המלחמה בעוקץ הקשישים: קנס של כ-8 מיליון שקל לחברה שהתחזתה
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה לעוסקת שהפעילה עסקים תחת השמות: דיל המאה, פרימיום סייל וליין ישיר על הטלת עיצום כספי בסך כ-8.3 מיליון שקל. מדובר בעיצום גבוה שמדגיש את חומרת ההפרות שנעשו על ידי העוסקת. לעוסקת אין הפרות קודמות ולכן העיצום הכספי הופחת ב 20% בהתאם לתקנות הגנת הצרכן.
על פי הודעת הרשות, החקירה החלה בעקבות עבודת מודיעין ותלונות רבות שהתקבלו מצרכנים. החברה העוסקת פנתה אל הצרכנים, רובם ככולם קשישים, באמצעות שיחות טלפון יזומות על מנת למכור מוצרים שונים בעסקת מכר מרחוק, דוגמת תכשיטים, כלי מטבח, מכשירי חשמל קטנים, כלי מיטה ועוד. בתהליך השיווק והמכירה החברה נקטה כלפי הצרכנים בפעולות שיווק אגרסיביות של הטעיה והשפעה בלתי הוגנת, וכן הפרת חובות המוטלות עליה מכוח החוק בעסקת מכר מרחוק, לפני ביצוע העסקה ולאחריה.
נוסף על הפעלת מוקד המכירות בו בוצעו מרבית ההפרות, הפעילה העוסקת מערך של נציגות שביצעו שיחות שיווק מחוץ למשרדי העוסקת. כעולה מחומר הראיות, נציגות אלה נהגו בפרקטיקות חמורות אף יותר. שיחות המכירה הטלפוניות כוונו אל צרכנים מבוגרים בני הגיל השלישי, והתאפיינו בשורה של הפרות, הטעיה והשפעה בלתי הוגנת לאורך השיחה ואף לאחריה.
בשלב הראשון, מיד בפתיח השיחה, הזדהו נציגות העוסקת, כנציגות "מחלקת הטבות לבעלי כרטיסי אשראי", וכמי שעובדת "עם ויזה וישראכרט", באופן שנטע בקרב הצרכנים את המצג לפיו הדוברת עימם היא נציגה של חברת האשראי או פועלת מטעמה ו/או על דעתה. זאת, בעוד העוסקת אינה חברת אשראי, אינה פועלת מטעם חברת אשראי כלשהי, ואינה בת סמכא להציג עצמה ככזו. במקרים נוספים, נציגות העוסקת הזדהו כמייצגות גופים נוספים.
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלב השני, טענו הנציגות כי הן יוצרות קשר עם הצרכן משום שהוא בעל כרטיס אשראי "של ויזה או ישראכרט". זאת, על מנת לקבע את המצג לפיו הן נציגות רשמיות של חברות האשראי, המתקשרות אל הצרכן בשל העובדה כי הוא מחזיק ברשותו כרטיס של חברת האשראי.
כאשר אישר הצרכן כי הוא בעל כרטיס אשראי כלשהו, מסרו לו הנציגות כי הוא זכאי לשורה של הטבות בנימוקים שונים. בפועל אמירות אלה, שנאמרו לכל צרכן במלואם או בחלקם, נעדרות אחיזה במציאות, נטענו בעלמא ובאופן גורף, ונועדו להציג מצג של הטבה, הגם שאינה קיימת, במטרה להביא את הצרכן להיקשר עם העוסקת בעסקה.
נציגות החברה מסרו לצרכנים כי החברה מחזיקה בידה זיכוי כספי בסך של 1,000 שקל על שמו של הצרכן או קופון בסכום זהה, וטענו כי אי ניצול הזיכוי יביא לביטולו. בפועל, זיכוי כאמור כלל לא היה בנמצא, הטבה זו לא הייתה קיימת כלל, והחברה מעולם לא "ביטלה" את ההטבה המדומה אלא שבה והציעה אותה שוב ושוב.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
נציגות העוסקת טענו כי ההטבות ניתנות בשל העובדה שהצרכן נמנה על מועדון לקוחות שמפעילה העוסקת. בפועל, העוסקת לא הפעילה מועדון לקוחות כלשהו. נציגות העוסקת טענו כי התקשרו אל הצרכן משום ששמו עלה בהגרלה כלשהי. בפועל, העוסקת כלל לא ערכה הגרלות.
החברה ביצעה פעולות של השפעה בלתי הוגנת: ביצוע פניות חוזרות ונשנות לצרכן על אף שהביע במפורש את רצונו כי תחדל מכך, ניצול מוגבלות של צרכנים, והספקת מוצרים בתשלום שלא על פי בקשה מפורשת, הכל במטרה להיקשר בעסקה.
נציגות החברה מסרו לצרכנים כי נזקף לחובתם חוב כלשהו, או כי הצרכנים משתייכים למועדון לקוחות שמפעילה העוסקת. הנציגות טענו כי על מנת לפרוע את החוב או על מנת לסיים את החברות במועדון, על הצרכנים לשלם אלפי שקלים, או לרכוש מוצרים בסכום שייקבע על ידי החברה. בפועל, חוב כזה לא היה קיים, החברה כלל לא הפעילה מועדון לקוחות כלשהו, ולאחר שהצרכנים ביקשו לסיים את חברותם במועדון לכאורה, החברה חייבה את כרטיס האשראי שלהם כעסקת מכירה לכל דבר ועניין ושלחה לביתם מוצרים שונים. לעיתים אף חייבה העוסקת את כרטיסי האשראי של הצרכנים אף ללא שקדמה לכך שיחת מכירה, ולאחר מכן שלחה לביתם מוצרים שונים ללא בקשתם המפורשת.
החברה לא נענתה לדרישת הצרכנים לבטל עסקה, הגם שעשו זאת במועד הקבוע בחוק. במקרים אחרים דרשה החברה מהצרכנים דמי ביטול בשיעור גבוה מזה הקבוע בחוק.
אניטה יצחק, סגנית הממונה על הרשות וראש אגף חקירות ומודיעין: "מדובר בעיצום כספי גבוה שמדגיש את ההפרות הרבות שנעשו על ידי העוסקת, מדובר בפגיעה בהיקף רחב מאוד, מאות הפרות כלפי עשרות צרכנים. חומרי החקירה חשפו מקרים מזעזעים של ניצול הצרכנים שברובם קשישים, העוסקת נקטה בפרקטיקות מטעות במטרה להביא לביצוע עסקאות תוך פגיעה וניצול חולשתם של הצרכנים הקשישים. הרשות ממשיכה בפעילותה נגד חברות הפוגעות בציבור הצרכנים בדגש על אוכלוסיות צרכנים חלשות ותביא לדין כל עוסק אשר פועל תוך פגיעה וניצול של ציבור הצרכנים".
- 14.אנונימי 13/03/2021 10:03הגב לתגובה זולמה לא מציינים פה מי הנהנה . חבל
- 13.אנונימי 13/03/2021 10:03הגב לתגובה זולמה לא מציינים פה מי הנהנה . חבל
- 12.א 28/02/2021 14:06הגב לתגובה זוהמצב הזה ימשך כל עוד במקאי הונאה שכאלה לא מעמידחם לדין פלילי מנהלים בחברה ובעליה ומטילים עליהם עונשימאסר מרתיעים. במצב הקיים במקרה הכי גרוע הם צריכחם להחזיר חלק מהכסף מה שהופך את התרמית למשתלמת.
- 11.השאלה 30/12/2020 09:56הגב לתגובה זואת הפיצוי ?
- 10.אבי 30/12/2020 09:24הגב לתגובה זולתת גם לנוכלים שבאים כביכול לתקן...תן לו 100000כנס ובפעם הבאה 200000 ובפעם הבאה 5שנים בכלא וניראה אותו גבר...
- נכון מאד 19/01/2021 11:35הגב לתגובה זואם אני הייתי שופט, כל חברות הקש והמרמה האלה, היו נעלמות מזמן. עונשי כלא מיידיים, קנסות שיכאבו מאד מאד לפושעים האלה, עד שהיו חושבים על התאבדות. אבל אצלנו, השופטים לא כל כך מזיז להם ,שהקשישים רומו, והם מתייחסים בכפפות של משי לעבריינים המנוולים האלה, שאין אלוהים בליבם. הייתי קורע להם את הצורה, כך שהיו חושבים אלף פעם אם לבצע עבירה על קשישים, או עבירה בכלל.
- 9.לויממשה 30/12/2020 08:40הגב לתגובה זושמחתי שיש מי שמגן על הסבתות והסבות מפני עושקים למנהם ישר כח
- 8.חנניה 29/12/2020 16:00הגב לתגובה זואני אפנה לפרקליטות ואשאל אותם מה קורה פה???
- 7.גם את המוקדנים צריך ל״נקנק״ על חוסר המצפון (ל"ת)דני 29/12/2020 14:01הגב לתגובה זו
- 6.מה עם אחריות אישית? 29/12/2020 13:51הגב לתגובה זוהרי לחברות האלה אין רכוש ממשי. אז החברה תיסגר ותכריז על פשיטת רגל בלי לשלם, ואותם עבריינים יפתחו חברה זהה חדשה. צריך להטיל אחריות פלילית וכספית על כל עובד בחברה, מהבעלים ועד אחרון הטלפנים, שגם הוא ידע שהוא משקר למי שהוא מתקשר אליו כדי להוציא ממנו כסף במרמה.
- 5.מה עם אחריות אישית? 29/12/2020 13:50הגב לתגובה זוהרי לחברות האלה אין רכוש ממשי. אז החברה תיסגר ותכריז על פשיטת רגל בלי לשלם, ואותם עבריינים יפתחו חברה זהה חדשה. צריך להטיל אחריות פלילית וכספית על כל עובד בחברה, מהבעלים ועד אחרון הטלפנים, שגם הוא ידע שהוא משקר למי שהוא מתקשר אליו כדי להוציא ממנו כסף במרמה.
- 4.הנוכלים "יתאדו" יתעלמו ולא ישלמו קנס.. לשלוח לכלא!!! (ל"ת)חזי 29/12/2020 13:34הגב לתגובה זו
- 3.גם הטלפנים לכלא (ל"ת)יוני 29/12/2020 13:26הגב לתגובה זו
- 2.למה לא גם כלא, רק כנס זה לא דווה כלום. (ל"ת)כבר לא תמים 29/12/2020 13:23הגב לתגובה זו
- 1.המביא בסוף 29/12/2020 12:47הגב לתגובה זולשלוח אותם לכלא לתקופה ארוכה .

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
