בלאקרוק: "השוק מחזורי. עדיף לקחת סיכון במניות על פני אג"ח"

בחברת ניהול הנכסים מגדילים את הפוזיציה במניות, ומקטינים חשיפה לאשראי; ומה הם סבורים שיקרה בשנה הקרובה בשוק המניות?

סתיו קורן | (1)

האם כדאי כעת להעדיף השקעה במניות על פני אג"ח? לדעת בלאקרוק, חברת ניהול הנכסים הגדולה בעולם, המנהלת יותר מ-8.6 טריליון דולר, סבורים שהתשובה חיובית. בחברה מסבירים כי "השווי שלהן נראה אטרקטיבי יותר. אנו מצפים שפתיחה המחודשת של המשק בעקבות הפצת החיסונים תאפשר חזרה לרמות הפעילות של לפני המשבר עד סוף 2021 או בתחילת 2022 באזור באירופה, כולל הגדלת ההוצאות במיוחד בתחום השירותים. אנו רואים תמיכה פיסקלית מתמשכת מצד הממלכה הבריטית במשקי הבית ובמגזרים שנפגעו בצורה המשמעותית ביותר, ומצפים מהבנקים המרכזיים להקל ככלל על התנאים הפיננסיים"

על פי בלאקרוק, "חברות אירופיות עשו שינויים לקידום התנהלות בת קיימא ומיצבו עצמן היטב לקראת המעבר לכלכלת נט-זירו, אנו רואים בכך כמניע מרכזי לתשואות בראייה אסטרטגית. במקביל, תשואות האג"ח ל-10 שנים בארה"ב הגיעו לרמה הגבוהה ביותר מאז פברואר האחרון, והפעילו לחץ על שוק המניות. התשואות הנומינליות טיפסו מאז ספטמבר, אך העלייה פחותה ביחס לעלייה בציפיות האינפלציה, והתשואות המותאמות לאינפלציה נותרות שליליות - בהתאם לנושא הנומינלי החדש שלנו. אנו עדיין מאמינים כי הנומינלי החדש יתמוך במניות ובנכסי סיכון במהלך ששת עד שנים עשר החודשים הקרובים."

בחברה מוסיפים: "הרווחים האחרונים מצביעים על שיפור התחזיות עבור חברות אירופיות ובריטיות, ראינו השבוע חברות אירופיות שניצחו את ציפיות הרווחים ברבעון הרביעי של 2020, ובמקביל עליית תשואות האג"ח האחרונה הפעילה לחץ על מניות. העלייה האחרונה בתשואות הריאליות משקפת לדעתנו את הציפייה לריסטארט כלכלי חזק יותר ומבססת את ההרחבה האחרונה בעמדתנו הפרו-מחזורית." 

"אנו גם מרחיבים את ההטיה המחזורית שלנו: אנו משדרגים את המניות האירופיות למצב ניטרלי, מכיוון שאנו רואים פוטנציאל של השוק לסגור את פערי הערכת השווי שלו לעומת שאר העולם. בעקבות הברקזיט, נוקטים לראשונה במשקל עודף במניות בבריטניה, ונשארים במשקל עודף במניות גם בארה"ב ובשווקים מתעוררים."

בשורה התחתונה אומרים בחברה: "הרחבנו את עמדתנו הפרו-מחזורית מכיוון שאנו צופים ריסטארט מהיר של הפעילות בהמשך השנה ועד 2022. כתוצאה מכך אנו במשקל עודף במניות בבריטניה, ושדרגנו את המניות באזור האירו למצב ניטרלי. לאחרונה גם הורדנו את מצבנו באג"ח של פריפריית גוש האירו לניטרלי, מכיוון שמרווחי התשואה הצטמצמו. בסך הכל, אנו מעדיפים מניות על פני אשראי מבחינה טקטית בהתחשב בהערכות השווי האטרקטיביות יחסית במניות".

נזכיר כי בחודש שעבר המליצו בבלאקרוק על השוק האירופאי ואמרו כי הם סבורים כי המניות האירופאיות בעלות סיכויים לסגור את פערי הערכת השווי לעומת העולם. הם ממליצים ספציפית על בריטניה שלאחר הברקזיט ומסבירים כי המדינה הפכה למובילה בין מדינות השווקים המפותחים בהפצת החיסונים, בין היתר בגלל המדיניות הפיסקלית שנקטו בממלכה כדי לצמצם את ההשפעות הכלכליות של המשבר.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המפולת קרובה 12/03/2021 00:14
    הגב לתגובה זו
    הם רוצים למכור לכם מניות בשווי מנופח במיוחד.אל תהיו פראיירים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?