פסיקה שוחד משפט
צילום: Istock

בכירי שיכון ובינוי לשעבר יעמדו לדין בחשד לשוחד ורישום כוזב

על פי החשדות, שילמה שיכון ובינוי לעובדי ציבור זרים מאות מיליוני שקלים. בשנה שעברה סרב בית המשפט להחזיר לחברה כ-250 מיליון שקל שחולטו בעקבות הפרשה
נתנאל אריאל |

בכירי שיכון ובינוי לשעבר יעמדו לדין בכפוף לשימוע בחשד לעבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות לפי חוק ניירות ערך, כך הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לבאי כוחם, וכן לחברות הבנות SBI תשתיות, ו-SBI שוויץ, שתיהן בבעלותה המלאה של שיכון ובינוי.

 

מדובר בפרשה באירועים שהתרחשו בפעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי מיולי 2008 ועד מועד פתיחת החקירה הגלויה בפברואר 2018. על פי החשד, שיכון ובינוי הפעילה מערך של תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים לעובדי ציבור זרים במדינות אפריקה השונות, ובקניה בפרט, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, במדינות שונות לשם הגדלת רווחיותה, תוך שימוש לכאורה במערך של הלבנת הון ועבירות דיווח ורישום כוזב.
 

על פי החשד, תשלומי השוחד ששילמה קבוצת שיכון ובינוי בתקופה הרלוונטית לעובדי ציבור זרים עמדו על עשרות רבות של מיליוני שקלים מדי שנה, והצטברו למאות מיליוני שקלים לאורך התקופה. תרבות השוחד הצמיחה לקבוצת שיכון ובינוי תועלת כלכלית אדירה בהיקפה.

 

כאמור, מתן השוחד והסתרתו לוו ברישומים כוזבים בספרי החברה. בתוך כך, חלק מתשלומי השוחד בוצע במזומן שלא כנגד קבלות וחלק אחר ניתן כנגד המצאת חשבוניות או קבלות, ולאחר מכן כל הוצאות השוחד הוטמעו לכאורה בהוצאות הלגיטימיות של שיכון ובינוי. בנוסף, הדו"חות הכספיים השנתיים של שיכון ובינוי כללו ביאור ספציפי שעסק בהוצאות המזומן שהוציאה החברה אשר כנגדן לא ניתנו חשבוניות או קבלות. החברה ומנהליה ידעו כי חלקן הארי של הוצאות אלו כלל תשלומי שוחד, אך למרות זאת הצהירו כי אין בכך חשיפה מהותית לחברות הקבוצה. על פי החשד, הצהרות אלו וכן ההצהרות בדבר אפקטיביות הליכי הבקרה בחברה, היו הצהרות כוזבות ומטעות.

 

חקירת הפרשה נוהלה במשותף על-ידי יאח"ה (להב 433) במשטרת ישראל ורשות ניירות ערך. התיק מטופל על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה.

בשנה שעברה סרב ביהמ"ש להחזיר לשיכון ובינוי כ-250 מיליון שקלים שחולטו בעקבות הפרשה. "החברה לא הצביעה על מצוקה המצדיקה החזרת כספים שנועדו לאפשר חילוט עתידי, לבטח ללא בטוחות מתאימות. בהינתן שבשלב זה לא מונחת לפניי חלופת תפיסה שלמה ובשלה, הרי שאין אפשרות או הצדקה להחזיר איזה מהכספים", כתב השופט גיא אבנון בהחלטתו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל