152 קרנות נאמנות בדרך להימחק
צילום: Pixabay

אחרי שיגעון ה-SPAC, מגיעות קרנות ה-SPAC

שלוש קרנות חדשות יעקבו אחרי חברות הצ'ק הפתוח, כשהשווי המצרפי של החזקות שלושת הקרנות מסתכם בכ-330 מיליון דולר, אבל מחקר חדש מראה ש-71% מהספאקים שהונפקו מאז 2016, ירדו בתום שנה מההנפקה
ארז ליבנה | (2)

ספאק. ספאק. ספאק. בכל מקום שפונים אליו רואים את חברות הצ'ק הפתוח, שמשתלטות על שוק ההנפקות הראשוניות, שמושכות אליהן את השמות הכי גדולים בעולם ההשקעות ובכלל. מי כבר שם? סופטבנק, המיליארדר צ'מס פאליהפיטיה, המשקיע ביל אקמן ואפילו כדורסלן העבר, שאקיל אוניל והטניסאית סרנה ויליאמס.

 

עד כמה גדולה התעשייה הזו? ב-2020 גויסו לחברות ה-SPAC – שהן בעצם שלד בורסאי שמוקם לצורך מיזוג פעילות עסקית שאינה ציבורית – כ-83 מיליארד דולר ב-244 הנפקות. חודש וחצי מאז שהתחלנו את 2021 וסכום הגיוסים הגיע ללמעלה מ-44 מיליארד דולר ב-148 גיוסים. טירוף.

 

אז כמו שיש את מצעד הפזמונים ברדיו, בוול סטריט פתחו את מצעד הפזמונים של הספאקים. או יותר נכון, את הקרנות (ETF) של הספאקים הנבחרים. אבל כרגיל, צריך להיות זהירים מאוד בשל אופיים של השקעות אלה.

 

למה? כי הנפקת ספאק לא אומרת שיש חברה אמיתית להשקיע בה, אלא מבוססת על הציפייה כי החברה תצליח למזג פנימה פעילות עסקית – מה שלא בהכרח קורה. יתר על כן, במאניה שנקראות אפליקציות המסחר החינמיות ובראשן רובינהוד, לא מעט משקיעים נופלים רק בשל השקעה כושלת בשל חוסר ידיעה.

 

יתר על כן, במחקר חדש של מכון המחקר אדג' עולה כי 71% מהמניות מ-115 המיזוגים שהושלמו בין 2016 ל-2020, ירדו בשנה לאחר המיזוג. 65% ירדו בתום חודש מתחילת המסחר בהן. זה סיכון למשקיעים. יש גם לא מעט סיפורי הצלחות, כמו הנפקת דראפטקינגס (DKNG), שהמניה עלתה ב-216% מאז שהפכה לציבורית באפריל.

 

בכל מקרה, הטרנד הלוהט כאמור יצר גם קרנות, פסיביות ואקטיביות. ואמנם קרנות הן מכשיר שקל יותר להבין ולהשקיע בו מאשר ספאק, אך הן עדיין קטנות באופן יחסי ויותר יקרות מרכישת יחידות בקרנות הרגילות.

 

הקרן הראשונה היא של דיפייאנס נקסט ג'ן (SPAK) ששוויה 106 מיליון דולר והיא קרן מחקה פסיבית לחלוטין. היא מחזיקה ב-136 פוזיציות על ספאקים, כשכול השלדים הבורסאיים חייבים לעמוד ביעדי נזילות וגודל מסוים וגובות 0.45% שנתיות מהסכום המושקע. רק 40% ממשקל הקרן מופנה להנפקות חדשות והיתר להשקעה בספאקים חדשים. הקרן שעוקבת בין היתר אחרי וירג'ין גלקטיק (SPCE) וצ'רצ'יל קפיטל (CCIV) הניבה תשואה של 31% מאז שיוסדה לפני 4 חודשים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

הקרן השנייה נקראת בפשטות SPAC (SPCX) ומנהלת באופן אקטיבי 179 מיליון דולר. היא הושקה לפני חודשיים ומשקיעה רק בספאקים שלפני מיזוג ומוכרת את הנכסים לאחר המיזוג – כמו שמרבית השחקנים הגדולים בשוק עושים; כלומר מחכים למיזוג, רואים את המניה עולה ואז מממשים. בכל מקרה SPCX גובה דמי ניהול של קרוב ל-1% שנתיים.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלמה 17/02/2021 10:06
    הגב לתגובה זו
    מתחרה חדשה ומעניינת של AMZN
  • 1.
    דני 17/02/2021 07:57
    הגב לתגובה זו
    מניית אינטרקיור היא דוגמא קלאסית .השמיים הם הגבול.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיותאלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיות

להיט האנימציה של נטפליקס שובר שיאים

"KPop Demon Hunters" הפך לסרט המצליח ביותר בתולדות נטפליקס, עם מאות מיליוני צפיות, להיטי מוזיקה והיסטריה ברשתות והוא בדרך להיות היקום הקולנועי הראשון של החברה; למה המרצ'נדייז מתעכב? ומה גרם לסוני למכור את הזכויות?

רן קידר |
נושאים בכתבה נטפליקס סוני

נטפליקס Netflix, Inc 0.61%   רגילה להפתיע את הוליווד, אבל הפעם גם החברה בעצמה הופתעה מההצלחה. סרט האנימציה “KPop Demon Hunters”, שעלה לשירות הסטרימינג בקיץ האחרון, הפך תוך שבועות לא רק לשובר צפיות אלא גם לתופעה תרבותית עולמית: סיפור על שלוש כוכבות קיי-פופ (מוזיקת פופ קוריאנית) שנלחמות בשדים הפך לשיחת היום ברשתות, לפסקול השנה ולמכונת כסף חדשה עבור נטפליקס, ואולי, לראשונה בתולדותיה, גם לבסיס ליקום קולנועי עצמאי בבעלותה.

על פי נתוני החברה, הסרט נצפה כבר ביותר מ-325 מיליון פעמים, והיה בראש טבלת הצפיות העולמית במשך יותר מארבעה חודשים ברציפות. ארבעה שירים מתוך פס הקול: Golden, Your Idol, Soda Pop ו-How It’s Done, נכנסו יחד לעשיריית הבילבורד, הישג חסר תקדים עבור סרט אנימציה, ובטח כזה שאינו מבית דיסני או פיקסאר. הקונספט, ששילב אסתטיקה קוריאנית, אנרגיה של קיי-פופ ועלילה פמיניסטית, כבש גם את הקהל הצעיר וגם את המבוגרים שנכנעו לוויב הויראלי.

איפה המרצ'נדייז? 

אך דווקא בשיא ההצלחה, מעריצים רבים, ובעיקר הורים שמנסים להשיג מתנות לחגים, מגלים כי צעצועים ובובות של הדמויות האהובות לא קיימים עדיין בשוק. לפי הדיווחים, רוב המוצרים, כלומר בובות ודמויות, צעצועים רכים וערכות משחק, לא יהיו זמינים לפני הרבעון הראשון או השני של 2026, כמעט שנה לאחר שהסרט יצא.

הסיבה? אף אחד לא צפה את גודל ההיסטריה. נטפליקס אמנם הציגה את הסרט בפני קמעונאים וחברות צעצועים כבר בשלב מוקדם, אך אלה גילו ספקנות כלפי סרט אנימציה מקורי ללא מותג קיים מאחוריו. אחרי כישלונות קודמים בז’אנר, כמו "אלמנטלי" (Elemental) של פיקסאר ו-"סיפור הברווזים" (Migration) של יוניברסל, הרשתות לא מיהרו להזמין מוצרים למדפים. רק אחרי שהסרט שבר שיאי צפייה ומכר מיליוני עותקים של פס הקול, ההצלחה חילחלה גם לתעשיית הצעצועים.

במהלך חסר תקדים, שתי ענקיות התחום, מאטל Mattel, Inc 0.32%   (יצרנית ברבי) והאזברו Hasbro Inc.  (המוכרת ממותגים כמו הרובוטריקים ומיי ליטל פוני) חתמו על הסכם משותף להחזיק בזיכיון הייצור: מאטל תפתח את קו הבובות, הדמויות והמשחקים, ואילו האסברו תטפל בצעצועים הרכים ובמרצ’נדייז הנלווה. “זה הפרויקט שהוקם במהירות הגבוהה ביותר בתולדות מאטל”, אמר סגן נשיא לשיתופי פעולה בידוריים בחברה. לדבריו, הביקוש העצום גרם לצוותים “לעבוד סביב השעון” כדי להוציא את המוצרים עד תחילת השנה הבאה.