גילת לווינים
צילום: תמר מצפי

לאחר הזינוק: קרן פימי ומבטח שמיר מממשות בגילת ב-75 מיליון דולר - המניה נופלת

פימי ומבטח שמיר הבינו כי השווי של גילת גבוה מדי, וניצלו את הזינוק במנייה כדי לגרוף רווחים ולצמצם אחזקות; פימי הרוויחה מהעסקה כ-41 מיליון דולר (רווח של כ-250%), מבטח שמיר הרוויחה כ-9.2 מיליון דולר
נתנאל אריאל | (5)

בקרן פימי ובמבטח שמיר 0.78% , מבינים שהשווי אליו הגיעה חברת רשתות הלוויין גילת 1.49% הוא מנופח מדי (כפי שהסברנו כאן בהרחבה). פימי, בעלת העניין הגדולה ביותר בחברה ניצלה את הזינוק במניית גילת בחצי השנה האחרונה (עלייה של כ-230%) ובפרט מתחילת השנה (עלייה של 150%) ומכרה כ-7% מהחזקותיה בגילת תמורת כ-60 מיליון דולר ברווח של כ-249%. מדובר ברווח שכל כ-12 דולר למניה, או 41 מיליון דולר בסך הכל.

בעקבות העסקה קרן פימי יורדת מהחזקה של כ-33.8% בגילת להחזקה של כ-26.8% בחברה, אך גם כעת היא ממשיכה להיות בעלת העניין הגדולה בגילת. פימי מכרה כ-3.9 מיליון מניות למוסדיים בארה"ב במחיר של 15 דולר למניה וקיבלה תמורתם כ-58.5 מיליון דולר.

עדכון ל-14:20

גם מבטח שמיר מודיעה כי מכרה כ-20% מהחזקותיה בגילת, או 1.1 מיליון מניות, בתמורה ל-15 דולר למניה שהם 16.5 מיליון דולר. מבטח שמיר ממשיכה להחזיק בכ-7.7% ממניותיה של גילת. כתוצאה מהמכירה תרשום מבטח שמיר כ-30 מיליון שקל רווח (לפני מס).

בתחילת ינואר חילקה גילת דיבידנד של 35 מיליון דולר, שהתווסף לדיבידנד קודם בסך כ-20 מיליון דולר. מתחילת השנה זכתה גילת במספר חוזים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

חברה טובה אבל השווי לא מוצדק

כפי שכתבנו, גילת היא חברה טובה אבל השווי לא מוצדק. רק לפני פחות משנה התבטלה עסקת רכישה של גילת בשווי של שליש מהמחיר הנוכחי - מכיוון שהרוכשת פחדה ממשבר הקורנה. אז מה קרה בגילת? כלום. מה שקרה בשוק הוא מאוד פשוט - משקיעים גילו אותה כשבראש המשקיעים חברת ניהול הקרנות ARK של קתי' ווד, שסימנה את גילת כאחת מהחברות המבטיחות בתחום הלווין ובמקביל היא רכשה ממניותיה לקרנות הסל בתחום הלווין (וגם לקרנות אחרות).

גילת פרסמה דוחות פושרים מאוד לרבעון האחרון ולשנה כולה. בהינתן המצב הם אומנם צפויים, אבל הדוחות האלו ממש לא מסבירים את השווי של גילת שדיווחה על נפילה בהכנסות ל-42.6 מיליון דולר בהשוואה ל-78.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2019. עם זאת, מדובר על שיפור בהשוואה להכנסות הרבעון השלישי של שנת 2020 בסך 37.3 מיליון דולר.

הרווח התפעולי על בסיס GAAP הסתכם ב-62.7 מיליון דולר, אבל הוא מוטה כלפי מעלה, בהשוואה  ל-9.2 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2019 ובהשוואה להפסד תפעולי של 10.9 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2020; הרווח התפעולי על בסיס GAAP כולל הכנסה נטו בניכוי הוצאות הקשורה להסכם הפשרה עם Comtech בסך של 64.8 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ההפסד התפעולי על בסיס Non-GAAP ברבעון הרביעי של שנת 2020 הסתכם ב-1.6 מיליון דולר בהשוואה לרווח תפעולי של 9.9 מיליון דולר ברבעון הרביעי של  שנת 2019, שיפור בהשוואה להפסד תפעולי בסך של 1.9 מיליון דולר ברבעון הקודם.

ההפסד הנקי על בסיס Non-GAAP ברבעון הרביעי של שנת 2020 הסתכם ב-1.9 מיליון דולר, או הפסד של 3 סנט למנייה בדילול מלא, בהשוואה לרווח נקי של 9.1 מיליון דולר, או רווח של 16 סנט למנייה בדילול מלא ברבעון הרביעי של שנת 2019, ושיפור בהשוואה להפסד הנקי של 2.6 מיליון דולר, או הפסד של 5 סנט למנייה, כפי שדווח ברבעון הקודם.

ברבעון הרביעי של שנת 2020 ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-1.1 מיליון דולר, בהשוואה ל-EBITDA מתואם של 13.1 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2019; ושיפור בהשוואה ל- EBITDA מתואם של 600 אלף דולר ברבעון הקודם. החברה קיבלה 70 מיליון דולר מ-Comtech בעקבות ביטול המיזוג.

במהלך הרבעון שולם דיבידנד בהיקף של 20 מיליון דולר במזומן לבעלי המניות; כמו כן הוכרז במהלך הרבעון על דיבידנד נוסף של 35 מיליון דולר במזומן אשר שולם בינואר 2021.

שנת 2020 החלשה - מה צפוי בהמשך? 

ההכנסות לשנת 2020 הסתכמו ב-165.9 מיליון דולר לעומת 263.5 מיליון דולר בשנת 2019. ההפסד התפעולי על בסיס Non-GAAP לשנת 2020 הסתכם ב-13.7 מיליון דולר בהשוואה לרווח תפעולי על בסיס Non-GAAP של 29.2 מיליון דולר בשנת 2019. ההפסד הנקי על בסיס Non-GAAP בשנת 2020 הסתכם ב-16.4 מיליון דולר או הפסד של 30 סנט למנייה בדילול מלא בהשוואה לרווח נקי על בסיס Non-GAAP של 24.7 מיליון דולר או רווח של 44 סנט למנייה בדילול מלא בשנת 2019.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ותודה לילדי רדיט :) (ל"ת)
    דמיקולו פיזדמאט 24/02/2021 09:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יובל 23/02/2021 17:14
    הגב לתגובה זו
    שלנו ביוקר, אנכנו הפריירים,.
  • או ש או ש 24/02/2021 12:40
    הגב לתגובה זו
    שמאמינים בצורה עיוורת לקתי וודס, הכוהנת החדשה
  • 2.
    עוד בועה שתתפוצץ בקרוב - ומי ישלם על הפיצוץ ? נכון ... (ל"ת)
    hrui 23/02/2021 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה האובססיה לגילת 23/02/2021 13:46
    הגב לתגובה זו
    כן השתנו דברים בגילת היא זכתה בכמה מכרזים במליוני דולרים ומי שלא קנה בגלל הקורונה בטח הצטער לא תפסיקו עד שגילת תגיע לשער 22
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מיכאל שלוסר
צילום: מצגת החברה

עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר

הצרות בחברה נמשכות: גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. היא טוענת כי אין לכך השפעה מהותית על המכירות, אבל יו"ר הדירטוריון החליט להתפטר. רק לפני מספר חודשים הדח"צים התפטרו אחרי נפילה במניה
איציק יצחקי |
נושאים בכתבה בי קיור לייזר

חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות. הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה. בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה. עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים". מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר. להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.