קרנות ה-ESG: האזרחים דורשים צדק חברתי והמשקיעים מרוויחים

קרנות שמתמחות בקריטריונים של קיימות וסביבה הניבו תשואה של עד 265% ב-2020. 

אלי רוסינוב | (4)

סביבה (Environmental), צדק חברתי (Social) וממשל תאגידי (Governance) הם שלושת העולמות בהם  נמדדות השפעות של עסק או חברה מסוימת על החברה והסביבה בה הם פועלים. בשנים האחרונות, תחום ההשקעות האחראיות (השקעות ESG) נמצא בעלייה ומשקיעים בעלי גישה של "השקעה אחראית" יבדקו פרמטרים אלו כדי לסנן חברות אפשרית להשקעה ממש כפי שהם בודקים נתונים פיננסיים.  

אסטרטגית ההשקעה הזו יוצרת שינוי חיובי באופן החשיבה ובהתנהלות תאגידים. הם מבינים שעל מנת שישקיעו בהם עליהם להיות וורסטיליים ולהתאים עצמם לתרבות ולנורמות החברתיות העולמיות החדשות. אט אט נוכל לראות כי הם ישקיעו יותר במחזור והתייעלות אנרגטית, ביצירת סביבה עבודה הוגנת, יפעלו לשוויון מגדרי והעסקת עובדים מאוכלוסיות מגוונות, יפתחו שרשרת אספקה אחראית וישקיעו בקהילה.

קרנות השקעה

מספר הקרנות שעוקבות אחרי חברות עם דירוג ESG גבוה צובר תאוצה והופך לסטנדרט, בעיקר בזכות דור ה-Y שמבין את חשיבות התחום ואחראי לשינויים חברתיים רבים בעולם. ממחקר שערך מכון פיו (Pew Research Center) בשנת 2018 עולה כי 81% מהמילניאלס מאמינים שכוכב הלכת אכן מתחמם, וכי 65% מאותם מילניאלס אומרים שפעילות אנושית היא הגורם העיקרי. זה בערך 10% יותר מכלל הציבור.

מה שמוגדר כהשקעה אחראית הוא אינדיבידואלי ונתון להעדפת האימפקט שחשובות למשקיע. לכן המשקיע צריך לערוך מחקר אישי כדי להתאים את ההשקעה לערכים החשובים לו. לדוגמה, חלק ממשקיעי ה-ESG ממוקדים בסביבה ומעדיפים להשקיע את כספם בחברות אנרגיה חלופיות וירוקות, אחרים תומכים בצדק חברתי ומחפשים חברות שמקדמות גיוון, שוויון כלכלי ונושאים אחרים של זכויות אדם.

קריטריונים סביבתיים עשויים לכלול את השימוש באנרגיה של החברה עצמה, פסולת, זיהום, שימור משאבי טבע וטיפול בבעלי חיים. הקריטריונים יכולים לשמש גם להערכת כל הסיכונים הסביבתיים עימם מתמודדת החברה ולבחון כיצד היא מתנהלת. לדוגמא, האם יש נושאים שקשורים לבעלותה על קרקעות מזוהמות, סילוקה של פסולת מסוכנת, ניהול פליטת הרעלים שלה או עמידה בתקנות הסביבה הממשלתיות.

בכל הנוגע לממשל, יתכן ומשקיעים ירצו לדעת כי החברה פועלת בשקיפות ובשיטות חשבונאיות מדויקות וכי לבעלי המניות ניתנת אפשרות להצביע בנושאים חשובים. הם עשויים לרצות גם בטוחות שיימנעו ניגודי אינטרסים בבחירות לחברי הדירקטוריון, לא ישתמשו בתרומות פוליטיות כדי לקבל יחס חיובי יתר על המידה וכמובן לא לעסוק בשיטות לא חוקיות. יש משקיעים ב- ESG שמתמקדים בשיטות הניהול של חברות ובאיזון מגדרי, ומחפשים עסקים המקדמים הגבלת שכר הניהול לרמות סבירות ושילוב נשים בהנהלה בכירה.

קרנות השקעה

שם הקרן תשואה בשנת 2020
USXF * 23.20%
iShares ESG Advanced MSCI USA ETF
ESGU 21.40%
iShares ESG Aware MSCI USA ETF

קיראו עוד ב"גלובל"

חלק מהמשקיעים מאמינים כי לקריטריונים של ה-ESG יש מטרה מעשית מעבר לכל דאגה אתית. באמצעות קריטריונים אלו הם עשויים להימנע מחברות שפעולותיהן מהוות גורם סיכון - כפי שמעידים דליפת הנפט של BP ושערוריית הפליטות של פולקסווגן, שתיהן טלטלו את מחירי המניות של החברות והביאו להפסדים נלווים של מיליארדי דולרים.

קרנות ESG בודקות את השפעת ההשקעה על הסביבה והרווחה

גם חברות השקעות העומדות בקריטריונים של ESG חייבות לקבוע סדרי עדיפויות. ככל שעובר הזמן, שילוב  ESG כחלק מהתפיסה והפעילות העסקית הופך לאסטרטגיה שכיחה. חברות שירותים פיננסיים כמו JPMorgan Chase, Wells Fargo ו- Goldman Sachs פרסמו דוחות שנתיים הסוקרים בהרחבה את גישות ה-ESG שלהם ואת תוצאות השורה התחתונה.

במידה שמשקיע רוצה להיחשף להשקעות עם רכיבי ESG אפשר לפנות לעולם הקרנות (ETF). קיימות קרנות שמדרגות את הנכסים בהם לפי דירוג ESG משלהם או קרנות שמתמחות באחד או יותר קריטריונים שונים של קיימות וסביבה, לדוגמה אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח וכו'. על פי הדוח האחרון של קרן SIF האמריקאית, המשקיעים החזיקו 11.6 טריליון דולר בנכסים שנבחרו על פי קריטריוני ESG בתחילת 2018, לעומת 8.1 טריליון דולר רק שנתיים קודם לכן.

קרנות שמתמחות באחד או יותר קריטריונים שונים של קיימות וסביבה​

שם הקרן תשואה בשנת 2020
TAN 236.50%
Invesco Solar ETF
FAN 61.20%
First Trust Global Wind Energy ETF
ICLN 142.60%
iShares Global Clean Energy ETF

הקורונה והמשקיעים החברתיים

לפי המחקר שערך הבנק הבריטי ברקליס, מגפת הקורונה הולכת להעלות את ההתעניינות ב-ESG לגבהים חדשים. בטווח הקצר – בינוני , מאמינים האנליסטים של ברקליס שהקורונה תשפיע ותחזק את החברות אשר מחויבות ליישום ESG וכמו כן תאיץ מגמות קיימות כמו לימודים מרחוק ונסיעה מופחתת.

השקעות חברתיות לא מתבצעות רק במדינות המפותחות, השקעות ESG בשווקים מתעוררים ראתה צמיחה מבטיחה בשלוש השנים האחרונות. אג"ח ירוקות, למשל, הגיעו לשיא של 19 מיליארד דולר בהנפקות בשנת 2019.

הערכה היא שבשנת 2021, ואולי גם לאורך העשור הקרוב, נמשיך לראות גידול בהשקעות חברתיות בקיימות ובסביבה והשקעות בטכנולוגיות מתקדמות על מנת ליצור סביבה בריאה ובעלת השפעה חיובית על העולם. דור ה–Y  ודור ה-Z רוצים עולם כזה. לא רק בשבילם אלא יותר חשוב, בשביל הדורות הבאים.

הכותב הוא מנהל דסק קרנות סל בפעילים ניהול תיקי השקעות. 

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ניר 26/01/2021 11:00
    הגב לתגובה זו
    כתבה מעניינת וחשובה תודה, בכתבה מוצגת גם הקרן USXF לצערי אני מצליח למצוא אותה אך ורק בגוגל. האם למישהו ידוע מה הסימול העדכני של הקרן / מדוע היא לא נמצאת בבנק ו/או באתרי המסחר. תודה רבה!!
  • 3.
    כתבה מעולה !! (ל"ת)
    אחד שמבין 17/01/2021 12:55
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כתבה מעולה! (ל"ת)
    דניאל זטייקין 16/01/2021 21:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כן כן בטח צודק דורשים - די עם הפרופוגנדה (ל"ת)
    שמוליק 16/01/2021 20:07
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.