הנאסד"ק מעל 14,000 נקודות -האם הוא יעצור ואיך משקיעים במדד?
שנת 2020 היתה השנה של מניות הטכנולוגיה. הקורונה העצימה את החשיבות של הדיגיטל, הגבירה את השימוש ברשת והזניקה את המניות בתחום. אבל, מאז ומתמיד מניות הטכנולוגיה סיפקו תשואה עודפת. מדד הנאסד"ק על פני תקופה ארוכה מכה את המדדים האחרים בוול סטריט. זה מתבקש - ככל שהסיכון שהמשקיעים לוקחים גדול יותר, ומניות הטכנולוגיה מסוכנות יותר, כך ה"פיצוי" הנדרש (התשואה) גבוה יותר.
אז 2020 היתה מדהימה למדד הנאסד"ק, אבל היא לא השנה היחידה. השאלה מה יהיה בהמשך? האם תהיה הפוגה, אחרי הכל המדד עלה מאז השפל של מארס ב-100% במשך 10 חודשים בלבד.
מדור קרנות הנאמנות של ביזפורטל
אולי כן, נראה שהפוגה נדרשת, אבל הסיבות המרכזיות לעלייה בטווח הארוך, כנראה עדיין כאן. בעתיד הנראה לעין. הסיבה הראשונה היא שמדובר במדד המרכז את מניות הטכנולוגיה וככל שעוברות השנים כך הטכנולוגיה מתרחבת ליותר ויותר תחומים
הסיבה השנייה היא הריכוזיות של המדד. 5 חברות הטכנולוגיה הגדולות (אפל, אמזון, מייקרוסופט, פייסבוק ואלפבית) מהוות היום קרוב ל-40% ממדד הנאסד"ק 100 והמשמעות היא שמספיק תנודה של 5 חברות אלו בשביל להשפיע על כל המדד. מדובר בחברות שמאופיינות בשאיפה לחדשנות, כאשר הן מנצלות את יתרון הגודל שלהן על שאר המתחרות.
- הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה האחרונה ואולי החשובה ביותר היא הכסף הזול שמציף את השווקים. הכסף הזול לא צפוי לעזוב את השווקים בטווח הקרוב, וכשאין אלטרנטיבות השקעה (ריבית אפס) אז הר הכסף שעובר להשקעות במניות רק גדל. הכספים שעוברים מהאפיקים הסולידיים מייצרים תשואות במניות ובינתיים לא נראה שיש משהו שיכול לעצור את זה.
אז יש סיכונים לא מעטים - אינפלציה, עלייה בריבית, אבל בטוח האורך, המהפכה הטכנולוגית מניעה את החברות הטכנולוגיות לשבירת שיאים והמניות בהתאמה עולות.
איך משקיעים בנאסד"ק?
למשקיעים יש כמה דרכים להיחשף לנאסד"ק. אפשר להיחשף למניות ספציפיות אבל זה מסוכן, ואפשר להיחשף למדד עצמו - הפיזור גבוה, הסיכון נמוך יותר. בפועל, למשקיעים ישראליים יש שתי אפשרויות השקעה - קרנות סל וקרנות מחקות. קרנות הסל מתאימות יותר למשקיעים מוסדיים וקרנות מחקות מתאימות למשקיעים פרטיים. קרנות סל נסחרות כמו מניות, אבל הן לא בהכרח מבטאות את השווי ההוגן בעת העסקה. בקרנות מחקות אין סחירות יומית, אבל אפשר לממש בכל יום והמחיר הוא השווי ההוגן של הקרן.
תשואת קרנות מחקות בשנה האחרונה:
קרנות המחקות, חשוב להדגיש מחויבות לעשות את מירב המאמצים כדי להשיג את תשואת המדד, אבל הן לא מחויבות להשיג את המדד. הפערים עלולות לנבוע ממספר גורמים - הפרשי מט"ח, עמלות בעת קנייה ומכירה וגלגול של תיקי המדדים. גוף גדול נהנה מיתרון לגודל ועשוי לחסוך בעלויות השוטפות, מה שיתבטא בתשואה טובה יותר למשקיעים. כמו כן, יש חשיבות כמובן לניהול השוטף.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
אז אף אחד לא נביא ולא יבטיח לכם שהנאסד"ק ימשיך לעלות, אבל אם אתם רוצים להשקיע בנאסד"ק הקרנות המחקות הן אופציה טובה.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
