פלוס500 בתוצאות שיא: ההכנסות הוכפלו לכ-900 מ' ד' ב-2020

החברה הישראלית שנסחרת בלונדון ופיתחה פלטפורמה למסחר בחוזי הפרשים הכפילה בשנה כולה גם את ה-EBITDA לסך של חצי מיליארד דולר. מספר המשתמשים הפעילים הוכפל גם הוא ל-434 אלף איש, כשבמקביל עלות רכישת הלקוח ירדה וההכנסה הממוצעת עלתה
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה פלוס 500

חברת הפינטק הישראלית פלוס500 הנסחרת בלונדון (סימול: PLUS.L) מדווחת על תוצאותיה לרבעון 4 של שנת 2020 ולשנה כולה. ההכנסות בשנה הסתכמו ב-872 מיליון דולר, עלייה של 146% לעומת כ-350 מיליון דולר שהכניסה ב-2019. ברבעון ההכנסות עמדו על 91.9 מיליון דולר, ירידה של 4% בהשוואה לרבעון מקביל. ה-EBITDA בשנה הגיע לסכום של כ-516 מיליון דולר, עלייה של 168% מנתון של 192 מיליון דולר ב-2019. ברבעון מדובר על EBITDA של 19.9 מיליון דולר, נמוך ב-65% מאשר שנה קודם לכן.

פלוס500 פיתחה פלטפורמה למסחר בחוזי הפרשים CFDs על מניות, מטבעות וירטואליים, מדדים, סחורות, מט"ח, אופציות ותעודות סל. בסוף 2020 נרשמו 434 אלף משתמשים פעילים בזירת המסחר של החברה, גבוה ב-117% מאשר כ-200 אלף בסוף 2019. במהלך 2020 הצטרפו לפלטפורמה כ-300 אלף משתמשים חדשים, עלייה של כ-220% לעומת 90 אלף איש שנוספו ב-2019.

במהלך הרבעון הסוגר של 2020 נרשמה פעילות בקרב כ-215 אלף מהמשתמשים הרשומים, כפול מאשר ברבעון המקביל. ברבעון זה גם גויסו לפלטפורמה 50 אלף משתמשים חדשים, עלייה של כ-160% ביחס לתקופה המקבילה.

נכון לסוף 2020 יתרת המזומנים של החברה הסתכמה בכ-600 מיליון דולר, כפול מאשר בסוף 2019. עוד ב-2020, בפלוס 500 הורידו את העלות הממוצעת לרכישת לקוח ב-28% לסכום של 750 דולר. ההכנסה הממוצעת מכל לקוח עלתה בשיעור של 13% לסכום של כ-2,000 דולר. ברבעון הרביעי העלות הממוצעת של רכישת לקוח הייתה נמוכה ב-19% מזו שברבעון המקביל, זאת בעוד ההכנסה הממוצעת מכל לקוח הייתה נמוכה ב-56% מזו של התקופה המקבילה, והסתכמה בכ-427 דולר, זאת לעומת כאלף דולר בממוצע לכל משתמש. 

מן החברה נמסר כי בנוסף להשקעתה השוטפת במחקר ופיתוח, יושקעו כ-50 מיליון דולר נוספים בשלוש השנים הבאות במחקר ופיתוח, בין היתר לטובת הקמת מרכז מו"פ חדש בבתל אביב. בשנת 2020, סך ההחזר לבעלי המניות הסתכם ב-278.3 מליון דולר, אשר בוצע בדרך של חלוקת דיבידנד ובדרך של רכישה עצמית של מניות החברה. דירקטוריון החברה הצהיר על כוונתו להוציא לפועל תכנית רכישה עצמית נוספת של מניות החברה במהלך שנת 2021 בהיקף של עד 25 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.