פרוטליקס חתמה על הסכם בלעדי עם סרקומד לטיפול במחלות נשימה
חברת הביו-פרמצבטיקה פרוטליקס מדווחת כי חתמה על הסכם בלעדי עם חברת סרקומד האמריקאית לפיתוח של אלידורנאז אלפא לטיפול במחלה או מצב בדרכי הנשימה בבני אדם: סרקואידוזיס, פיברוזיס ריאתית ומחלות קשורות, באמצעות אינהלציה.
אלידורנאז אלפא הוא צורה מותאמת כימית, רה-קומביננטית של דאוקסיריבונוקלאז I אנושי (DNase I). סרקומד מנסה לחקור האם תרכובת DNase I עשויה להשפיע על דלקת ריאות כרונית הנצפית בחולי סרקואידוזיס ריאתי.
על פי הדיווח, בהתאם להסכם בין החברות, סרקומד תהיה אחראית לזיהוי ובחירת מועמדים פרמצבטיים וכן למחקר ופיתוח קליניים של מועמדים אלה. פרוטליקס תהיה זכאית לתשלום ראשון במזומן של כ-3.5 מיליון דולר, לתשלומים נוספים בהתאם לאבני דרך רגולטוריות ומסחריות וכן לתמלוגים בגין המכירות נטו של מוצרים שימוסחרו לפי תנאי הרישיון.
בחודשיים הקרובים החברות יקיימו מו"מ והחברה האמריקאית תוכל לבטל את הסכם הרישוי אם הצדדים לא יצליחו לחתום על הסכם אספקה כזה.
בין המשקיעים בחברה נמצאים מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט שהגדיל השבוע את אחזקותיו בחברה ל-10% בחברה, גם קרן הייבריג ובית ההשקעות פסגות מחזיקים בכ-10% מהחברה כל אחד, וכן סיטי-גרופ שמחזיק ב-2.7% מהחברה. פרוטליקס עוסקת בפיתוח תרופות מבוססות חלבון מן הצומח. היא חברה זרה, שהתאגדה בארה"ב, ומניותיה נסחרות גם בבורסת AMEX וגם בת"א.
- פרוטליקס משנה כיוון? "מעריכים שיש עתיד טוב לחברה, אבל צריך סבלנות"
- המניה הזו יכולה לעלות פי כמה, אבל יש גם סיכון - "משקיע שייכנס לחברה שלנו יודע שהאפסייד יותר גדול מהדאונסייד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, החברה הפסדית, אם כי מדובר בחברה עם מוצר שעבר FDA למחלת הגושה ובידה שני מוצרים שצפויים לקבל תשובה מה-FDA בשנה הקרובה. ב-2017 רשמה הכנסות של כ-73 מיליון שקל והפסידה כ-290 מיליון שקל, בשנת 2018 רשמה החברה הכנסות של כ-128 מיליון שקל והפסידה כ-100 מיליון שקל ובשנת 2019 רשמה החברה הכנסות של כ-189 מיליון שקל והפסד נקי של כ-63 מיליון שקל. דוחות החברה לשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 היו פושרים, החברה רשמה החברה הכנסות של כ-152 מיליון שקל והפסד נקי של כ-35 מיליון שקל. ברבעון הראשון לבדו הכניסה החברה כמו בשני הרבעונים הבאים, ככל הנראה עקב מגפת הקורונה.
ביולי 2020 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אישר מעמד של תרופת יתום לאלידרונאז אלפא לטיפול בסרקואידוזיס, אישור כזה ניתן לתרופות או חומרים ביולוגיים המיועדים לטיפול או מניעה של מחלות או מצבים נדירים הפוגעים בפחות מ-200 אלף בני אדם בארה"ב.
דרור בשן, נשיא ומנכ"ל פרוטליקס: "רוב החולים בסרקואידוזיס ריאתי אינם מפגינים תסמינים ואינם מודעים למחלתם עד שהיא כבר בשלבים מתקדמים. חלופות הטיפול הזמינות כיום משתנות מהותית ממטופל למטופל וככלל, הטיפולים מתמקדים בשליטה בתסמינים או בשיפור התפקוד הריאתי של המטופל. קיים צורך בשוק לטיפול שישלב את השליטה בתסמינים ושיפור התפקוד הריאתי. אנו מאמינים כי ל-PRX-110 יש את הפוטנציאל להפוך לחלופה טיפולית מלהיבה. אנו סבורים כי עסקה זאת מהווה תיקוף נוסף ומעבה את קו מוצרי התרופות המועמדות לפיתוח וניתנות להפקה באמצעות ProCellEx."
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
שיפור משמעותי בתפקוד כליות
פרוטליקס פרסמה בסוף 2020 תוצאות ניסוי התרופה למחלת הפברי. התוצאות הראו שיפור משמעותי בתפקוד הכליות. המחקר נמצא בשלב 3 כניסוי קליני עם תווית פתוחה, כאשר החולים מטופלים בתרופת PRX 102 שהאמורה להחליף טיפול קיים.
תוצאות הניסוי משתייכות לניסוי BRIDGE, שהוא הראשוני משלושה ניסויים. הבאים בתור הם BALANCE ו-BRIGHT. 22 מטופלים לקחו את התרופה במשך שנה והציגו שיפור בתפקוד הכליה, גורם עיקרי לתמותה בקרב חולי פברי. רוב החולים שהחליפו את התרופה, מתרופה קיימת ל-PRX הציגו שיפור. שני חולים פרשו מהניסוי כתוצאה מתסמינים שפיתחו בעקבות נטילת התרופה. תוצאות המחקר הראשוניות דווחו במאי 2020. בתוך מניית החברה רושמת עלייה של כ-0.5% במסחר בוול סטריט.
- 3.משקיע 21/02/2021 14:55הגב לתגובה זופרוטליקס מאכילה כבר שנים את משקיעה מרורים, נקווה שההנהלה הנוכחית יודעת מה היא עושה
- גיא 07/05/2021 15:22הגב לתגובה זוהתרופות שלה כבר יש לה מתחרות עם מוצרים טובים יותר וגם השוק שלה מכוון למחלות נדירות עם היקף הכנסות מצומצם . דיי כבר לטמון את הראש בחול .משקיעי חלם
- 2.משקיע 12/02/2021 14:36הגב לתגובה זומאז 2004 (שאז השקעתי בחברה לראשונה, לפי 70 סנט למנייה, עוד בטרם הונפקה בבורסה) הספיקה המניה לטוס עד כדי 12.5 דולר, ולצנוח עד ל 30 סנט. הקפיצות לא היו קשורות בהכרח לביצועי החברה או להישגים המדעיים. מחירי השיא היו דווקא טרם קבלת אישור FDA למוצר היחיד שהיה בפיתוח. את התופעה המוזרה של עליות וירידות המבוססות בעיקר על שמועות, ספקולציות ומאווי לב של משקיעים חוויתי גם בחברות מדיטק אחרות .
- 1.Time for SHort Position... (ל"ת)Smith 12/02/2021 07:27הגב לתגובה זו

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?