ערן וולף מימון ישיר
צילום: יחצ
דוחות

איך זה שבתקופה של קורונה, ההפרשה להפסדים בגין לווים בעייתים - יורדת?

דוחות טובים למימון ישיר - רווח של 34.4 מיליון שקל ברבעון הרביעי; אחת הסיבות - ירידה בהפסדי אשראי - 0.88% מהיקף המימון ברבעון רביעי, לעומת 3.14% ברבעון מקביל
נתנאל אריאל | (3)
נושאים בכתבה מימון ישיר

הרווח הנקי של מימון ישיר -0.6% ברבעון הרביעי הסתכם ב-34.4 מיליון שקל - פי 2 מהרבעון המקביל אשתקד. לכאורה זה מפתיע. הרבעון האחרון של 2020 הוא עדיין "רבעון קורונה", אבל מימון ישיר שמחלקת הלוואות התאוששה יחסית מהר מהבום של הקורונה ברבעון הראשון והשני וחזרה לחלק "חמצן" לאנשים ובקצב מוגבר. ברבעון הרביעי חלה עלייה בהיקף תיק האשראי המוחזק על ידי החברה (ביחס לרבעונים קודמים) וזו סיבה מרכזית לגידול ברווח כשבנוסף  החברה המשיכה להתייעל ובאופן מפתיע גם רשמה ירידה בהפרשה להפסדי אשראי.

 

על פי החברה, בעקבות תכנית התייעלות שיושמה בחברה עם פרוץ משבר הקורונה, היקף החיסכון בהוצאות ברבעון הרביעי לשנת 2020 הסתכם בכ-12 מיליון שקל בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

 

נכון לסוף דצמבר 2020 יתרת תיק ההלוואות שהעמידה ושיווקה החברה הסתכם בכ-8.2 מיליארד שקל בהשוואה לכ-8.9 מיליארד שקל בסוף 2019. התיק עלה במהלך השנה. על רקע התוצאות אמר ערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר: "אנו מסכמים רבעון עם תוצאות חזקות למרות השפעת משבר הקורונה והסגר שהוטל על המשק במהלך הרבעון. הגידול החד ברווח הנקי הושג, בין היתר, בעקבות צעדי התייעלות שבהם נקטנו עם פרוץ המשבר וירידה בנזקי האשראי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. נזקי האשראי הנמוכים ברבעון הרביעי משקפים ירידה משמעותית בכשלי האשראי ועלייה בשיעור ה'ריקברי' בהלוואות כתוצאה מהפעולות שבהן נקטנו לצמצום הסיכון וכן מהשפעות אקסוגניות משקיות.

ערן וולף, מנכ"ל מימון ישיר: "בעקבות השיפור המשמעותי בתוצאות החברה החל מהרבעון השני של השנה, החברה חלקה דיבידנד והכריזה על חלוקה נוספת כך שסך החלוקה בגין רווחי שנת 2020 הינה כ-25 מיליון שקל. בראיה קדימה, הביקוש הגובר לאשראי צרכני, התשתית הטכנולוגית היעילה שפיתחה החברה והשימוש במידע ממאגר נתוני האשראי לצד מנועי הצמיחה: הלוואות לתחום הנדל"ן, פעילות הסטארטאפ קארוויז, הלוואות סולו אשראי לקניות בבתי עסק, מהווים נדבך מרכזי להמשך הצמיחה ומובילות החברה".

 

הרווח ברבעון כאמור הוכפל לכ-34.4 מיליון שקל. תיק אשראי המוחזק על ידי החברה גדל בכ-500 מיליון שקל (תיק מוחזק להבדיל מתיק אשראי שנמכר לאחרים) לעומת סוף שנת 2019

הרווח בשנת 2020 הסתכם בכ-70.9 מיליון שקל לעומת כ-115.9 בשנת 2019. וזאת, עקב הפגיעה בתוצאות הרבעון הראשון של שנת 2020, בעיקר עקב הירידה בשווי תיק ההלוואות המיועדות למימוש. ביתר הרבעונים בשנת 2020 חל שיפור משמעותי בתוצאות הפעילות, היקף העמדת הלוואות, זמינות ועלות מקורות האשראי, בין היתר עקב רישום החברה למסחר בבורסה בתל אביב.

 

הוצאות הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון הרביעי לשנת 2020 בכ-7.8 מיליון שקל (בדומה לרבעון השלישי של שנת 2020) לעומת כ-24.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד נבעה משיפור בשיעורי הגביה מהלקוחות וירידה חדה בתיקים שהועברו לטיפול משפטי. במהלך הרבעון הרביעי שיעורי הגביה היו טובים יותר אף מהתקופה של טרום משבר הקורונה. זו סוגייה מעניינת - למרות משבר הקורונה, שיעור ההפרשה להפסד, ירדה. קסם. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

נזק האשראי המשוקלל ברבעון הרביעי של שנת 2020 הסתכם ב-0.88% ומשקף שיפור משמעותי ביחס לרבעון המקביל אשתקד שבו הסתכם נזק האשראי המשוקלל ב-3.14%. השיפור נובע ממודל האשראי, הקשחת החיתום בתקופת משבר הקורונה, שיפור הגבייה והקטנת החשיפה להלוואות שאינן מגובות בטוחה. בשנת 2020 נזק האשראי המשוקלל הסתכם ב-2.20% לעומת 2.80% בשנת 2019.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שואל שאלה 15/03/2021 08:55
    הגב לתגובה זו
    יש פה אבל גדול, זה לא הכסף של מר ערן וולף. אז מה אכפת לו לחלק אותם?
  • לרון 15/03/2021 12:19
    הגב לתגובה זו
    שדיבידנד מורד מערך החברה ביום האקס ומראה רק על יציבות מסוימת של החברה,הכסף המשולם הוא כספכם ומוגדר בארה"ב כ"חוזר למשקיעים"
  • לחברת בלוף קשה לחלק דיבידנד.. לזיף מאזן קל יותר (ל"ת)
    קצת מציאות 16/03/2021 10:52
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

עוזי לוי, מנכ"ל מבנה. קרדיט: איל תגרעוזי לוי, מנכ"ל מבנה. קרדיט: איל תגר
דוחות

מבנה נדל"ן: עלייה של 4% ברווח הנקי ו-4% ב-NOI מנכסים זהים

הרווח הנקי לבעלי המניות עלה ל-129 מיליון שקל, ה-NOI מנכסים זהים בישראל צמח ל-208 מיליון שקל וה-AFFO (המתואם) עלה ב-2% ל-158 מיליון שקל; שיעור התפוסה בישראל עלה ל-94.1% לקראת אכלוס פרויקט הדגל "מבנה הסוללים" בתחילת 2026

צלי אהרון |

חברת מבנה נדל"ן  מבנה 0.96%  , העוסקת בנדל"ן להשקעה לתעשיה,משרדים ומרכזים מסחריים, וייזום פרוייקטי בנייה - דיווחה על תוצאות די טובות לרבעון השלישי של השנה, מהן עולה תמונה של יציבות וצמיחה מתונה בפרמטרים התפעוליים המרכזיים. הרווח הנקי לבעלי המניות עלה בכ-4% והסתכם בכ-129 מיליון שקל, לעומת כ-123 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה הרווח הנקי בכ-33% והגיע ל-550 מיליון שקל, בעיקר בזכות שערוכים ועליית ערך נדל"ן להשקעה כמו גם מכירת דירות בפרויקט "מבנה הסוללים" בתל אביב לקרן מגוריט מגוריט 1.26%  .

במהלך הרבעון נרשמה גם עלייה של כ-4% ב-NOI מנכסים זהים בישראל, שהסתכם בכ-208 מיליון שקל, לעומת כ-200 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול מיוחס לעליית דמי השכירות הריאליים ולעליית המדד. ה-NOI הכולל עמד על כ-218 מיליון שקל ומצביע על עלייה מתונה לעומת 216 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר החברה מציינת כי העלייה בישראל קוזזה חלקית על ידי ירידה בפעילות בחו"ל, לאחר מימוש נכסים כחלק מהאסטרטגיה להתמקדות בשוק המקומי. כמו כן, החברה אשררה את תחזיתה השנתית ל-NOI בטווח של 850-875 מיליון שקל.

מדד נוסף המצביע על יציבות יחסית מבחינה תפעולית הוא ה-AFFO (FFO לפי גישת ההנהלה), שעלה ברבעון בכ-2% והסתכם בכ-158 מיליון שקל, לעומת כ-155 מיליון שקל ברבעון המקביל. גם כאן החברה שומרת על תחזית שנתית של 600-620 מיליון שקל.

בתחום התפוסה, מציגה מבנה שיפור יחסי: שיעור התפוסה בנכסים בישראל עלה ל-94.1%, זאת בנטרול נכסים המצויים בשלבי אכלוס ראשוני. לשם השוואה, שיעור התפוסה עמד על 93.6% בסוף 2024 ועל 92.7% בסוף 2023. נראה כי המגמה החיובית נובעת הן מגידול בביקוש לנכסים מניבים בתחומי תעסוקה ולוגיסטיקה, והן מהמשך השבחת נכסים קיימים ברחבי הארץ.ההון העצמי המאוחד של החברה עלה לכ-8.6 מיליארד שקל לעומת 8.3 מיליארד שקל בסוף 2024, וזאת למרות חלוקת דיבידנד של 70 מיליון שקל וביצוע רכישה עצמית של מניות בהיקף של כ-194 מיליון שקל. יתרות המזומנים ושווי המזומנים עמדו בסוף ספטמבר על כ-665 מיליון שקל, והחוב הפיננסי נטו הסתכם בכ-8 מיליארד שקל.