזו הגיע, בין השאר, גם על רקע התפתחות רגולטורית תומכת. האירוע הרגולטורי המשמעותי ביותר של השנה היה העברת חוק GENIUS בארצות הברית ביולי 2025. החוק קבע לראשונה מסגרת פדרלית מחייבת למנפיקי מטבעות יציבים, דרש גיבוי של 100% בעתודות נזילות - בעיקר אג"ח ממשלתיות ומזומן - ואסר על תשלום ריבית ישירה למחזיקים כדי למנוע סיווג כניירות ערך. החוק גם הנפיק רישוי פדרלי ומדינתי למנפיקים, ויצר סטנדרט אחיד ברחבי ארצות הבריתחקיקה זו הסירה את ענן אי-הוודאות שרבץ מעל חברות כמו סירקל מנפיקת USDC, וטית'ר מנפיקת USDT, ואפשרה לבנקים מסורתיים כמו ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ להתחיל להציע שירותי משמורת וסליקה מבוססי מטבעות יציבים ללקוחותיהם. התוצאה: גידול של 100 מיליארד דולר בביקוש למטבעות יציבים, שהביא את השוק לשווי כולל של כ-260 מיליארד דולר.


מעבר לרגולציה המערבית, המטבעות היציבים הפכו לכלי הישרדות כלכלי בשווקים מתעוררים. בטורקיה, למשל, נפח הכניסות לקריפטו הגיע ל-878 מיליארד דולר עד מחצית 2025, כאשר רוב הפעילות התרכזה במטבעות יציבים כהגנה מפני האינפלציה והפיחות החד של הלירה הטורקית. באיראן, למרות הסנקציות הכלכליות הקשות, נרשמה צמיחה של 11.8% בנפח הפעילות, כאשר אזרחים עושים שימוש במטבעות יציבים כדי לגשר על הבידוד הפיננסי ולשמור על ערך חסכונותיהם.