השקעה
צילום: MayoFi on Unsplash
קרנות נאמנות

הנאסד"ק מעל 14,000 נקודות -האם הוא יעצור ואיך משקיעים במדד?

שיא רודף שיא - הנאסד"ק זינק 100% מאז השפל של מארס 2020; מה מניע את מדד הטכנולוגיה ודרך איזה קרנות להיחשף למדד?
מערכת ביזפורטל |

שנת 2020 היתה השנה של מניות הטכנולוגיה. הקורונה העצימה את החשיבות של הדיגיטל, הגבירה את השימוש ברשת והזניקה את המניות בתחום. אבל, מאז ומתמיד מניות הטכנולוגיה סיפקו תשואה עודפת. מדד הנאסד"ק על פני תקופה ארוכה מכה את המדדים האחרים בוול סטריט. זה מתבקש - ככל שהסיכון שהמשקיעים לוקחים גדול יותר, ומניות הטכנולוגיה מסוכנות יותר, כך ה"פיצוי" הנדרש (התשואה) גבוה יותר.  

אז 2020 היתה מדהימה למדד הנאסד"ק, אבל היא לא השנה היחידה. השאלה מה יהיה בהמשך? האם תהיה הפוגה, אחרי הכל המדד עלה מאז השפל של מארס ב-100% במשך 10 חודשים בלבד. 

מדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל

אולי כן, נראה שהפוגה נדרשת, אבל הסיבות המרכזיות לעלייה בטווח הארוך, כנראה עדיין כאן. בעתיד הנראה לעין. הסיבה הראשונה היא שמדובר במדד המרכז את מניות הטכנולוגיה וככל שעוברות השנים כך הטכנולוגיה מתרחבת ליותר ויותר תחומים

הסיבה השנייה היא הריכוזיות של המדד. 5 חברות הטכנולוגיה הגדולות (אפל, אמזון, מייקרוסופט, פייסבוק ואלפבית) מהוות היום קרוב ל-40% ממדד הנאסד"ק 100 והמשמעות היא שמספיק תנודה של 5 חברות אלו בשביל להשפיע על כל המדד. מדובר בחברות שמאופיינות בשאיפה לחדשנות, כאשר הן מנצלות את יתרון הגודל שלהן על שאר המתחרות. 

הסיבה האחרונה ואולי החשובה ביותר היא הכסף הזול שמציף את השווקים. הכסף הזול לא צפוי לעזוב את השווקים בטווח הקרוב, וכשאין אלטרנטיבות השקעה (ריבית אפס) אז הר הכסף שעובר להשקעות במניות רק גדל. הכספים שעוברים מהאפיקים הסולידיים מייצרים תשואות במניות ובינתיים לא נראה שיש משהו שיכול לעצור את זה.

אז יש סיכונים לא מעטים - אינפלציה, עלייה בריבית, אבל בטוח האורך, המהפכה הטכנולוגית מניעה את החברות הטכנולוגיות לשבירת שיאים והמניות בהתאמה עולות.

איך משקיעים בנאסד"ק?

למשקיעים יש כמה דרכים להיחשף לנאסד"ק. אפשר להיחשף למניות ספציפיות אבל זה מסוכן, ואפשר להיחשף למדד עצמו - הפיזור גבוה, הסיכון נמוך יותר. בפועל, למשקיעים ישראליים יש שתי אפשרויות השקעה - קרנות סל וקרנות מחקות. קרנות הסל מתאימות יותר למשקיעים מוסדיים וקרנות מחקות מתאימות למשקיעים פרטיים. קרנות סל נסחרות כמו מניות, אבל הן לא בהכרח מבטאות את השווי ההוגן בעת העסקה. בקרנות מחקות אין סחירות יומית, אבל אפשר לממש בכל יום והמחיר הוא השווי ההוגן של הקרן.

 

תשואת קרנות מחקות בשנה האחרונה:

קרנות המחקות, חשוב להדגיש מחויבות לעשות את מירב המאמצים כדי להשיג את תשואת המדד, אבל הן לא מחויבות להשיג את המדד. הפערים עלולות לנבוע ממספר גורמים - הפרשי מט"ח, עמלות בעת קנייה ומכירה וגלגול של תיקי המדדים. גוף גדול נהנה מיתרון לגודל ועשוי לחסוך בעלויות השוטפות, מה שיתבטא בתשואה טובה יותר למשקיעים.  כמו כן, יש חשיבות כמובן לניהול השוטף.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

 

אז אף אחד לא נביא ולא יבטיח לכם שהנאסד"ק ימשיך לעלות, אבל אם אתם רוצים להשקיע בנאסד"ק הקרנות המחקות הן אופציה טובה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קרנות נאמנות
צילום: בנק הפועלים
ניתוח

בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים

תעשיית קרנות הנאמנות רושמת באוקטובר חודש נוסף של גיוסים משמעותיים, בהובלת הקרנות הפסיביות ולמרות פדיון בקרנות הכספיות לאחר שבעה חודשים רצופים של זרימת הון. על רקע מגמה חיובית בשוקי ההון בעולם, תעשיית הקרנות רושמת גידול של כ-13 מיליארד ש"ח בנכסים המנוהלים - מתוכם כ-5.5 מיליארד ש"ח נובעים מגיוסים חדשים, וכ-7.6 מיליארד ש"ח מעליית ערך

רן קידר |

חודש אוקטובר היה טוב לתעשיית קרנות הנאמנות. למרות שהקרנות הכספיות סבלו מפדיונות, בהמשך לחלון הזדמנות של חוסכים לקבע ריבית טובה בפיקדונות  - כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?). המגמה צפויה להשתנות, עכשיו - אחרי שהבנקים הורידו את הריבית על פיקדונות, הקרנות הכספיות חוזרות להיות עדיפות. 

בקרנות הכספיות בלטה הראל לשלילה עם פדיונות ענקיים - מעל 1 מיליארד שקל. הקרנות של הראל עם תשואה נמוכה (בחלק התחתון של הטבלה , במרחק של 0.2% מהמובילים בשנה), אנחנו מבליטים את זה בדירוגים החודשיים, וזה מתבטא בהדרגה בהחלטות החוסכים. מנגד, הקרנות הכספיות של ילין לפידות גייסו מעל 1 מיליארד שקל על רקע תשואות טובות ודמי ניהול נמוכים.  

באוקטובר, הקרנות הפסיביות הציגו את הגיוסים הבולטים ביותר: כ-3 מיליארד שקל בחודש אוקטובר לבדו. מתוכם, כ-2.1 מיליארד שקל גויסו לקרנות סל וכ-0.9 מיליארד ש"ח לקרנות מחקות - כך עולה מניתוח של מיטב קרנות נאמנות, שהיא מהמובילות בתעשייה. 

מבחינת פילוח סקטוריאלי, מרבית ההשקעות כוונו לקרנות המתמחות במניות בישראל, שגייסו לבדן כ-2.4 מיליארד ש"ח - מתוכם 1.95 מיליארד ש"ח לקרנות סל וכ-450 מיליון ש"ח לקרנות מחקות. מגמה זו מצביעה על ביטחון גובר מצד המשקיעים במניות מקומיות, אולי כתוצאה מתמחור אטרקטיבי ומסביבת ריבית גבוהה שמצמצמת את האטרקטיביות של חלופות סולידיות.

הקרנות האקטיביות לא נותרות מאחור - אג"ח כללי מוביל

התעשייה האקטיבית המסורתית סיימה את החודש עם גיוס של כ-2.6 מיליארד ש"ח. הקטגוריה הבולטת ביותר הייתה אג"ח כללי שגייסה כ-1.2 מיליארד ש"ח, ולאחריה אג"ח מדינה (כ-590 מיליון), מניות בישראל (כ-305 מיליון), חברות והמרה (250 מיליון) ומניות חו"ל (125 מיליון).

לעומת זאת, קטגוריית אג"ח חו"ל סיימה את החודש בפדיון של כ-40 מיליון ש"ח, והייתה הקטגוריה האקטיבית היחידה שלא גייסה הון חדש.