הגשת כתב האישום בכפוף לשימוע נגד מנכ"ל סודהסטרים לשעבר דניאל בירנבאום ועובדת החברה איילת שרח-כהן מאירה זרקור על תפקידם של יועצי ההשקעות בדיווח על עבירות שכאלה והחובות החלות עליהם בחוק. לפי הפרסומים, במקרה דנן פקיד בבנק-יועץ השקעות של שרח-כהן דיווח לרשות לניירות ערך כי הוא חושד שזו עשתה שימוש במידע פנים. ברשות לני"ע התקבלו עוד קודם לכן אינדיקציות לעבירה שכזו דרך המערכת שלהם המנטרת עסקאות בשוק ההון.

יש בסיפור הה הרבה שאלות עקרוניות. ראשית - האם יועץ השקעות רשאי לפנות לרשות ניירות ערך, על דעת עצמו? גם אם כן, פרקטית זה כנראה נדיר מאוד. הכוונה במקרה של סודהסטרים היא שככל הנראה שהוא פנה אל הממונים אליו ואלו פנו לרשות ניירות ערך. שנית, השאלה החשובה ביותר - האם יועץ ההשקעות והבנק עצמו לא מחויבים כלפי הלקוחות שלהם לשמירה על סודיות? האם רווחים מניירות ערך, חריגים ככל שיהיו, אמורים "להקפיץ" את יועץ ההשקעות ולדווח לממונים-רשות ניירות ערך. האם יועץ ההשקעות אמור להיות "ראש גדול" ולעלות על מניפולציות, הרצת מניות, מידע פנים במניות, ולדווח על כך? אם כן - יש כנראה רבים שאמורים לחשוש. 

נתחיל בסיפור המדהים של שרח-כהן, עובדת בסודהסטרים. שרח-כהן קיבלה מדי חודש שכר לחשבונה מסודהסטרים, ביקשה לרכוש מניות של החברה בסכום גבוה יחסית, דבר שהיה מנוגד לאסטרטגיית ההשקעה שנבנתה עבורה בבנק ואף היה כרוך בשבירת חסכון מצדה - כך לפי הפרסומים. הרכישה נעשתה טרם דיווחים שהוציאה סודהסטרים והביאו לעלייה במניה. חודשים לאחר הקנייה האחרונה של מניות החברה שביצע שרח-כהן, העביר לחשבונה הבוס בירנבאום מיליון שקלים, סכום חריג ביחס לתנועות בחשבונה של העובדת. לאחר העברה זו, פקיד הבנק הודיע לאחרונה על החשד שעולה מהדברים, ומשלא קיבל את הסבריה דיווח על כך לרשות לניירות ערך.

"אני הייתי פועל בדיוק כמוהו, הסיפור מעורר חשד עד מאד", כך טוען עו"ד חנוך ארליך, שותף במשרד חדד רוט שנהר ושות', ומייצג חברות, דירקטוריונים ובעלי מניות. "הרכישה בוצעה דרך יועץ ההשקעות, שמצדו כפוף לתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ, שיווק וניהול תיקי השקעות, רישום עסקאות ורישום פעולות ייעוץ משנת 2007", הוא מסביר.

• "100 אלף דולר תמורת שחרור חטוף": מה עומד מאחורי ההצעה של דניאל בירנבאום
• ביהמ"ש הרשיע את איילה שרח כהן בעבירות מידע פנים בפרשת סודהסטרים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"היועץ מחפש כסת"ח ולהראות שעבודתו תקינה מכל בחינה כדי שהתיק לא יפול עליו, והוא צריך לרשום ולדווח בעת הצורך על המידע שנתנו ללקוח והמידע שהלקוח להם. זה דומה קצת לעורכי דין שיש להם תפקיד פיקוחי והם לא רק מייצגים אלא מוודאים שדברים נעשים כחוק ומזהירים את הלקוחות שעליהם לומר אמת. כמו שעורך דין לא יכול לחתום על תצהיר אם הוא חושד שהלקוח שלו משקר, יועץ השקעות לא יכול לבצע עסקה אם הוא חושד שיש משהו פסול – או שלפחות עליו לדווח עליה".

מה היה קורה אילו אותו פקיד לא היה עושה בעצמו את ה"אחד פלוס אחד" ובמקום זאת נותן לדבר לעבור בשקט? הוא היה חשוף להעמדה לדין פלילי?

"אני לא בטוח שהיו מעמידים אותו לדין, אבל יכול להיות שהיו חוקרים אותו באזהרה. הוא מצדו חושב 'מי צריך את הדברים האלה?' ורוצה לוודא שאין מצב שבו יחשבו שעשה משהו פסול".

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

"יועץ השקעות הוא לא 'אח גדול' שעוקב אחרי הפעולות שלנו". עו"ד חנוך ארליך (צילום: אופיר הראל)

עו"ד עודד אופק, שותף וראש מחלקת שוק ההון, בתי השקעות וגופים מוסדיים במשרד מ. פירון ושות' אומר מצדו כי "בבסיס, לא חלות על יועצי השקעות חובות מהסוג הזה. הוא להכיר את צרכי הלקוח ולקבוע לו מסגרת פעולה, אבל לא נדרש ממנו לנטר את הפעילות בחשבון הלקוח באופן שוטף כדי לאפיין את הלקוח". עוד הוא מציין כי "הרשות לניירות יודעת לבצע הצלבות בנתונים שמתקבלים במערכת הניטור ולהצביע על אנומליות - בטח אם לא היה מסחר משמעותי במניה באותו יום".

על כל אומרת עו"ד דקלה פלג, שותפה במחלקת הבנקאות במשרד גרוס ושות', כי "זה שהרשות מנטרת לא פוטר את הבנק שכפוף לצו איסור הלבנת הון ומימון טרור. החובה שחלה על הבנק היא במנותק ממה שהרשות צריכה לעשות, והוא לא יכול לסמוך עליה – לכן יש צווים ספציפיים לגופים ספציפיים. לבנק בעצם תפקידו יכול להיות ידע והיכרות עודפים עם הלקוחה שהרשות לניירות ערך לא הייתה מודעת אליו. יכול להיות שהמידע הזה עזר לחבר את הנקודות ולסגור את המעגל". מכאן אפשר לדמיין שאותה העברה מצד בירנבאום לחשבון של שרח-כהן, שלא נקלטת במערכת של הרשות לני"ע ועליה נודע לה מהבנק, הביאה לחיזוק החשדות נגד השניים.

אופק מוסיף כי חובת הדיווח של הבנק בהתאם לאיסור הלבנת הון על התנהגות בלתי רגילה של לקוח נבחנת בשלושה רבדים: התנהגות בלתי רגילה ללקוח ביחס לזו שלו עצמו בשגרה; התנהגות בלתי רגילה בהשוואה ללקוחות מסוגו; והתנהגות רגילה בהשוואה לכל סוגי הלקוחות. עוד הוא מזכיר כי את אותם דיווחים אסור לבנק לחשוף בפני הלקוחות שלו, כפי שפורסם, שכן הדבר "עשוי להכניס את הלקוח למגננה ולכך שיכין את עצמו לחקירה או לבדיקה מתקרבת".

על כן הוא אומר כי "סביר יותר שמדובר בדיווח שהועבר מהבנק לרשות לאיסור להלבנת הון, והיא שהעבירה אותו לרשות לניירות ערך. מבלי לקבוע מסמרות, שכן איני מכיר את כל הפרטים, אני לא רואה סיטואציה שבה יועץ השקעות, גם אם איתר אנומליה, התקשר לרשות לניירות ערך ב'מלשינון'. זה עשוי לסכן את הבנק בהיבט הפרת הסודיות מול הלקוח".

פלג מסכימה עם הדברים בחלקם. "זה לא דבר שנופל על שיקול דעת של יועץ השקעות לבדו, והדרך הרגילה היא לא שהוא מרים טלפון לרשות ניירות ערך", היא משיבה, "גם אם יש פעולה שאינה נכללת תחת הצו אבל מעוררת חשש, לפני שהבנק מדווח עליה הוא מקיים התייעצות פנימית. אגב, אני בטוחה גם שיש הרבה דיווחים של בנקים שבסוף לא מגיעים לכתב אישום ומתברר שהכל בסדר, כך שלא צריך להסתכל על הבנקים כשוטר". עם זאת, היא אומרת כי באופן עקרוני "הסודיות הבנקאית לא קשורה לכך, והיא נסוגה מפני חובות הדיווח של הבנק".

עו"ד אופק, לשיטתך, היה ואכן פקיד בבנק דיווח על הדברים לרשות ני"ע, קיים תרחיש שבו תורשע שרח-כהן ותגיד לבנק שלה "אני ביצעתי עבירת שימוש במידע פנים – אבל אתם הפרתם את חובת הסודיות כלפי" ותתבע אותו?

"אם כך היו הדברים, זו טענה שהיא תוכל להעלות".

"החובה שחלה על הבנק היא במנותק ממה שהרשות צריכה לעשות, והוא לא יכול לסמוך עליה". עו"ד דקלה פלג

עוד לפני החובה של יועצי ההשקעות העובדים תחת הבנקים, ובדומה לדברים של פלג, מוסיף ארליך כי "החוק על יועצי ההשקעות הוא שקובע את חובת הדיווח, וכנראה שהיא גוברת על חובת הסודיות הבנקאית". "יועץ השקעות הוא לא 'אח גדול' שעוקב אחרי הפעולות שלנו, כשמו כן הוא – מייעץ", הוא מבהיר. "כשלקוח מבקש ממנו לפעול בניגוד לעמדתו ובעצם להשתמש בו כבעל גישה למערכת העסקאות בניירות ערך, בניגוד לדעתו וכששיקול הדעת שלו כיועץ מושמט הצידה, הוא חייב לקחת אחריות".

"באשר לבנקים, הם הרבה יותר חשופים לחובת דיווח מאשר בעבר והדברים הרבה פחות נעשים בסתר. צריך גם לומר שבשונה מהסיפור של סודהסטרים, יש מקרים יותר גבוליים סביב המתח בין חובת הדיווח לפרטיות הלקוח, ובהם באמת תתעורר השאלה אם יש מקום לדווח או לא".

אחד המקרים הגבוליים הללו, והמוכרים ביותר מבין פרשות השימוש במידע פנים, הוא זה שהיה במליסרון, כך מזכיר ארליך. אולם אז יועץ ההשקעות אכן הורשע אך קיבל את העונש הנמוך ביותר מבין המעורבים -  3 חודשי עבודות שירות לעומת מאסר בפועל אצל האחרים. "הייתה באמת שאלה האם הוא הפר או לא הפר את חובותיו, כי הוא לא מסר את מידע הפנים, אלא השתמשו בו".

נקודה מעניינת נוספת שמעלה פלג, היא נורות האדומות שעשויות להידלק אצל יועצי ההשקעות בבנקים, כאלה שעמיתיהם הפקידים לאו דווקא יאתרו: "מה שמיוחד פה זה שהיועצים יותר רגישים ומבינים את הפעילות בשוק ההון. כשהם רואים רכישות בלתי מוסברות זה מעלה אצלם חשד, בעוד שפקיד שלא עוסק ברכישה ומכירה של ניירות ערך לא תמיד מבינים בכך. גם לא בטוח שכל פקיד יודע מי הוא דניאל בירנבאום ועל היותו מנכ"ל סודהסטרים בעת ההעברה על שמו של כספים לחשבונה של שרח-כהן".

"הרשות לניירות ערך מאד נשכנית - בצורה יוצאת דופן ביחס לעולם", ארליך מבקש לציין. "בישראל נכנסים לשנים ארוכות בכלא בעוד שיש מדינות שבהן מטאטאים עבירות כאלה הצידה. גם הטכנולוגיה שלהם די מדהימה – הם ישר עולים על מקרים כאלה". עוד אומר ארליך בהקשר של עבירת שימוש במידע פנים, כי אופציות הן נייר ערך לכל דבר, וגם מימושן, לאחר תקופת הבשלתם טרם דיווח כלשהו, ועקב מידע פנים, מהווה גם כן עבירה.

"סיטואציה שבה יועץ השקעות התקשר לרשות לניירות ערך עשויה לסכן את הבנק בהיבט הפרת הסודיות". עו"ד עודד אופק

ברקע השיא במספר ההנפקות בת"א שנרשם ב-2020, והגל עוד נמשך, עולות תדיר בעיתונות הכלכלית ביקורות על שוויים מנופחים של חברות שהפעילות שלהן אינן מצדיקה אותם. אך מעבר לביקורת על השווי, כל אותן חברות שהפכו עתה ציבוריות נדרשות גם להקפדה הדוקה יותר על כללי הממשל התאגידי. המרואיינים בכתבה זו אינם חוששים מחוסר בשלות של החברות המונפקות בהקשר זה. "זה נושא שהרשות שמה עליו דגש והדברים ידועים", אומרת פלג  וארליך מוסיף כי "יש קציני ציות בחברות ציבוריות ולהתרשמותי חברות מלוות בייעוץ משפטי של משרדים רציניים והזהירות גדולה מאד".