״פילנתרופיה לא יכולה להציל את העולם, השקעה ב-ESG היא הדרך להובלת שינויים״
המשקיע הידוע בפעילותו החברתית, ביל אקמן, מנכ״ל קרן הגידור Pershing Square Capital, אומר כי הקפיטליזם הוא ״המשאב החזק ביותר עבור פתרונות לאתגרים הגדולים ביותר של החברה״. אקמן הוסיף כי השקעה ב-ESG- תחומי השקעות המתמקדים בסביבה, צדק חברתי וממשל תאגידי- הינה הדרך להובלת השינויים הללו. במכתבו, אקמן מציין את החשיבות הגבוהה שיש למשקיעים כלפי האוכלוסייה והעולם בטווח הרחוק.
״עם הניסיון הפילנתרופי, והניסיון שצברתי בהשקעות, אני מאמין שקפיטליזם הוא הכוח עם העוצמה החזקה ביותר, כזה שיכול לתת מענה לבעיות ארוכות הטווח של החברה האנושית. עסק מצליח, הפועל בצורה אתית ושומר על הקיימות, יכול לייצר משרות לטווח רחוק עם תנאים סוציאליים, לספק תשואות למשקיעים ולמכור מוצרים ושירותים שמגדילים באופן משמעותי את איכות החיים של לקוחותיהם. עם זאת, הקפיטליזם רחוק מלהיות שם״ כתב אקמן במכתב למשקיעים.
״אנו מאמינים כי שיטות עבודה טובות, הפועלות על פי עקרונות ה-ESG , דרושות לניהול עסק מצליח. ככל שצרכנים, ושותפים עסקיים אחרים יתחנכו יותר ויותר לאחריות חברתית, הם ימנעו מחברות שלוקחות חלק בשינויי האקלים או שאינן מתייחסות בצורה ראויה לעובדיהן. זאת, תוך מתן תגמול לחברות שמנהלות את עסקיהן על פי מדיניות אחראית בת קיימא. באופן דומה, מספר המשקיעים המודאגים מפני הסיכונים שטמונים בהשקעה בחברות שלא עומדות בסטנדרטים של ה-ESG רק הולך וגדל. כתוצאה מכך, החברות הללו זוכות להערכות שווי נמוכות יותר, ותשואות קטנות יותר״ הוסיף אקמן. הפילנתרופ המיליארדר מפרסם את אחד מעקרונות ההשקעה שלו לטווח הארוך, ומאמין כי קרן פרשינג קפיטל יכולה לעזור ולהאיץ את התהליך.
״ההתמקדות שלנו באיכות העסק אפשרה לנו להימנע מחברות שמייצרות מוצרים או מספקות שירותים, שעל פי דעתנו אינם רצויים ללקוח, או שמע הן מתייחסות בצורה רעה לעובדים. החברות בעלות החיצוניות השלילית חשופות לסיכונים פיננסים ומשפטיים ארוכי טווח. אנו מאמינים כי גישה זו סייעה לנו להימנע מהפסדים, ולייצר רווחים על ידי זיהוי עסקים גדולים בעלי אחריות סביבתית״. עם זאת הוסיף אקמן כי פרשינג קפטיל עשתה טעויות בעבר, כאשר היא לא הצליחה ״לבדוק ב-100% את גישתן של עסקים מסוימים בנוגע ל-ESG״.
אקמן הוסיף שבקרן אין מדיניות אחידה בנוגע לשיטת הערכת ה-ESG, ואמר כי זה נקבע בתהליך בדיקת הנאותות, ותלוי בחברה ובמגזר בו היא פועלת. אקמן אמר כי פרשינג צפויה ״לתמוך בחברות שמפחיתות את הרווחים לטווח הקצר, אך מגדילות את ערכן לטווח הארוך״. קרן הגידור של אקמן ציינה בשנת 2020 את השנה הטובה ביותר אי פעם עם תשואה של מעל ל-70%, גבוה בהרבה מתשואת השוק.
השנה תרמה הקרן של אקמן מניות בשווי של מעל למיליארד דולר עבור טיפול באי שיווין, חינוך, שירותי בריאות, צדק חברתי ופלילי ועוד. ״אם פעם חשבתי שעסקים נועדו כדי להרוויח כסף והפילנתרופיה נועדה כדי לעשות טוב- התברר לנו יותר ויותר שפילנתרופיה לבדה אינה יכולה להציל את העולם. למרבה הצער איננו יכולים לסמוך גם על הממשלות״ סיכם אקמן את מכתב.
- 1.כל הכבוד לאקמן (ל"ת)א.ה 30/03/2021 01:26הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
