בלנדר
צילום: הבורסה
IPO

האם כדאי להשתתף בהנפקות?

כ-60 הנפקות היו מתחילת 2020 בבורסה המקומית. יש הנפקות מוצלחות מאוד, אבל הרוב הפסדיות; הציבור מופסד יותר - הוא לא יכול לקנות בהנפקה (אלא ביום הראשון למסחר) וביחס ליום המסחר הראשון שני שליש מההנפקות הפסדיות; בין הגרועות - אקופיה, קביסר, בלנדר, קוויק, קומפיולאב ואנרג'ן
איתי פת-יה | (13)
נושאים בכתבה הנפקה

בדקנו את ההנפקות מתחילת 2020 ועד היום. יש לנו מסקנה ברורה בשבילכם – יש  אומנם הנפקות שמייצרות ערך למשקיעים, אבל הרוב לא. והכי חשוב – לרוב אתם לא יכולים להשתתף בהנפקות, אז אם אתם נכנסים להשקעה זה אחרי ההנפקה (עם תחילת המסחר), וכשמשווים את המחיר היום לעומת המחיר הראשוני מיד אחרי הנפקה, מגיעים למסקנה פשוטה – רוב ההנפקות הפסדיות למשקיעים. זה נובע מכמה סיבות ואחת מרכזית – בעלי הבית שמדללים את החזקתם בחברה לא עושים את זה כדי שאתם תרוויחו אלא כדי שהם ירוויחו. הם מרוויחים כאשר הם מוכרים במחיר גבוה. זה מאוד פשוט וזה הבסיס לכל הסיבות הנוספות.

כ-60 הנפקות היו מתחילת 2020 בבורסה המקומית. יש הנפקות מוצלחות מאוד, אבל הרוב הפסדיות; הציבור מופסד יותר - הוא לא יכול לקנות בהנפקה (אלא ביום הראשון למסחר) וביחס ליום המסחר הראשון שני שליש מההנפקות הפסדיות; בין הגרועות - אקופיה, קביסר, בלנדר, קוויק, קומפיולאב ואנרג'ן.

סיבה נוספת שקשורה כאמור לקודמת, להפסדים בהנפקות היא שיש לא מעט חברות שהנפיקו וסיפקו תוצאות פושרות-מאכזבות. כשמנפיקים חברה טכנולוגית-דיגיטלית, כך לפחות מנסים לעטוף אותה למשקיעים ואחר כך היא מספקת אפס צמיחה, די ברור שהמשקיעים יתאכזבו. בלנדר הוצגה כחברה דיגיטלית, בנק דיגיטלי, התוצאות במחצית השנייה היו פלט למחצית הראשונה. איפה הטכנולוגיה ואיפה הדיגיטל.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    דניאל 28/04/2021 16:07
    הגב לתגובה זו
    שלום לכולם, אני לא מבין מדוע אין לקיחת אחריות על ידי החתמים, הרי מדוע הם נקראים חתמים אם מוצר שהם חתמו עליו ירד בחצי משוויו בתוך חודשים בודדים?? שמתי חלק מכספי על מניית אקופיה אחרי צפיה במצגת מלוטשת היטב של המנכל והיו"ר שהסבירו שהעתיד ורוד, וכעת אני מופסד
  • 12.
    חצי מהמניות בידי מוסדיים עולות ויורדות ללא קשר להו 04/04/2021 23:54
    הגב לתגובה זו
    חצי מהמניות בידי מוסדיים עולות ויורדות ללא קשר להודעות במאיה - פשוט בושה!
  • 11.
    יובל 04/04/2021 12:43
    הגב לתגובה זו
    למשקיעים הקטנים אלה לבעלי ההון ולקומבינות
  • 10.
    אנונימי 04/04/2021 07:53
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא צורף נתונים
  • 9.
    כל הנשים יפות (ל"ת)
    שוקי 04/04/2021 02:56
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גונזלס 03/04/2021 20:58
    הגב לתגובה זו
    ברוב ההנפקות הלא אחידות הוצעה כמות קטנה אמנם לציבור אבל הוצעה! אמנם היה צריך להזמין כמות גדולה כדי לקבל כמה אחוזים אבל היתה הצעה. בבלנדר,קוויק ועוד כמה יכולת לקבל כמה שאתה רוצה בציבורי ולכן גם הן חטפו את המכה החזקה ביותר בפתיחה. הרווח היה בעיקר בתחילת גל ההנפקות (סבוריט למשל) וגם בהצעות לא אחידות שבנן לא היתה הקצאה לציבור.. הסקטור החיד שבו הצליחו להרוויח הוא המימון החוץ בנקאי: מלרן, מניף, ווליו ומיכמן
  • 7.
    מבקר המדינה 03/04/2021 18:51
    הגב לתגובה זו
    מדוע אי אפשר להיכנס מראש להנפקה? למה לפעמים כן אפשר? איך זה עובד? יש חברות שהציגו עליות יפות לאורך היממה או היממות הראשונות? כתבה מאוד דלה מתוכן ומעלה יותר שאלות מאשר מספקת תשובות
  • 6.
    מי שומר על הציבור 03/04/2021 18:31
    הגב לתגובה זו
    חברות הפסדיות
  • 5.
    אנונימי 03/04/2021 17:55
    הגב לתגובה זו
    אז איך יכול להיות שהמוסדיים משתתפים בהנפקות? למכור ביום הראשון?-לא נראה לי אלה פליפרים אבל המוסדיים נשארים תקועים עם הזבלוהשאלה למה? ואיפה הבקרות והרגולציה?
  • 4.
    איציק 03/04/2021 13:27
    הגב לתגובה זו
    זה שמאפשרים הנפקות בתהליך הנפקה לא אחידה לא מאפשרים לציבור לקנות אלא רק למוסדיים, בימים הראשונים תקעו לציבור במחיר גבוה וכעת רואים איך האויר יוצא מן הבלונים , פשוט בושה .
  • 3.
    וסאם 03/04/2021 12:03
    הגב לתגובה זו
    המסחר בהנפקות מצריך ניתוח מעמיק יותר של המניה , שווי השוק , חתמים , גיוס הון , סוג המניה וכו' ... אנשים שרואים מניה מונפקת במחיר גבוהה מאוד " האשליה " רוצים גם הם להרוויח וקופצים ראש לתוך המים , אבל שוכחים שהערך " שווי השוק " שלה הרבה יותר נמוך ואז אחרי זמן קצר מאוד מתחילה לצלול למחיר המתאים לשווי השוק שלה וכאן הפסיכולוגיה האנושית נכנסת לתמונה ואנשים מפסדים עוד כסף .
  • 2.
    צודק בהחלט אם כי... 03/04/2021 11:06
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא לטווח הארוך מדובר במוצר שפוטנציאל היישום שלו תלוי בהנפקה. חברות כדוגמת וויקס שירדו מיד לאחר ההנפקה אך מאז הכפילו את שוויין פי 10 ויותר, פייסבוק שירדה 30% מייד לאחר ההנפקה ולמשך חודשים קדימה, טאואר שהמשקיעים הראשונים בה הפסידו קרב ל-90% אך הכפילו את שוויין פי 10 או לפלייטיקה שנמצאת בהערכת חסר והנפקה תתרום לפיתוח עולמי במיוחד בתקופה הנוכחית. גם כאן יש צורך בהמתנה ארוכה אך משתלמת. חברות שכל תכליתן היא אקזיט להרבה משקיעים קטנים בצורת הנפקה והזרמת הון לא אמורה לשנות את הפעילות ולכן ממילא לא נדרש הון נוסף, מועדות לכשלון.
  • 1.
    צריך הוכחות 03/04/2021 10:57
    הגב לתגובה זו
    כשמעלים כזו כתבה צריך להעלות גם טבלה עם נתונים ברורים של התשואה מפתיחת המסחר עד היום בכל הנפקה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -2.05%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -9.44%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.