קובי וינוקור מגל
צילום: יח"צ
דוחות

מגל: ההכנסות עלו ב-23% ברבעון ל-30 מ' ד'; עלייה דומה ברווח התפעולי

כ-70% מההכנסות הגיעו מחטיבת הפרויקטים שתמכר לאירונאוטיקס - העלייה במכירות שלה פגעו בשיעורי הרווח התפעולי, שכן היא פחות רווחית מחטיבת המוצרים עמה תשאר מגל. הפרשי שער הביאו לשערוך נכסים שגרר את מגל למעבר להפסד בתקופה
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה מגל מערכות

מגל מערכות המפתחת פתרונות לאבטחת מתקנים מדווחת על הכנסות של 29 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2020, צמיחה של 23% לעומת 24 מיליון דולר ברבעון מקביל, ועל רווח תפעולי של 3.5 מיליון דולר, גבוה ב-22% בהשוואה ל-2.9 מיליון דולר שנה קודם לכן. השיפור מיוחס לעלייה בהכנסות (בין היתר בשל הזמנה שמסירתה עוכבה), לצד הפחתה בהוצאות התפעוליות.

כ-67% מההכנסות הגיעו מחטיבת הפרויקטים, שבאחרונה דווח על מכירתה לאירונאוטיקס, בעוד חטיבת המוצרים סנסטאר הייתה אחראית ליתר. הכנסות חטיבת הפרויקטים רשמו עלייה של 57%, בין היתר, בשל אותה הזמנה שעוכבה. הכנסות סנסטאר ירדו ב-15%, בעיקר מהאטה בשל מגפת הקורונה בשוקי אירופה, המזרח התיכון, אסיה ואסיה פאסיפיק.

הרווח הגולמי הסתכם ב-11.7 מיליון דולר, עלייה קלה לעומת 11.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה, אולם שיעור הרווחיות הגולמית נשחק ל-40.1% , לעומת 48% קודם לכן, וזאת עקב שינוי של תמהיל המכירות (אחוז גבוה יותר של הכנסות מחטיבת הפרויקטים).

מגל רשמה מעבר להפסד המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-0.6 מיליון דולר, או 2 סנט למניה, בהשוואה לרווח של 1.8 מיליון דולר, או 5 סנט למניה, ברבעון מקביל. השינוי מוסבר בהוצאת מס של 2 מיליון דולר (ובתוכה הוצאת מס חד פעמית) בצד הוצאות מימון של 1.5 מיליון דולר (לעומת אפס ברבעון מקביל) שנבעה מהפרשי שער שהשפיעו על שערוך הנכסים הדולריים של החברה.

ב-2020 כולה ההכנסות ירדו ב-6% ל-81.3 מיליון דולר והרווח התפעולי ירד ל-5.4 מיליון דולר לעומת 6 מיליון דולר ב-2019. הרווח השנתי ירד ל-0.6 מיליון דולר מ-2.3 מיליון דולר מאותן סיבות שהשפיעו על השורה התחתונה ברבעון.

באשר למכירת חטיבת הפרויקטים לאירונאויטקס, הסביר באחרונה קובי וינוקר, סמנכ"ל הכספים של מגל, בראיון לביזפורטל כי "שיעורי הרווחיות בביצוע פרוייקטים נמוכים יותר מבתחום המוצרים. פרויקטים מצריכים רכש של מרכיבים רבים, למשל מצלמות, בקרי כניסה וחיישנים, ולצד זאת הוצאות על עבודות תשתית וקבלנות. פעילות פרויקטלית מאופיינת בתנודתיות בהיבט ההכנסה וההתקדמות בעבודות. לעומת כל אלה, הפעילות של חטיבת המוצרים מוטית הרבה יותר לכיוון הטכנולוגי".

בהתייחס לדוחות אמר דרור שרון, מנכ"ל מגל כי "נכנסנו לשנת 2021 עם צבר שיא של כ-64 מיליון דולר, הכולל צבר שיא של כ-14 מיליון דולר לחטיבת סנסטאר. גם לאחר חלוקת הדיבידנד לבעלי המניות בחודש בדצמבר, בהיקף של 25 מיליון דולר המאזן שלנו נותר חזק, עם 27 מיליון דולר במזומן ושווי מזומן, ללא חוב".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.