פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

הורשעו במסירת מידע מטעה בדוחות ושילמו קנס של 2.5 מ' ש'

הדיווחים שבהם הורשעו חברי הנהלת דורי בנייה בעבר ניתנו בין 2012 ל-2014. ועדת האכיפה המנהלית שהרשיעה לפני כחודשיים, קבעה כי המנכ"ל דאז וילנסקי ישלם 800 אלף שקל
ארז ליבנה |

ועדת האכיפה המנהלית של רשות לניירות ערך קבעה היום כי מנכ"ל, סמנכ"ל הביצוע וסמנכ"ל הכספים לשעבר בחברת דורי בנייה אחראים להכללת פרטים מטעים בדוחות בשנים 2012-2014, כשבמסגרת האכיפה שבוצעה, הוטלו עיצומים בפועל בסך כולל של למעלה מ-2.5 מיליון שקל.  

ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופט בדימוס זאב המר, וחברי הרכב הוועדה עו"ד רוני טלמור וד"ר מאיר סוקולר, קבעה ביום 17.12.2020 את אחריות מנכ"ל חברת דורי לשעבר, אריאל וילנסקי, סמנכ"ל הביצוע לשעבר של החברה, דורון מילר, וכן סמנכ"ל הכספים של החברה איתמר אלדר, בתקופה הרלבנטית, להכללת פרטים מטעים בדוחותיה של חברת דורי בניה בע"מ בשנים 2012-2014.

 

החלטה זו התפרסמה בחלוף 60 יום הנדרשים בחוק ניירות ערך ממועד מתן ההחלטה ועד לפרסומה וההחלטה היום מסיימת את ההליך הלכה למעשה. ועדת האכיפה קבעה כי מנכ"ל החברה וסמנכ"ל הביצוע, ביצעו שש הפרות דווח של הכללת פרט מטעה בדוחותיה הכספיים של חברת דורי בין השנים 2012-2014. בנוסף, קבעה הוועדה כי סמנכ"ל הכספים ביצע שתי הפרות דווח של הכללת פרט מטעה בדוח השנתי לשנת 2013 של חברת דורי וכן בדוח לרבעון ראשון שנת 2014.

 

במסגרת הליך האכיפה המנהלית, על מנכ"ל החברה, אריאל וילנסקי, הוטל עיצום כספי בסך 400 אלף שקל לתשלום בפועל ובנוסף סכום של 400 אלף שקל על תנאי ומניעת כהונת נושא משרה בפועל למשך שלוש שנים.

 

על סמנכ"ל הביצוע, דורון מילר, הוטל עיצום כספי בסך 250 אלף שקל לתשלום בפועל, ובנוסף סכום של 250 אלף שקל על תנאי ומניעת כהונת נושא משרה בפועל למשך שנתיים. על סמנכ"ל הכספים, איתמר אלדר, הוטל עיצום כספי בסך 75 אלף שקל לתשלום בפועל ושנה מניעת כהונת נושא משרה על תנאי.

 

המעורבים הנוספים בתיק שנכללו בכתב הטענות כנגד נושאי המשרה, סיימו את עניינם בהסדרי אכיפה. בדצמבר 2020 אושר הסדר אכיפה עם החברה במסגרתו הודתה החברה באורח מלא בהכללת פרטים מטעים בששת דוחות כספיים הנ"ל בשנים 2012-2014.

 

ברשות אומרים כי "הפרטים המטעים שהתגלו הביאו לכך שדורי בניה נאלצה לבצע במהלך שנת 2014 "הצגה מחדש" (Restatement) של הדוחות בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים. על החברה הוטל עיצום כספי בשל 1.5 מיליון שקל בפועל ועיצום כספי על תנאי בסכום של 1.5 מיליון שקל, נקיטה בצעדים למניעת הישנות ההפרות".  

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הכול טוב ויפה, אבל למה כל כך הרבה זמן?

לרוב אוהבים בישראל להאשים את העומס בבתי המשפט, על כך שתיקים נסחבים לאורך שנים על גבי שנים. אבל זה לא המקרה. הרי ועדה מנהלית התכנסה, כך שאין מדובר בבית משפט רגיל, אלא בוועדה שמונתה על ידי הרשות. הכוח שלה הוא ביצועי חוקי, אבל הוא נבדל מהרשות השופטת ותחלואיה.

  

זה פסק דין חשוב שיגרום לחברות לחשוב עוד קצת לפני תעלולים חשבונאיים שהן מכניסות לדיווחים שלהם והוספת דיווחים שנמצאים על גבולה האפור של האמת. בארה"ב, ברני מיידוף נשפט והורשע כחצי שנה לאחר שהתגלתה הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה, פה האשמים יכולים ליהנות עשור שלם, עד שהם יורשעו ואם בכלל. וההיפך - יש כאלו שאחרי שנים מתברר שהם חפים מכל פשע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל