ת"א 90 הוא המדד המנצח של 2020; הקרנות המחקות סיפקו תשואה עודפת
שנת 2020 חלפה אבל המסקנות ממנה יישארו עוד זמן רב כשאחת מהן היא החשיבות של תיק מפוזר. אנחנו מדגישים כל הזמן את המדד העיקרי בבורסה המקומית - מדד ת"א 35, אבל אנחנו לא תמיד מדגישים כמה הוא מדד "הומוגני" שתלוי בעיקר במניות הבנקים והנדל"ן. זה כמו להשקיע בסופו של דבר בכמה מניות בודדות ולא ב-35 מניות שונות, יש תלות בין המניות האלו והיא מתנקזת כאמור לשני תחומים - בנקאות ונדל"ן. זה היה בעוכרי המשקיעים בשנת 2020. המדד אומנם התאושש, אבל היה הרחק מאחורי מדד ת"א 90 שמורכב מ-90 המניות הגדולות בתור ( אחרי ה-35). המדד הזה היה סיפור ההצלחה של 2020.
הצטרפו לעדכונים שוטפים על האירועים המשמעותיים היום בבורסה - בערוץ הטלגרם של ביזפורטל
מדובר במדד שמפוזר על פני 90 מניות והוא הטרוגני הרבה יותר ממדד ת"א 35. יש בו מכל וכל ויש בו מניות טכנולוגיה וביוטכנולוגיה שחסרות במדד ת"א 35. החברות בו אומנם קטנות יותר מהחברות במדד 35, אבל הן צומחות יותר. בשנת 2020 הדגש היה על חברות צמיחה וחברות טכנולוגיה ולכן המדד הזה סיפק תשואה מרשימה של 17.45%, בעוד מדד ת"א 35 היה בטריטוריה שלילית (מינוס כ-2%). אבל זה לא רק בשנה האחרונה, מדד ת"א 90 לאורך זמן מספק תשואות טובות יותר ממדד ת"א 35.
השווי המצרפי של החברות במדד מסתכם בכ-227 מיליארד שקל, בעוד שהשווי המצרפי של כל החברות בבורסה מסתכם בכ-800 מיליארד שקל. בין החברות הבולטות במדד - אנלייט, אשטרום, ביג, פוקס, דלתא, דלק, דלק רכב, ישראכרט, קומפיוג'ן, פתאל החזקות וזו רשימה מאוד חלקית.
- הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך משקיעים במדד ת"א 90?
יש כמה אפשרויות להיחשף למדד ת"א 90. אפשר לקנות את המניות בו על פי הפרופורציה היחסית שלהן במדד. אבל זה כמובן לא פרקטי. אפשר לרכוש קרנות נאמנות שהבנצ'מרק שלהן הוא המדד. מדובר בקרנות מנוהלות שסבורות שהן ישיגו תשואה עודפת על המדד, אך מסתבר שהאפיק הזה לא סיפק את הסחורה. הקרנות המנהלות הניבו תשואת חסר, אפילו משמעותית.
מנגד, יש מכשירים עוקבי מדדים - קרנות מחקות וקרנות סל שהפופולאריות שלהן הולכת וגוברת ומסתבר שחלקן הצליח להניב תשואה טובה יותר מהמדד עצמו. הקרנות הפסיביות - מחקות וסל, נהנות מרציונל פשוט, ברור ומשכנע - למה להשקיע דרך מנהל קרנות שבודק, מנתח, רוכש ומוכר (משמע מנהל את הכספים) אם גם כך הוא מניב תשואה שהיא לאורך זמן נופלת מהמדד? אחרי הכל, אי אפשר להכות את המדד על פני זמן. אפשר לאורך תקופה מסוימת ונדירים מאוד מצליחים על פני תקופה ארוכה, אבל היכולת של משקיע ל"תפוס" את המוצלחים האלו, היא מאוד נמוכה, אפילו אפסית. ואם כך- השקעה במדד היא הדרך הטובה.
זאת ועוד: על עבודת הניתוח והניהול של אותו מנהל קרנות יש דמי ניהול גבוהים יחסית. מנגד קיים מכשיר עוקב מדדים שמספק תשואה ברורה ודמי הניהול בו נמוכים. על רקע זה, הציבור עובר בהדרגה למכשירים הפסיביים - כ-44% מתעשייה של 330 מיליארד שקל מושקעים דרך קרנות מחקות וקרנות סל (לעומת כ-40% בתחילת השנה) כשבקצב הזה המכשירים הפאסיביים ייקחו את ההובלה תוך פרק זמן קצר יחסית - שנה-שנתיים.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
ישנם הבדלים בין קרנות הסל למחקות. קרנות הסל סובלות "מחיכוך" מסוים בגלל שהן כמו כל נייר ערך שנסחר בבורסה (הפער בין הביד והאסק), אם כי הפער הזה נמוך ויש הגנה מסוימת על המשקיעים שלא יפסידו משמעותית מהמחיר ההוגן. בקרנות מחקות אין מסחר שוטף, כך שאין את "הנזק" של הסחירות. מנגד, לא ניתן לממש בכל רגע נתון, אלא לפי שער הסגירה של הקרן שמבטא את שער סוף היום של המדד.
קרנות מחקות או קרנות סל?
בפועל, הגופים המוסדיים פועלים דרך קרנות הסל, והציבור הרחב שלא קונה ומוכר באופן שוטף, משקיע דרך הקרנות המחקות. הציבור בעצם "מפסיד" את הסחירות התוך יומית, אבל מקבל ביטחון - שווי הוגן בעת המכירה. מסתבר שזה מתבטא גם בתשואות לאורך זמן.
מדד ת"א 90 עלה כאמור במהלך 2020 ב-17.45%. הקרנות המנוהלות ש"מתייחסות" אליו לא השיגו את התשואה הזו. קרנות הסל סיפקו את הסביבה הזו וחלקן אף יותר מהמדד, אבל מעל כולן נמצאות הקרנות המחקות עם תשואה עודפת משמעותית:
איך הן עשו זאת? איך פער העקיבה שמבטא את ההפרש בין תשואת הקרן לתשואת המדד - חיובי? ובכן, זה מיוחס גם לניהול השקעות צמוד ונכון של הגופים האלו, ובראשם קסם, וגם ליכולת להשאיל נכסים לאורך השנה.
בכל מקרה, המסקנה מהשנה האחרונה ובכלל מהעבר היא ברורה. מדד מפוזר הוא מצד אחד בטוח יותר ומצד שני עשוי להניב תשואה טובה יותר לעומת מדד שמקובע על מספר ענפים. מסקנה נוספת - חברות צמיחה מספקות לרוב תשואה עודפת וזה בלט בשנת 2020. מסקנה שלישית - הדרך הטובה להיחשף למדד ת"א 90, בהתבסס על העבר, היא דרך קרנות מחקות.
- 1.מאקט 10/01/2021 21:30הגב לתגובה זותענוג לקרוא. שאפו. נשמח לעוד כתבות של דוגמאות מעשיות איך משקיעים בכתבי אופציה, במתכות למינהן ועוד
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
