הורשעו במסירת מידע מטעה בדוחות ושילמו קנס של 2.5 מ' ש'
ועדת האכיפה המנהלית של רשות לניירות ערך קבעה היום כי מנכ"ל, סמנכ"ל הביצוע וסמנכ"ל הכספים לשעבר בחברת דורי בנייה אחראים להכללת פרטים מטעים בדוחות בשנים 2012-2014, כשבמסגרת האכיפה שבוצעה, הוטלו עיצומים בפועל בסך כולל של למעלה מ-2.5 מיליון שקל.
ועדת האכיפה המנהלית, בראשות השופט בדימוס זאב המר, וחברי הרכב הוועדה עו"ד רוני טלמור וד"ר מאיר סוקולר, קבעה ביום 17.12.2020 את אחריות מנכ"ל חברת דורי לשעבר, אריאל וילנסקי, סמנכ"ל הביצוע לשעבר של החברה, דורון מילר, וכן סמנכ"ל הכספים של החברה איתמר אלדר, בתקופה הרלבנטית, להכללת פרטים מטעים בדוחותיה של חברת דורי בניה בע"מ בשנים 2012-2014.
החלטה זו התפרסמה בחלוף 60 יום הנדרשים בחוק ניירות ערך ממועד מתן ההחלטה ועד לפרסומה וההחלטה היום מסיימת את ההליך הלכה למעשה. ועדת האכיפה קבעה כי מנכ"ל החברה וסמנכ"ל הביצוע, ביצעו שש הפרות דווח של הכללת פרט מטעה בדוחותיה הכספיים של חברת דורי בין השנים 2012-2014. בנוסף, קבעה הוועדה כי סמנכ"ל הכספים ביצע שתי הפרות דווח של הכללת פרט מטעה בדוח השנתי לשנת 2013 של חברת דורי וכן בדוח לרבעון ראשון שנת 2014.
במסגרת הליך האכיפה המנהלית, על מנכ"ל החברה, אריאל וילנסקי, הוטל עיצום כספי בסך 400 אלף שקל לתשלום בפועל ובנוסף סכום של 400 אלף שקל על תנאי ומניעת כהונת נושא משרה בפועל למשך שלוש שנים.
- כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?
- מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על סמנכ"ל הביצוע, דורון מילר, הוטל עיצום כספי בסך 250 אלף שקל לתשלום בפועל, ובנוסף סכום של 250 אלף שקל על תנאי ומניעת כהונת נושא משרה בפועל למשך שנתיים. על סמנכ"ל הכספים, איתמר אלדר, הוטל עיצום כספי בסך 75 אלף שקל לתשלום בפועל ושנה מניעת כהונת נושא משרה על תנאי.
המעורבים הנוספים בתיק שנכללו בכתב הטענות כנגד נושאי המשרה, סיימו את עניינם בהסדרי אכיפה. בדצמבר 2020 אושר הסדר אכיפה עם החברה במסגרתו הודתה החברה באורח מלא בהכללת פרטים מטעים בששת דוחות כספיים הנ"ל בשנים 2012-2014.
ברשות אומרים כי "הפרטים המטעים שהתגלו הביאו לכך שדורי בניה נאלצה לבצע במהלך שנת 2014 "הצגה מחדש" (Restatement) של הדוחות בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים. על החברה הוטל עיצום כספי בשל 1.5 מיליון שקל בפועל ועיצום כספי על תנאי בסכום של 1.5 מיליון שקל, נקיטה בצעדים למניעת הישנות ההפרות".
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
הכול טוב ויפה, אבל למה כל כך הרבה זמן?
לרוב אוהבים בישראל להאשים את העומס בבתי המשפט, על כך שתיקים נסחבים לאורך שנים על גבי שנים. אבל זה לא המקרה. הרי ועדה מנהלית התכנסה, כך שאין מדובר בבית משפט רגיל, אלא בוועדה שמונתה על ידי הרשות. הכוח שלה הוא ביצועי חוקי, אבל הוא נבדל מהרשות השופטת ותחלואיה.
זה פסק דין חשוב שיגרום לחברות לחשוב עוד קצת לפני תעלולים חשבונאיים שהן מכניסות לדיווחים שלהם והוספת דיווחים שנמצאים על גבולה האפור של האמת. בארה"ב, ברני מיידוף נשפט והורשע כחצי שנה לאחר שהתגלתה הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה, פה האשמים יכולים ליהנות עשור שלם, עד שהם יורשעו ואם בכלל. וההיפך - יש כאלו שאחרי שנים מתברר שהם חפים מכל פשע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
