"לא צריכים לסמוך על הממשלה, אלא על השוק הפרטי"
דברי פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה בכנס בסימן החזרת מובטלי הקורונה לשוק העבודה, לאור הפסקת רשת הביטחון ביוני הקרוב. "אחרי יוני, צריך לתלות את הזכאות בשיעור האבטלה ולא בתאריך", אמרה הנגידה לשעבר קרנית פלוג
לקראת תחילת יוני, אז ייפסקו תשלומי האבטלה למפוטרים והחל"תניקים, שלפי דו"ח הלמ"ס האחרון מספר המובטלים עומד על 745 אלף, או למעלה מ-18% מכוח העבודה בישראל בין הגילאים 25-64.
בכנס של המכון לדמוקרטיה התארחו כמה מבכירי הכלכלנים בישראל, בהם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, נגידת בנק ישראל לשעבר, קרנית פלוג, אסף וסרצוג, סגן ממונה על התקציבים במשרד האוצר ויו"ר ההסתדרות ושר המשפטים לשעבר, אבי ניסנקורן.
הכנס דיברו על האם נכון לסיים את דמי האבטלה באופן גורף ביוני, כשהרוב היו נגד כל עוד רמת האבטלה נשארת גבוהה. "אם אנחנו מדברים על מה יקרה אחרי יוני, אני לא יודע. האם ביוני פשוט שומטים את השטיח ואומרים שכל המובטלים ילכו לעבוד כי ירדנו מתחת ל-10% אבטלה, התשובה שלי היא ממש לא", קבע שמחון.
"אני תומך בהכשרות, אבל היכולת שלנו לעשות את הדברים בצורה יעילה היא מאוד מאוד נמוכה. הייתה ועדה בראשות קרן טרנר ורונן פרץ על הכשרות. ישבו הרבה אנשים, הוציאו דוח יפה, ולא יצא מזה כלום. בסוף, הממשלה יכולה לעשות דברים גדולים. לכו תעשו הכשרות, אנחנו מאוד בעד, שמנו על זה מיליארד שקל. אני לא יודע אם נוציא את המיליארד שקל, וגם אם נוציא אותם, אני לא יודע מה יהיה האפקט של זה. אנחנו לא צריכים לסמוך על הממשלה, אלא על השוק הפרטי שיעשה את העבודה", סיכם.
- אין לראות באשה שעבדה בעסק של בעלה עובדת שכירה
- הבקשות לדמי אבטלה בארה"ב ירדו לשפל של שלושה חודשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פלוג אמרה כי כל עוד היחס בין מספר המובטלים למספר המשרות נותר גבוה (11:1), צריך להמשיך בתמיכה ממשלתית. "חשוב לזכור שגם אחרי שנצא מהמשבר ושיעורי האבטלה ירדו, יהיו אנשים רבים שלא תהיה להם זכאות לדמי אבטלה בגלל מיצוי הזכאויות הקודם. מטרת המדיניות היא מזעור הנזקים ארוכי הטווח לרווחה, לתעסוקה ולאי השוויון.
"עשינו דרך ארוכה מאוד לפני המשבר מרווחה לעבודה ושיעורי התעסוקה גדלו. היינו מקווים שלא תיעשה הדרך חזרה להתרחבות של אוכלוסיות הרווחה בעקבות המשבר. נתון שצריך לקחת בחשבון כשחושבים על רשת הביטחון, כפי שהייתה עד כה וגם בהסתכלות קדימה, הוא על היחס בין מספר המובטלים למספר המשרות הפניות. נכון לרבעון האחרון של 2020, על כל משרה פנויה יש קצת יותר מ-11 מובטלים. לשם השוואה, ב-2019 המספר היה 1.6.
"במטרה להאיץ את החזרה לעבודה של כמה שיותר מובטלים, יש לנקוט במדיניות שכוללת תמריצים חזקים יותר לכניסה לשוק העבודה, גם תמריצים חיוביים וגם כאלה פחות. צריך לזכור ששוק העבודה הרבה פחות מסביר פנים ממה שהיה לפני הקורונה", אמרה פלוג.
- הממשלה תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע
- צה"ל הוזיל לכם את ביטוח הרכב ביותר מ-5% - האם זה הזמן לחדש פוליסה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
מצדו של משרד האוצר, וסרצוג, סגן ממונה על התקציבים במשרד האוצר אמר כי: "יש להעמיד יעדים לחזרה לתעסוקה: לגילאי 64-25 כ-78%, כמו שהיה ערב המשבר, עד סוף 2022. אנחנו מעריכים שאפשר יהיה להגיע לשם גם הרבה לפני.
"עלינו להתמקד גם בשיעור האבטלה בקרב גילאי 24-20, אותם אנשים שלא ילכו ללימודים גבוהים וכרגע מובטלים, ולוודא שהם לא נשארים באבטלה ממושכת ופריון נמוך לאורך שנים ארוכות. ראשית, יש לתכנן יציאה מדורגת של רשת הביטחון. יש לבחון את קיצור תקופת האכשרה שקיימת היום, אולי עד סוף 2021. רכיב משמעותי נוסף הוא ביטול הפחתת דמי האבטלה ב-30% לנמצאים בהכשרות מקצועיות", אמר.
- 2.הדג מסריח מהראש 12/03/2021 14:29הגב לתגובה זוהיועץ אומר שהניהול של ביבי נכשל . הסיבות ברורות .
- 1.יוסי 10/03/2021 22:14הגב לתגובה זוהשוק לא יחזור למאה אחוז לכן שוק העבודה לא יחזור להיות חזק כמו שהיה טרם הקורונה. מי שלא יכנס עכשיו לעבודתו עלול למצוא את עצמו עוד שנה בחוץ, וללא דמי אבטלה. ממשלה לא תוכל לטפל באבטלה הזו כיון שכבר עכשיו התחילה להפעיל לחץ על העסקים הקטנים שגם ככה לא נשאר להם אויר.השכירים יצטרכו בנוסף להתמודד על משרות גם עם עצמאים שקרסו ומדובר בהרבה מאוד.לכן לא ממליץ להתמהמה למי שיכול.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הממשלה תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע
בהודעה משותפת לראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר וצה"ל, הודיעה המדינה כי תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע; ההחלטה לחיזוק מעמד משרתי הקבע כוללת מענק על אבדן הכנסה של בת הזוג, ארנק דיגיטלי, הרחבת קרן סיוע, מענקים, הטבות ברכישת דירה, לימודים אקדמיים ועוד
אנשי קבע הממשלה אישרה היום החלטה תקדימית אותה יזמו שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', בשיתוף עם צה"ל ובגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הכוללת שורת צעדים חברתיים וכלכליים רחבים להוקרת משרתי הקבע וחיילי החובה בצה"ל. ההחלטה גובשה בעבודה משותפת של משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל, וכוללת הקצאה כוללת של 3.25 מיליארד שקל לשנים 2025 עד 2029.
ההחלטה כוללת מענקים ותמריצים חדשים למשרתי הקבע, קרן סיוע כלכלית ורגשית למשרתי קבע ולבני משפחותיהם, וארנק דיגיטלי אישי בשווי אלפי שקלים שישמש לתשלומי אגרות, רווחה ופנאי. בנוסף, רשות מקרקעי ישראל תקדם פתרונות דיור ייעודיים והטבות לרכישת דירה למשרתי הקבע והמערך הלוחם, מתוך מטרה לחזק את הביטחון הכלכלי של המשרתים ולעודד המשך שירות ארוך ומשמעותי.
בנוסף, ההחלטה קובעת כי לוחמים ששירתו במלחמת התקומה ואיבדו את זכאותם לתוכנית "ממדים ללימודים" יקבלו מענק חד-פעמי למימון השכלה גבוהה. הממשלה תכריז על יום ממלכתי להוקרת כלל חיילי צה"ל, תעניק התאמות אקדמיות למשרתי חובה וקבע שנאלצו להפסיק את לימודיהם בשל שירותם, ותנהיג קדימות בקבלת שירותים במשרדי ממשלה לחיילים לוחמים בתקופות חירום.
עוד הוחלט כי תתאפשר העברת מידע מבוקרת לרשויות מקומיות לשם הענקת סיוע והטבות, ותתקבע הכרה ממלכתית בשירות הצבאי במכרזי שירות המדינה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "הבטחנו שנחזק את צה”ל ואת משרתיו, ואנחנו מקיימים. הממשלה עומדת לצד משרתי הקבע, שהם עמוד השדרה של צה"ל, ומקדישים את חייהם למען ביטחון ישראל. ההחלטה שאושרה היום תגדיל את הסיוע שאנו מעניקים בדיור, בלימודים ובהטבות המיוחדות לנשות ואנשי הקבע שלנו, ואני מברך את כל השותפים למהלך. נמשיך לחזק ולתמוך במשרתי צה"ל בסדיר ובמילואים ובבני משפחותיהם, שראויים להוקרה ולתמיכה המירבית".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’: "אנחנו מאשרים היום תכנית מעטפת משמעותית שמוקירה את אנשי הקבע ובני המשפחות שלהם. כל מי ששם את ביטחון מדינת ישראל לפני כל דבר אחר ראוי להוקרה משמעותית ולא רק במילים. התכנית הזו היא הרבה מעבר לשורה תקציבית - היא אמירה ערכית והערכה אדירה של המדינה למי שמשרתים בשירות הקבע ונושאים יחד עם בנות זוגם ובני משפחותיהם את משא ביטחון ישראל. נמשיך בע״ה לפעול למען אנשי הקבע, למען המילואימניקים ולמען כל מי שעושה הכל כדי להגן על הבית".
