פוורפליט מכה את תחזיות האנליסטים בהכנסות וברווח למניה; לא סיפקה תחזית קונקרטית להמשך
חברת פוורפליט הדואלית (סימול: PWFL) מדווחת על תוצאותיה הכספיים לשנת 2020. הרווח למניה על בסיס Non-GAAP לרבעון הרביעי של 2020 עמד על 7 סנט למניה, לעומת צפי אנליסטים להפסד של 4 סנט למניה וביחס להפסד של 2 סנט ברבעון המקביל ב-2019, ההכנסות עמדו על 29.4 מיליון דולר לעומת צפי אנליסטים של 28.4 מיליון דולר - גידול של כ-7% ביחס לרבעון הקודם, אך ירידה של 16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
הרווח למניה על בסיס Non-GAAP לשנת 2020 עמד על 12 סנט למניה, לעומת צפי אנליסטים להפסד של 40 סנט למניה, וביחס להפסד של 23 סנט למניה בשנה שעברה. ההכנסות לכל שנת 2020 עמדו על כ-113.6 מיליון דולר, לעומת צפי אנליסטים של 12.6 מיליון דולר, וביחס ל-81.9 מיליון דולר בשנת 2019.
ה-EBITDA המתואם על בסיס Non-GAAP לרבעון הרביעי של 2020, הסתכם ב-3.2 מיליון דולר, בהשוואה ל- EBITDA מתואם של 2.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
סך ההכנסות משירותים גדל ב-4% ביחס לרבעון הקודם והסתכם ב-17.3 מיליון דולר. תזרים מזומנים תפעולי של 8.8 מילון דולר בשנת 2020. נכון לסוף הרבעון, לחברה מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של 18.1 מיליון דולר והון חוזר בהיקף של 28.9 מיליון דולר.
יצוין כי התוצאות הכספיות לשנה אשר הסתיימה ביום ה-31 בדצמבר 2020 כוללות את התוצאות של פוינטר טלוקיישן בע"מ אשר נרכשה בתאריך 3 באוקטובר 2019. התוצאות הכספיות לשנה אשר הסתיימה ביום ה-31 בדצמבר 2019 כוללות את תוצאותיה של I.D Systems והתוצאות הכספיות של פוינטר טלוקיישן בע"מ עבור הרבעון הרביעי של 2019.
- פוורפליט פספסה בשורה העליונה עם הכנסות של 29 מיליון דולר
- פוורפליט בשת"פ עם יצרנית הנגררים Hyundai Translead
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוורפליט היא ספקית של פתרונות IoT אלחוטיים ופתרונות M2M למנויים; לאבטחה, שליטה, מעקב וניהול ניידים בעלי ערך לארגונים, כגון, משאיות מסחריות, משאיות משא, נגררים, מכולות וציי רכב.
מנכ"ל החברה כריס וולף: "מבחינת מכירות, סיימנו את השנה בצורה חזקה עם כמה לקוחות חדשים, צבר הזמנות יציב של התקנות, וצפי לגידול בצבר עם הכניסה לשנת 2021. אנו מעודדים מאוד מפורטפוליו המוצרים הגדל שלנו, הרחבת השותפות עם Jungheinrich וכן מחוזים משמעותיים, הכוללים את Kautex,Panhandle Transportation Group, Nucor Tubular ו-McGuire Transportation.
"במבט קדימה ל-2021, הדרישה בשוק הקצה לפלטפורמות שרשראות האספקה של נגררים, מכולות ואספקה בקירור משתפרת בהתמדה בצפון אמריקה ואנו צוברים מספר רב של לקוחות אספקה בקירור ו-IoT רפואי בישראל. בשעה בה הכלכלה העולמית מתאוששת ומדינות נפתחות מחדש, פוורפליט ממוצבת היטב בכדי למנף את הגודל, המאזן המשופר ודריסת הרגל הנרחבת והגלובלית בכדי להתמודד ולזכות במכרזים ברחבי העולם. אנו מאמינים כי גורמים אלו יאפשרו לפוורפליט לתפוס נתח בשוק הצומח והבינלאומי של IoT מסחרי המוערך במיליארד דולרים."
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
