ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP

על חשיבות המותג: למה אמזון החליפה לוגו באפליקציה?

רק בינואר האחרון הוחלף הלוגו, אבל יותר מדי גולשים אמרו כי הוא מזכיר להם את השפם של הצורר הנאצי אדולף היטלר - אז הוא הוחלף שוב. זה לא מה שישנה את התדמית הבעייתית של החברה
ארז ליבנה | (1)
הלוגו הוא עתיק בערך כמו השפה הכתובה. הרבה לפני הכתב הפונטי, כלומר כתב האותיות הנהוג במרבית מדינות ושפות העולם, לכל אובייקט היה סמל. בעברית לדוגמה, האות א' מגיעה מהמילה "אלוף" בשפה הפרוטו-כנענית, שמשמעותה היא "שור". האות המקראית של השפה הכנענית העתיקה נראתה כמו ראש של שור והיא עשתה טרנספורמציה יחד עם השפות הפיניקיות והשמיות ששלטו פה באיזור הלבנט, עד שהגיעה לצורתה הנוכחית.    כמו אז גם היום, החשיבות של הלוגו – סמליל בעברית תקנית – הוא אחד מהאספקטים החשובים ביותר בחיי חברה מסחרית. המותג הוא הכול וצריך לשרת אותו. כל מי שעובד או עבד בחברה גדולה יודע את זה. הרי זה חלון הראווה הראשון שהעולם נחשף אליו כשהוא מכיר חברה לראשונה. היכולת לזכור את הלוגו, שיספר את הסיפור הנכון של המותג ושיגרום להרגשת נוחות אצל הצרכנים, מביא חברות ענק להשקיע עשרות ומאות ואלפי שעות ומיליוני דולרים בבחירת הלוגו המתאים עבורן.   יש לוגואים שהפכו לאיקונים תרבותיים, לא פחות. דורות של ילדים גדלו הקשתות של מקדונלדס (MCD). הלוגו של נייקי (NKE) הפך לסמל של מצוינות ספורטיבית. פה בארץ, אין ילד שלא מכיר את הלוגו של עלית.   עם זאת, הלוגו הוא דבר נושם וחי, שמשתנה עם הזמן. מאז הקמתה, פייסבוק (FB) לדוגמה החליפה את הלוגו שלה לא פחות מ-3 פעמים בקצת למעלה מ-16 שנה. מאז 1886, קוקה קולה (KO) החליפה את הלוגו שלה לפחות 12 פעמים, כשענקית הצמיגים, מישלן החליפה ב-122 שנה את הלוגו לפחות 8 פעמים. מאז 1995 אמזון (AMZN) החליפה את הלוגו שלה 6 פעמים, כשרק ב-1998 היא החליפה את הלוגו של החברה 3(!) פעמים, עד שבשנת 2000 הגיע הלוגו שכולנו מכירים עם החץ המחייך.   המקרה של אפליקציית אמזון כמשל אז אם בענייני נראות עסקינן, הדבר האחרון שחברות צריכות הוא שהלוגו שלהן יסמלל דבר שלילי בעיני קהלי היעד שהם חפצים ביקרם. אבל זה בדיוק מה שקרה לאפליקציית המסחר של אמזון. וזה מה שהיה חסר לג'ף בזוס, הבעלים הכל יכול של אמזון והאיש העשיר בעולם, שלאחרונה הודיע על פרישה מניהול יומיומי של החברה.   אם לא מספיקות ההשוואות שבהן "זכה" ברשת, על כך שמראהו החיצוני מזכיר את זה של דמות הנבל "דר איוול" מסדרת הסרטים הפולחנית אוסטין פאוורס משנות ה-90, בשנה שעברה הבדיחה האינטרנטית הפכה לקריקטורת שער בעיתון הכלכלי הנחשב בעולם – האקונומיסט.   הנה השער של האקונומיסט מיוני 2020 יתר על כן, בשנים האחרונות לא מעט חברות ענק, בהן גם גוגל (GOOG) ואטסי (ETSY) וגם אמזון נתפסו מוכרות חולצות וממורביליה ניאו נאצית ומיהרו להוריד אותן מהר מהפלטפורמה. טעויות קורות, אבל העיקר שתיקנו. גם ליצרנית ביגוד הספורט הבריטית UMBRO הייתה פאדיחה ב-2002, כשמכרה בגדי אימון בשם "ציקלון בי"; כמו הגז שבו השתמשו הנאצים בתאי הגזים.   אבל לאחרונה קרה לבזוס עוד מאותו הדבר. בינואר השנה, בקול תרועה רמה, הושק הלוגו החדש של האפליקציה, שכלל את הלוגו המחייך של אמזון יחד עם סרט הדבקה כחול למעלה. "עיצבנו את האייקון החדש כדי להצית ציפייה, התרגשות ושמחה שכהצרכנים מתחילים את מסע הקניות בטלפון, בדיוק כמו שקורה כשהם רואים את החבילות שלנו ממתינות להם על שפת הדלת", כתה החברה בהודעה בעת פרסום הלוגו.   אם נאמר זאת בעדינות, זה לא כל כך עבד לאמזון. איכשהו, הגולשים ראו רק דבר אחד: את השפם של הרודן האנטישמי אדולף היטלר. גולש אחד בטוויטר אמר כי אם הוריו, שהיו רגילים ללוגו הקודם ישאלו אותו איפה האפליקציה, הוא יאמר להם "לחפש את היטלר מקרטון".   הנה כמה דוגמאות מטוויטר:   אז למרות התדמית הבעייתית של אמזון, לפחות היא יודעת לא לעצבן את האנשים שבהם היא תלויה. כלומר הצרכנים. ייאמר לזכותה שהיא הקשיבה לרחשי הציבור, אבל בעיקר היא רצתה להימנע מעוד השוואה לא נעימה לתעשיות של מוות וניצול. עד ללוגו הבא זאת אומרת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הולנדי 03/03/2021 22:19
    הגב לתגובה זו
    שמח שלא נכתבה בדיו אמיתי, כי אחרת זאת השקעה לא טובה לדיו עצמו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -1.26%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה בירוק: הנאסד״ק קפץ ב-2.3%, סולאראדג׳ זינקה ב-13%

צוות גלובל |

המסחר בוול סטריט התנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים מיהרו חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.5% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק זינק ב-2.3% והדאו עלה ב-0.8%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם הביטקוין טיפס, בעוד הדולר נחלש.


בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.


אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".


טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 17% על רקע דוחות טובים -  טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)  

לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.