קובי וינוקור מגל
צילום: יח"צ
ראיון

"הרווחיות בפרויקטים נמוכה; במוצרים נתחרה כעת בשחקני סיב אופטי"

לאחר שחברת פתרונות האבטחה למתקנים הודיעה כי תמכור לאירונאוטיקס של רפאל את חטיבת הפרויקטים שלה, סמנכ"ל הכספים מספר לביזפורטל מה עומד מאחורי המהלך, וכיצד הם מתכננים להמשיך לצמוח עם חטיבת המוצרים סנסטאר
איתי פת-יה | (1)

סנסטאר, חטיבת המוצרים של חברת מגל מערכות, המפתחת פתרונות לאבטחת מתקנים, היתה אחראית ללמעלה ממחצית מהרווח הגולמי של מגל ב-2020, בעוד שפחות ממחצית מההכנסות היו מיוחסות לה – כך מעריכים בחברה. מגל הודיעה השבוע על מכירת חטיבת הפרויקטים לאירונאוטיקס של רפאל ואביחי סטולרו בתמורה ל-35 מיליון דולר, ותתמקד בהפעלת חטיבת המוצרים. בראיון לביזפורטל סמנכ"ל הכספים של מגל, קובי וינוקור, מסביר מה עומד מאחורי המהלך ואיך הם מתכננים למעשה לצמוח עם סנסטאר.

את שלושת הרבעונים הראשונים של 2020 סגרה מגל עם הכנסות של 52 מיליון דולר, נמוך ב-17% לעומת התקופה המקבילה ב-2019. בשורה התחתונה רשמה החברה רווחיות נמוכה של 1.2 מיליון דולר, אולם מדובר בכפול ויותר מסכום של 0.5 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים שנה קודם לכן. ב-12 החודשים האחרונים עלתה במנייה בכ-30% וכיום מגל נסחרת לפי שווי של 117 מיליון דולר. בעלת המניות הגדולה בה היא קרן פימי (42.6%).

ובחזרה לעסקה, אירונאוטיקס תקבל לידיה חטיבה הפועלת בישראל, באפריקה, במקסיקו בספרד בהודו וברומניה, ועיסוקה ייזום וביצוע של פרויקטי בטחון-מולדת בדגש על אתרים קריטיים/רגישים דוגמת בתי סוהר, גבולות, שדות תעופה, נמלי ים ותשתיות גז ונפט. אז למה במגל החליטו לוותר על החטיבה? בכל התחומים הללו, "וקטורים", כפי שמכנה אותם וינוקור, פועלת גם חטיבת המוצרים של מגל, והאחרון מפרט על ההבדלים בהקשר זה בין שתי החטיבות.

"שיעורי הרווחיות בביצוע פרוייקטים נמוכים יותר מבתחום המוצרים", הוא אומר, "פרויקטים מצריכים רכש של מרכיבים רבים, למשל מצלמות, בקרי כניסה וחיישנים, ולצד זאת הוצאות על עבודות תשתית וקבלנות. פעילות פרויקטלית מאופיינת בתנודתיות בהיבט ההכנסה וההתקדמות בעבודות. לעומת כל אלה, הפעילות של חטיבת המוצרים מוטית הרבה יותר לכיוון הטכנולוגי".

 מה עושה סנסטאר ומהם אזורי הפעילות המרכזיים?

"זו חטיבה שבה אנחנו מפתחים, מייצרים ומוכרים מערכות חיישנים כמוצר מדף, רישיונות לתכנת ניהול מערכות וידאו (שמתקבל ממצלמות אבטחה – א.פ) ואנליטיקה מתוחכמת. אנחנו מוכרים ברחבי העולם בעיקר לאינטגרטורים. עיקר השוק שלנו הוא צפון אמריקה, ארצות הברית בפרט, שם מתרכזות 40-45% מהמכירות שלנו. עיקר השוק כיום הוא צפון אמריקה, ארה"ב זה השוק הכי גדול, שם אנחנו מוכרים בערך 40-45% מהמכירות. הטריטוריה השניה בגודלה היא אירופה, כשגם בה וגם בארה"ב אנחנו פועלים באמצעות חברות הפצה. שני מרכזי מכירות נוספים הם אסיה-פסיפיק ואמריקה הלטינית".

 אז נשארתם עם סנסטאר, איך עכשיו אתם מתכננים לצמוח?

"נתמקד בשווקים הקיימים ונרחיב את החדירה באתרים קריטיים, לרבות תשתיות של גז ונפט וגם אנרגיה מתחדשת ולוגיסטיקה. בשנתיים האחרונות אנחנו רואים את שחקניות הלוגיסטיקה מקימות מרכזים לוגיסטיים שהולכים וגדלים ויש להן צורך בפתרונות אבטחה. אגב, בגלל שבסנסטאר אנחנו מוכרים בעצם מוצר מדף ותכנה, עם אותם משאבים אנחנו יכולים לצמוח בעשרות אחוזים. כל דולר שאנחנו מכניסים מתורגם ל-0.6 דולר בשורה התחתונה".

 

ובמה אתם מתרכזים כרגע במחקר ופיתוח שלכם? איזו בשורה חדשה תביאו מעבר למוצרים הקיימים?

"ראשית כל אנחנו עובדים על שדרוג ליין המוצרים מבוססי טכנולוגיית סיב-אופטי. בעולמות שלנו, השימוש בסיב מאפשר לגלות באופן מדויק יותר את מיקום החדירה למתקן כלשהו ולספק מידע מהימן יותר שיביא למינימום התראות שווא – שזה אלמנט קריטי בתחום.

קיראו עוד ב"גלובל"

"אם עד היום החיישנים במוצרים שלנו היו כלכליים יותר עבור לקוחות שמחזיקים במתקנים גדולים, כמו גבול ארוך שצריך לאבטח, אז בזכות השימוש בסיב נוכל להביא דור חדש של סנסורים לטווחים יותר קצרים, וכך נתחרה בשחקנים אחרים שכבר משתמשים בטכנולוגיית סיב אופטי. במקביל אנחנו מצמצמים את הפורטפוליו שלנו ומתמקדים במספר נמוך יותר של טכנולוגיות. לאט לאט נוציא את המוצרים הישנים מהמחזור ונספק בתהליך מסודר חלופה ללקוחות הקיימים.

"בתחום התוכנה אנחנו עובדים על גרסה חדשה לתכנת ניהול הוידאו שלנו סימפוני שאמורה לצאת בהמשך השנה. נוסיף פיצ'ר של ניהול בקרי כניסה – כלומר מנגנונים שנותנים פקודה לפתוח או לסגור דלת כשמצמידים צ'יפ, כרטיס, טביעת אצבע וכו'. כך למשל, בבית סוהר יוכלו לנעול ברגע את כל הדלתות אם יזהו פריצה. התכונה הזאת תקושר לניתוח הוידאו, ואם האנליזה תזהה אדם מסוים כמי שאינו מורשה להיכנס באופן אוטומטי ינעלו הדלתות".

"הפיתוח השלישי שלנו הוא יצירה של מולטי-סנסור. במקום שחיישן אחד יזהה חדירה ותהיה בנפרד מצלמה שקולטת תמונה של האירוע, חיישן בודד יתחבר למצלמה ולרדאר וישדר את הדאטה החוצה. לדוגמה, היום יכול לקרות מצב שחיישן מקפיץ התראה על נגיעה בגדר למרות שבמצלמה רואים שזה בגלל בעל חיים שהתקרב אליו. השאיפה היא שעוד לפני ההתראה החיישן יזהה בעצמו את העצם ולא יקפיץ צוות אבטחה לשווא. זה לא יקרה ברבעון הבא – אבל בגדול זה הרעיון".

בדוחות הקודמים שפרסמתם ציינתם את ההשפעה של משבר הקורונה על חטיבת הפרויקטים, איך סנסטאר הושפעה מהמשבר ואיפה הדברים עומדים כיום?

"מכירות סנסטאר בסך הכל ירדו באחוזים בודדים בשנה החולפת, ועדיין זו כן פגיעה מסוימת בהתחשב בכך שהיינו אמורים לצמוח. ציפינו לרשום ב-2020 הכנסות של מעל ל-40 מיליון דולר אבל נגיע לקצת פחות, למרות שבמו"פ ובתשתיות המכירה לא פגענו. צריך לציין שהמכירות בארה"ב נותרו כמו שהיו והפגיעה הייתה בעיקר באירופה ובאסיה. בחטיבת המוצרים ההיצע המגוון שלנו מביא לפיזור הפעילות על פני שווקים שונים באזורים גיאוגרפיים רחבים, וזה מה שקיזז את הפגיעה בוקטורים כמו הגז והנפט, הלוגיסטיקה ובתי הכלא".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חובבנים, תקועים שנים מאחור מול המיתחרים ( כמונו..) (ל"ת)
    צורי 10/02/2021 10:40
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותאילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיות

אילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון

זינוק חד בשווי SpaceX, התאוששות מניית טסלה והערכות שווי אגרסיביות לחברות הפרטיות מציבים את אילון מאסק בעמדת זינוק להפוך לטריליונר הראשון, ומרחיבים את השפעתו הכלכלית והטכנולוגית בקנה מידה חסר תקדים

אדיר בן עמי |

אילון מאסק מסיים את 2025 כאחד מפרקי צבירת ההון החריגים ביותר שנרשמו בעת המודרנית. לא מדובר בהערכה ערכית של פעולותיו, דעותיו או עסקיו, אלא בתוצאה חשבונאית של עליות שווי חדות במספר חברות שבהן הוא מחזיק, ציבוריות ופרטיות כאחד.לפי הערכות שונות בוול סטריט, הונו של מאסק חצה בשלהי השנה את רף ה־600 מיליארד דולר, ובתרחישים אופטימיים אף מתקרב ל־750 מיליארד דולר. הפער בין ההערכות נובע בעיקר משאלת השווי של החברות הפרטיות שבשליטתו, ובראשן SpaceX ו־xAI.


גורם מרכזי בתמונה הוא חבילת האופציות שטסלה העניקה למאסק ב־2018. החבילה נפסלה פעמיים ב־2024 על ידי שופטת בדלאוור, אך בהמשך בוטלה הפסילה על ידי בית המשפט העליון של המדינה. עצם הכללת האופציות משנה משמעותית את תמונת ההון השנתית שלו. עם זאת, גם ללא האופציות, מאסק הוסיף בשנה החולפת הון בהיקף שמוערך בכ־250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמקביל כמעט לשוויו הכולל של האדם השני בעושרו בעולם, מייסד גוגל לארי פייג’.


המיקוד עובר לחלל

מניית טסלה עלתה בכ־20% מתחילת השנה, והוסיפה למאסק עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת, תרומת טסלה לעלייה הכוללת בהונו הייתה משנית יחסית. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה דווקא SpaceX. חברת החלל הפרטית, שבה מחזיק מאסק כ־40%, רשמה קפיצה חדה בשוויה המוערך, מכ־350 מיליארד דולר לכ־800 מיליארד דולר בתוך זמן קצר. העלייה מיוחסת בין היתר לצמיחה של שירות האינטרנט הלווייני Starlink ולציפיות עתידיות לפעילות בתחום מרכזי הנתונים מבוססי חלל.


בתחילת 2025 התמונה נראתה שונה. יחסיו של מאסק עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו, מכירות טסלה נחלשו, והשוק האמריקאי נכנס לתקופה של תנודתיות חריפה בעקבות מדיניות המכסים החדשה. באפריל הוערך הונו של מאסק בכ־300 מיליארד דולר בלבד, ללא האופציות שבמחלוקת. המצב התהפך בהמשך השנה. השווקים התאוששו, טסלה התייצבה, ושווי SpaceX המשיך לטפס. במקביל, אישרו בעלי המניות של טסלה בנובמבר חבילת תגמול חדשה למאסק, הכוללת כ־425 מיליון מניות נוספות.


עם זאת, מניות אלה טרם הוענקו בפועל. מימושן מותנה בהגעה לשווי שוק של כ־8.5 טריליון דולר לטסלה, יעד שאפתני במיוחד, אשר אם יושג יוסיף למאסק הון בהיקף של כטריליון דולר.