מדריך: מה הן קרנות סל? והאם הן עדיפות על מניות?
קרנות סל (ETF- Exchange Traded Fund) הן מכשיר השקעה פאסיבי, הן עוקבות אחרי מדדים ומחקות אותם. כלומר, בקרנות הסל לא מתנהל ניהול שוטף של השקעות, לעומת קרנות נאמנות רגילות שאינן מחקות מדדים, והשקעה בהן מצריכה פעילויות אקטיביות של מנהל ההשקעות , כמו למשל: הקצת סכומים שבקרן להשקעות שונות, קניות ומכירות ניירות ערך ועוד. בקרנות סל אין כל פעילות אקטיבית, מדובר במכשיר טכני שעוקב אחרי מדד מסוים דרך החזקה בניירות הערך המרכיבים את המדד (או מכשירים פיננסיים/נגזרים פיננסיים שעוקבים אחרי המדד).
קרנות סל - דמי ניהול נמוכים
קרנות הסל הן מכשיר זול יחסית, העלויות הן עלויות קנייה ומכירה כמו בכל נייר ערך אחר, כאשר מנהל הקרן סל גובה לרוב דמי ניהול נמוכים יחסית. לצד היתרונות של קרנות הסל – מגוון השקעה גדול, היצמדות למדדים/אינדקסים (שלרוב מבטאים פיזור השקעה גדול וסיכון בהתאם) ועלויות נמוכות, יש לקרנות הסל גם חסרונות. החיסרון העיקרי הוא שקרן הסל אמנם עוקבת אחרי מדד מסוים, אבל מחירה בשוק עשוי להיות נמוך מערכה ההוגן, ובתקופות מסוימות, בעיקר כשחוששים מירידות בשווקים, יכול להיות פער גדול בין המחיר בשוק לבין המחיר ההוגן/הכלכלי. בקרנות נאמנות רגילות זה לא כך – שם המשקיעים תמיד מקבלים, בניכוי עמלה, את השווי ההוגן, כלומר את מחיר השוק.
קרנות סל - איך הכל התחיל?
קרנות הסל נוצרו בארה"ב בתחילת שנות ה-90, והן היו המכשירים הפסיביים הראשונים בבורסות ברחבי העולם. אחריהן נוצרו תעודות הסל וקרנות הנאמנות המחקות. קרנות הסל הן מעין קרנות נאמנות שנסחרות באופן שוטף במהלך היום, כמו מניה רגילה.
כיום ניתן למצוא שורה ארוכה של קרנות סל מנוהלות (ניהול אקטיבי ולא ניהול פסיבי) שמשקיעות בתחומים שונים, החל ממדדי מניות במדינות שונות – ארה"ב, בריטניה, ברזיל, סין, יפן, אוסטרליה, קנדה, גרמניה, צרפת ועוד, דרך מדדים של סקטורים שונים – פיננסים, בריאות, טכנולוגיה, אינטרנט, נדל"ן, תעשייה, ביוטכנולוגיה, תקשורת, שירותים ועוד, וכלה בקרנות סל שעוקבות אחרי סחורות ומטבעות.
- מנורה משיקה מסלול ALL STARS להשקעה בגופי השקעות גדולים בעולם
- סמארט בטא ערך: עוד שיטת השקעה שנפלה קורבן לדומיננטיות של מניות הטכנולוגיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות סל בישראל
ברבעון האחרון של שנת 2018 הושלמה בשוק ההון הרפורמה של הפיכת תעודות הסל (ETN) לקרנות סל (ETF) וזאת בהתאם לתיקון מספר 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות. בתום הרפורמה, נכון לסוף דצמבר 2018, נסחרו בתל אביב 610 קרנות סל בשווי שוק מצרפי של כ-86.1 מיליארד שקל. שנתיים לאחר הרפורמה ונכון לסוף דצמבר 2020, נסחרו בבורסה בתל-אביב 531 קרנות סל בשווי שוק מצרפי של כ-90.2 מיליארד שקל.
בשנתיים האחרונות הונפקו מעל 60 קרנות סל חדשות בשווי מצרפי של מעל 4 מיליארד שקל.
שווי קרנות הסל שמגיע כאמור ל-90 מיליארד שקל מושפע ישירות משינוי במחירי נכסי הבסיס (מדדי מניות, ומדדי איגרות חוב) ומפעילות הציבור ובנוסף מרכישות או מכירות נטו של קרנות הסל.
השקעה במניות או בקרנות סל?
- 2.אלי 04/05/2021 09:50הגב לתגובה זולטובת המנהל שלהם.....
- 1.נחמן 03/05/2021 22:03הגב לתגובה זואותנו ולמרות שאנו מתקשים הבנו.
- גרינברג (ל"ת)פוקסי 04/05/2021 10:33הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
