הלמ"ס: כמעט חצי מהסטארטאפים שנפתחו בישראל - נסגרו
במחצית השנייה של שנות ה-90 במאה הקודמת, כל מה שקצת הריח מהייטק, קיבל שוויים מטורפים. פיצוץ בועת הדוט.קום בשנת 2000, הוביל לירידה מהותית בהשקעות בסקטור לאורך שנים, הרבה אחרי שהשווקים החלו להתאושש ב-2002, אבל בעשור הקודם ראינו פריחה מחודשת בתחום, כשיותר ויותר חברות החלו להיפתח ולקבל תשומת לב ממשקיעים בקרנות הון סיכון ולאחר שהבשילו, גם מהעין הציבורית, בעיקר בדמות הנפקות בנאסד"ק.
דו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושף את הטרנדים ששלטו בעשור החולף בתחום הסטארטאפים. משנת 2011 ועד 2019, נפתחו בישראל 6,326 חברות הזנק. 2,922 מתוכן (46%) נסגרו או השהו את פעילותן עד שנת 2019.
הצטרפו לעדכונים שוטפים על האירועים המשמעותיים היום בבורסה - בערוץ הטלגרם של ביזפורטל
בשנת 2019 פעלו בישראל 4,658 חברות הזנק, ירידה של 5% לעומת 2018, עלייה שנתית ממוצעת של 5% לעומת שנת 2011. כמו כן, בשנה שעברה נצפתה ירידה במאזן הפתיחות והסגירות של חברות הזנק, בהמשך לירידה שהחלה בשנת 2016, לאחר עלייה שנתית ממוצעת של 5% בשנים 2015-2011.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2019 היו כ-33 אלף משרות שכיר בחברות הזנק, עלייה שנתית ממוצעת של 7% משנת 2011. השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בחברות הזנק בשנת 2019 עמד על 21 אלף שקל, עלייה של 3% לעומת 2018, ופי 2 מהשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בכלל המשק, העומד על 10.5 אלף שקלים לחודש.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי 73% מחברות הזנק ו-79% ממשרות השכיר מרוכזים במחוזות תל אביב והמרכז. 63% ממשרות השכיר מרוכזות בחברות הפעילות בתחומים מבוססי תוכנה, בהם יישומים לתעשיות ולעסקים, מידע רפואי, אינטרנט, יישומים לטלפון נייד, אבטחה, יישומי תקשורת, מסחר אלקטרוני ופרסום.
בשנת 2019, כ-17% מחברות ההזנק או מהחברות הבשלות הוגדרו High Growth, וכ-9% מתוכן הוגדרו כ'איילות'. בשנים 2019-2017 כ-13% מחברות ההזנק קיבלו מענק בסך 2.1 מיליארד שקל מרשות החדשנות לביצוע פעילות מחקר ופיתוח.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
בשנה שעברה הסתכמו המענקים בכ-564 מיליון שקל, ירידה של 19% לעומת 2018. 127 מיליון שקל מתוך סך המענק, ניתנו לחברות שעוסקות בתחום הפעילות טכנולוגיות רפואיות. כמו כן, אחוז החברות הגבוה ביותר שקיבלו מענק מרשות החדשנות, מתוך סך החברות הפעילות באותו תחום פעילות, היה בתחום הפעילות טכנולוגיה חקלאית (16%), ואילו אחוז החברות הנמוך ביותר היה בתחום הפעילות מסחר אלקטרוני ופרסום (1%).
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
