אחרי שיגעון ה-SPAC, מגיעות קרנות ה-SPAC
ספאק. ספאק. ספאק. בכל מקום שפונים אליו רואים את חברות הצ'ק הפתוח, שמשתלטות על שוק ההנפקות הראשוניות, שמושכות אליהן את השמות הכי גדולים בעולם ההשקעות ובכלל. מי כבר שם? סופטבנק, המיליארדר צ'מס פאליהפיטיה, המשקיע ביל אקמן ואפילו כדורסלן העבר, שאקיל אוניל והטניסאית סרנה ויליאמס.
עד כמה גדולה התעשייה הזו? ב-2020 גויסו לחברות ה-SPAC – שהן בעצם שלד בורסאי שמוקם לצורך מיזוג פעילות עסקית שאינה ציבורית – כ-83 מיליארד דולר ב-244 הנפקות. חודש וחצי מאז שהתחלנו את 2021 וסכום הגיוסים הגיע ללמעלה מ-44 מיליארד דולר ב-148 גיוסים. טירוף.
אז כמו שיש את מצעד הפזמונים ברדיו, בוול סטריט פתחו את מצעד הפזמונים של הספאקים. או יותר נכון, את הקרנות (ETF) של הספאקים הנבחרים. אבל כרגיל, צריך להיות זהירים מאוד בשל אופיים של השקעות אלה.
למה? כי הנפקת ספאק לא אומרת שיש חברה אמיתית להשקיע בה, אלא מבוססת על הציפייה כי החברה תצליח למזג פנימה פעילות עסקית – מה שלא בהכרח קורה. יתר על כן, במאניה שנקראות אפליקציות המסחר החינמיות ובראשן רובינהוד, לא מעט משקיעים נופלים רק בשל השקעה כושלת בשל חוסר ידיעה.
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- הנאסד״ק ירד ב-0.3%; אנבידיה איבדה 3%, אלביט נפלה ב-6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יתר על כן, במחקר חדש של מכון המחקר אדג' עולה כי 71% מהמניות מ-115 המיזוגים שהושלמו בין 2016 ל-2020, ירדו בשנה לאחר המיזוג. 65% ירדו בתום חודש מתחילת המסחר בהן. זה סיכון למשקיעים. יש גם לא מעט סיפורי הצלחות, כמו הנפקת דראפטקינגס (DKNG), שהמניה עלתה ב-216% מאז שהפכה לציבורית באפריל.
בכל מקרה, הטרנד הלוהט כאמור יצר גם קרנות, פסיביות ואקטיביות. ואמנם קרנות הן מכשיר שקל יותר להבין ולהשקיע בו מאשר ספאק, אך הן עדיין קטנות באופן יחסי ויותר יקרות מרכישת יחידות בקרנות הרגילות.
הקרן הראשונה היא של דיפייאנס נקסט ג'ן (SPAK) ששוויה 106 מיליון דולר והיא קרן מחקה פסיבית לחלוטין. היא מחזיקה ב-136 פוזיציות על ספאקים, כשכול השלדים הבורסאיים חייבים לעמוד ביעדי נזילות וגודל מסוים וגובות 0.45% שנתיות מהסכום המושקע. רק 40% ממשקל הקרן מופנה להנפקות חדשות והיתר להשקעה בספאקים חדשים. הקרן שעוקבת בין היתר אחרי וירג'ין גלקטיק (SPCE) וצ'רצ'יל קפיטל (CCIV) הניבה תשואה של 31% מאז שיוסדה לפני 4 חודשים.
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
הקרן השנייה נקראת בפשטות SPAC (SPCX) ומנהלת באופן אקטיבי 179 מיליון דולר. היא הושקה לפני חודשיים ומשקיעה רק בספאקים שלפני מיזוג ומוכרת את הנכסים לאחר המיזוג – כמו שמרבית השחקנים הגדולים בשוק עושים; כלומר מחכים למיזוג, רואים את המניה עולה ואז מממשים. בכל מקרה SPCX גובה דמי ניהול של קרוב ל-1% שנתיים.
- 2.שלמה 17/02/2021 10:06הגב לתגובה זומתחרה חדשה ומעניינת של AMZN
- 1.דני 17/02/2021 07:57הגב לתגובה זומניית אינטרקיור היא דוגמא קלאסית .השמיים הם הגבול.

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.