מדפסת מסוג "דרגונפליי 2020", ננו דיימנשן
צילום: אתר החברה

ננו דיימנשן גייסה מאז שעזבה את תל אביב מעל 650 מיליון דולר והפכה לחברה גדולה מ-1 מיליארד דולר - מהפך אמיתי או פלופ?

החברה הישראלית שפיתחה מדפסות תלת ממד, ושעשתה עד כה ראלי נאה של 250% ב-2020, נופלת בשל הנפקה של 250 מיליון דולר ב-10%, אבל היא את שלה כבר עשתה - 5 הנפקות בזק בסך 650 מיליון דולר הפכו אותה לחברת חלום - לפני שנה היא היתה מניה קטנה ושכוחה בתל אביב בשווי של כמה עשרות מיליוני שקלים
ארז ליבנה | (14)

יצרנית מדפסות התלת ממד הישראלית, ננו דיימנשן (NNDM) שנסחרת בנאסד"ק, נופלת בשעה זו ב-10% בטרום מסחר בוול סטריט, לאחר שהחברה הודיעה על הנפקה חדשה בדיסקאונט של 15% על מחיר השוק בניסיון לגייס 250 מיליון דולר. ננו שנסחרה עד לפני כשנה בתל אביב עזבה את הבורסה המקומית בגלל "עלויות גבוהות בשל הרישום בתל אביב". זו היתה בדיחה טובה, מדובר בכסף קטן. החברה רצתה להתרחק מהרישום בתל אביב (מסיבותיה) והאמת שהצליח לה - היא שינתה תדמית מחברה כושלת שמגייסת כספים מעטים כדי לשרוד ובדרך מנייתה נופלת, לחברת חלום.  מאז הנפיקה החברה חמש פעמים סכום של מעל חצי מיליארד דולר ושוויה עולה על 1.2 מיליארד דולר כשבדרך המניה מזנקת ב-250% . כשהיא עזבה את תל אביב היא נסחרה בעשרות מיליונים בלבד. 

גם כשעזבה את תל אביב וגם כעת מדובר באותה חברה שמפתחת מדפסות  תלת מימד. החברה התחילה למכור כבר לפני שנתיים, כך שלא מדובר במוצר שהעלה אותה לרדאר של אנשי הטכנולוגיה ואנשי שוק ההון. הסיבה כנראה היא הייפ גדול לחברה (ומעט גם לתחום התלת מימד). בכל מקרה, גם אם מפקפקים בשווי, אי אפשר לפקפק בהצלחה - לחברה יש 650 מיליון דולר במזומן - זה יספיק להרבה שנים, אז מה משנה כל השאר. 

 

כך או אחרת, החברה הודיעה כי תנפיק 33.3 מיליון מניות במחיר של 7.5 דולר למניה, מחיר נמוך ב-14.9% ממחיר הסגירה האחרון ביום שישי שעמד על 8.81 דולר למניה. בחברה אמרו כי הכסף ישמש אותה למימון עסקאות והוצאות הנהלה וכלליות.

 

בסוף חודש אפריל האחרון, לאחר שנמחקה מהמסחר בבורסה בתל אביב, הנפיקה החברה בארה"ב וגייסה למעלה מ-13 מיליון דולר. באותה עת, שווי המניה עמד על קצת למעלה מ-76 מיליון שקלים. לפני כן, בשל ניהול כושל וסכסוכים פנימיים, החברה איבדה ב-12 חודשים 90% מערכה.

 

פחות מ-3 שבועות לאחר המחיקה מהבורסה בתל אביב – זו שנעשתה בתירוץ עלוב של חיסכון דמי רישום הנאמדים בכ-30 אלף שקל שנתיים – החברה הודיעה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת Hensoldt הגרמנית כשהודיעו יחדיו על פריצת דרך בהדפסת תלת מימד של מוצרי אלקטרוניקה.

 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    מניית בועה 12/01/2021 17:40
    הגב לתגובה זו
    מי שמרוויח זה היזמים והחברי הדירקטוריון שיש להם מידע פנימי מהנפקות צריך לחקור את המעורבות שלהם . זה גילגול החוב למשקיעים הבאים סוג של שקיי חוב
  • 12.
    רוני 29/12/2020 08:52
    הגב לתגובה זו
    נכנסתי כמה פעמים למניה בישראל ותמיד הפסדתי, סה"כ אלפי שקלים שנמחקו! חברה ומניה מחורבנת. מי הבעלים של החברה?איך אפשר לתבוע אותם או לתת להם בראש?
  • 11.
    ניסים 29/12/2020 08:49
    הגב לתגובה זו
    מי המשקיעים שפעם אחרי פעם מזרימים מאות מליונים לחברה שלא קרה בה כלום (טכנולוגי או עסקי) מאז 2015, כשברור שאחרי הגיוס המניה תיפול (בגלל הגיוס בדיסקאונט הבא)
  • 10.
    עכשיו שיש כסף - יקחו לעצמם ובשאר יקנו חברה עם פוטינציאל (ל"ת)
    גידי 29/12/2020 07:44
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ניפגש ב 20 $... (ל"ת)
    אולסי 29/12/2020 07:29
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כשיש כסף בקופה 28/12/2020 20:43
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא תמיד מה עושים עם הכסף וזה תלוי באנשים שמנהלים.
  • 7.
    הריבית האפסית 28/12/2020 18:02
    הגב לתגובה זו
    כבר מאמינים להם
  • 6.
    הפסדתי בננו הרבה כסף 28/12/2020 17:45
    הגב לתגובה זו
    מי עוד משקיע בבלוף הזה? זה רק מראה שיש המון כסף בעולם
  • 5.
    אנונימי 28/12/2020 17:43
    הגב לתגובה זו
    המנכ"ל קוסם בגיוסים, לחברה אין שום דבר ולא היה שום דבר, הם לא מצליחים להדפיס פעמיים את אותו כרטי, הסיכוי להדפיס כרטיס מוצלח הוא פחות מ10%, הסיכוי שאיש פיתוח אמיתי השתמש במדפסת המצחיקה הזאת לטובת מוצר אמיתי לא קיים
  • 4.
    עמוס 28/12/2020 17:42
    הגב לתגובה זו
    מוצר מעניין שבהחלט היה שווה שווי של עשרות מליוני דולרים, בשביל החלום. מאז לא הגשימה את ההבטחות ומוכרת בעיקר מניות
  • 3.
    זבל של חברות ישראליות ויהודים תאבי בצע (ל"ת)
    אפק 28/12/2020 16:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אדון כתב. תסתכל בבקשה ב ETF בשם ARKQ של משקיעה מוב 28/12/2020 16:29
    הגב לתגובה זו
    אדון כתב. תסתכל בבקשה ב ETF בשם ARKQ של משקיעה מובילה בו ולסרטי בשם קטי וודס. ננו נמצאת שם במקום ה 18 המאוד מכובד בין אריות עולם.
  • זה לא אומר כלום (ל"ת)
    איתי 28/12/2020 20:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    החברה תתרסק אין לה מוצר רציני (ל"ת)
    מנחם 28/12/2020 16:28
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צארלי מאנגר
צילום: יוטיוב
דבר הגורו

צ'רלי מאנגר - הפילוסוף העסקי

מאוד השותף של וורן באפט הכיר אותו בשנות החמישים. הוא למד משפטים ועסק בעריכת דין עד שהכיר את האורקל מאומהה, שם גדל גם הוא. מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". לדבריו, "הכי טוב לזכור שרק בגלל שאחרים מסכימים או לא מסכימים איתך לא הופך אותך לצודק או טועה"

אדיר בן עמי |

צ'ארלס תומאס מאנגר נולד ב-1 בינואר 1924 באומהה, נברסקה הוא גדל במשפחה משכילה - אביו היה עורך דין וסבו שימש שופט פדרלי. מאנגר נפטר ב-28 בנובמבר 2023 בגיל 99, כחודש לפני יום הולדתו ה-100. בילדותו הוא עבד במכולת של סבו של וורן באפט, אם כי השניים לא נפגשו עד שנות החמישים. מאנגר למד מתמטיקה באוניברסיטת מישיגן, אך לימודיו הופסקו כשהתגייס לחיל האוויר במלחמת העולם השנייה, שם שירת כמטאורולוג.

אחרי המלחמה, מאנגר התקבל להרווארד למשפטים אף שהוא לא סיים תואר ראשון - הישג נדיר. הוא סיים בהצטיינות ועבר לקליפורניה, שם הקים משרד עורכי דין מצליח. אבל עולם המשפט לא סיפק אותו. "הבנתי שאני מוכר את השעות הכי טובות שלי לעצמי", הוא אמר. ב-1965 הוא עזב את עריכת הדין והקים שותפות השקעות.

הטרגדיה האישית הגדולה בחייו היתה מות בנו טדי מלוקמיה בגיל 9 ב-1955. מאנגר, שהתגרש מאשתו הראשונה באותה תקופה, היה הרוס. הוא בילה לילות בבית החולים ליד מיטת בנו הגוסס, כשהוא חסר אונים. "זה לימד אותי שיש דברים בחיים שאי אפשר לשלוט בהם, ושצריך להתמקד במה שכן אפשר", הוא סיפר. מאנגר התחתן בשנית עם ננסי בארי ב-1956, וביחד הם גידלו שמונה ילדים.

המפגש עם וורן באפט ב-1959 שינה את חייו. השניים גילו מיד כימיה אינטלקטואלית יוצאת דופן. באפט תיאר את השיחות שלהם כ"אהבה ממבט ראשון - אינטלקטואלית". מאנגר הצטרף לברקשייר האת'וויי ב-1978 כסגן יו"ר, ונהפך לשותף המחשבתי של באפט. הוא השפיע על באפט לעבור מסיגרבאטס (חברות זולות באיכות נמוכה) לחברות איכותיות במחיר הוגן.

מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". הוא היה קורא אובססיבי, ולדבריו, "אני עדיין לא פגשתי אדם חכם שלא קורא כל הזמן," אמר. בגיל 90 הוא עדיין קרא שלושה-ארבעה ספרים בשבוע.