מעבדה חיסון תרופה
צילום: CDC on Unsplash

מודרנה? מי שתרוויח מהחיסונים לקורונה היא בכלל מקקסון

חברות הפארמה אולי ירוויחו מהחיסון, אבל מי שתשלח אותו בכל רחבי ארצות הברית היא חברת הפארמה, שבין היתר יש לה גם זרוע שילוחית. במורגן סטנלי סבורים כי החברה יכולה להרוויח עד מיליארד דולר מהחיסון של מודרנה לבדו
ארז ליבנה | (6)

150 מיליון דולר. זה הסכום שעלה לפייזר PFIZER (PFE) וביונטק (BNTX) לפתח את החיסון החדש לקורונה. זה מה שעולה לעשות את כל סבבי הניסויים, שכללו גם תשלומים של מעל 1,000 דולר לכל נסיין שהשתתף בניסוי. כחלק ממבצע "מהירות על", הממשל סייע לחברות ומימן חלק מהניסויים. אבל פייזר, לקחה על עצמה את הפיתוח ואת השילוח של התרופה.

 

מודרנה MODERNA (MRNA) לא משלחת. היא רק מפתחת. מי שתשלח את החיסון שייצרה היא חברת מקקסון (McKesson – סימול: MCK) MCKESSON CORP, שזכתה בחוזה של הממשל האמריקאי לשילוח תרופות. העובדה שזכתה במכרז, כבר העלתה את המניה בלמעלה מ-26%, מ-137.5 דולר למניה בתחילת השנה ל-173.4 דולר למניה נכון לכתיבת שורות אלה.

 

לפי בנק ההשקעות מורגן סטנלי, החיסון של מודרנה לבדה יכול להיות שווה לחברה 1 מיליארד דולר ב-2021 ולהוסיף דולר שלם לרווח למניה (EPS). האנליסטית ריקי גולדווסר, שמרה על המלצת קנייה ונתנה למניה מחיר יעד של 219 דולר – או אפסייד של למעלה מ-26%.

 

למרות שפייזר ומודרנה התחייבו לספק 200 מיליון חיסונים עד סוף השנה, גולדווסר בנתה מודל שעל פיו היא מעריכה כי מודרנה תספק 20 מיליון חיסונים השנה ו-200 מיליון חיסונים עד יוני 2021. בהיקפים הללו, עבור מקקסון, לא מדובר באתגר גדול.

 

לחברה כבר יש ניסיון עשיר בשילוח תרופות, כשגם כשפרצה שפעת החזירים ב-2009, היא שילחה את התרופות ברחבי ארצות הברית. אז היא הרוויחה בין 35 ל-40 סנט למניה, כששילחה 126 מיליון חיסונים. פה מדובר בהיקפים גדולים הרבה יותר. בשל עלויות הגבוהות הקשורות לאחסון התרופה של מודרנה – שמצריכה מקפיאים במינוס 15 מעלות – גולדווסר צופה שזה יפגע בשולי הרווח, אבל משערת כי החברה תכניס לפני מס בין 2 דולר ל-5 דולר על כל חיסון.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אלירן 29/12/2020 11:55
    הגב לתגובה זו
    ממש לא הבנתי
  • 5.
    אלירן 29/12/2020 11:43
    הגב לתגובה זו
    ממש לא הבנתי
  • 4.
    מיכל 29/12/2020 11:39
    הגב לתגובה זו
    אני מושקעת במודרנה כל מה שכתוב פה זה טוב למודרנה? הבנתי שמחיר היעד הוא 219 דולר?
  • 3.
    פה בישראל טבע מטפלת בלוגיסטיקה (ל"ת)
    טבע 29/12/2020 07:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כל מי שמרוויח - שיהיה להם לבריאות (ל"ת)
    . 28/12/2020 22:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ניקו 28/12/2020 20:41
    הגב לתגובה זו
    נו, גם אם ירוויחו2 דולר לחיסון ויטפלו ב200 מליון חיסונים, עסקינן ברווח של 400 מליון דולר, די זניח לשווי הנוכחי של 28 מליארד...
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צארלי מאנגר
צילום: יוטיוב
דבר הגורו

צ'רלי מאנגר - הפילוסוף העסקי

מאוד השותף של וורן באפט הכיר אותו בשנות החמישים. הוא למד משפטים ועסק בעריכת דין עד שהכיר את האורקל מאומהה, שם גדל גם הוא. מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". לדבריו, "הכי טוב לזכור שרק בגלל שאחרים מסכימים או לא מסכימים איתך לא הופך אותך לצודק או טועה"

אדיר בן עמי |

צ'ארלס תומאס מאנגר נולד ב-1 בינואר 1924 באומהה, נברסקה הוא גדל במשפחה משכילה - אביו היה עורך דין וסבו שימש שופט פדרלי. מאנגר נפטר ב-28 בנובמבר 2023 בגיל 99, כחודש לפני יום הולדתו ה-100. בילדותו הוא עבד במכולת של סבו של וורן באפט, אם כי השניים לא נפגשו עד שנות החמישים. מאנגר למד מתמטיקה באוניברסיטת מישיגן, אך לימודיו הופסקו כשהתגייס לחיל האוויר במלחמת העולם השנייה, שם שירת כמטאורולוג.

אחרי המלחמה, מאנגר התקבל להרווארד למשפטים אף שהוא לא סיים תואר ראשון - הישג נדיר. הוא סיים בהצטיינות ועבר לקליפורניה, שם הקים משרד עורכי דין מצליח. אבל עולם המשפט לא סיפק אותו. "הבנתי שאני מוכר את השעות הכי טובות שלי לעצמי", הוא אמר. ב-1965 הוא עזב את עריכת הדין והקים שותפות השקעות.

הטרגדיה האישית הגדולה בחייו היתה מות בנו טדי מלוקמיה בגיל 9 ב-1955. מאנגר, שהתגרש מאשתו הראשונה באותה תקופה, היה הרוס. הוא בילה לילות בבית החולים ליד מיטת בנו הגוסס, כשהוא חסר אונים. "זה לימד אותי שיש דברים בחיים שאי אפשר לשלוט בהם, ושצריך להתמקד במה שכן אפשר", הוא סיפר. מאנגר התחתן בשנית עם ננסי בארי ב-1956, וביחד הם גידלו שמונה ילדים.

המפגש עם וורן באפט ב-1959 שינה את חייו. השניים גילו מיד כימיה אינטלקטואלית יוצאת דופן. באפט תיאר את השיחות שלהם כ"אהבה ממבט ראשון - אינטלקטואלית". מאנגר הצטרף לברקשייר האת'וויי ב-1978 כסגן יו"ר, ונהפך לשותף המחשבתי של באפט. הוא השפיע על באפט לעבור מסיגרבאטס (חברות זולות באיכות נמוכה) לחברות איכותיות במחיר הוגן.

מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". הוא היה קורא אובססיבי, ולדבריו, "אני עדיין לא פגשתי אדם חכם שלא קורא כל הזמן," אמר. בגיל 90 הוא עדיין קרא שלושה-ארבעה ספרים בשבוע.