צופן קוד סייבר
צילום: Istock

הסקטור הפיננסי מחבק את המחשב הקוונטי: "לא רוצים לאחר את הרכבת"

המחשבים החדשים לא ייקחו את העבודה של המחשבים הישנים, אלא יכניסו ממד חדש שיאפשר לשחקנים המובילים בסקטור לפתח יתרון על פני המתחרות 
ארז ליבנה | (1)

המהפכות הטכנולוגיות – שבעבר האנושות נזקקה לאלפי או עשרות אלפי שנים כדי לשכללן – הופכות יותר ויותר מהירות: בשנות ה-50 של המאה הקודמת מחשב היה בגודל של חדר ויכולות המחשוב שלו היו פחותות מהסמארטפון שנמצא אצלנו בכיס. כמובן, כמו בכל תהליך אחר, ככל שיש יותר שחקנים בזירה שמפתחים, מחדשים ומיישמים בשטח, הטכנולוגיות החזקות שורדות ומשנות את חיינו, כשגם ההסתגלות לטכנולוגיות הללו הופכת ליותר ויותר קלה.

 

כבר למעלה מעשור מדברים בעולם על מחשוב קוונטי. בניגוד למחשב רגיל, שמשתמש בביטים של 0 ו-1, אצל מחשב קוונטי ה-0 יכול להיות גם 1 ולהיפך, ביחידות שנקראות "קיוביט". השינוי שנשמע אולי זניח, מאפשר למחשב יכולות מחשוב חדשות ופותח עולם חדש של יכולות חישוביות, שאותו אנחנו רק מתחילים לגלות.

 

הצטרפו לעדכונים שוטפים על האירועים המשמעותיים היום בבורסה - בערוץ הטלגרם של ביזפורטל

 

הטכנולוגיה שעדיין נמצאת בחיתוליה, הגיעה בשנה להבשלה ראשונה, כשענקית הטכנולוגיה גוגל (GOOG) הודיעה כי למחשב הקוונטי שבנתה, לקח 200 שניות לבצע חישובים שמחשב רגיל יזדקק לכ-10,000 שנה כדי לבצע. אגב, לא רק גוגל שם; ענקית המחשוב IBM, לצד חברות קטנות, מפתחות מחשבים קוונטיים. גם סין נמצאת חזק במרוץ כשרק לאחרונה הודיעה קבוצה של מדענים סיניים כי באמצעות מחשב קוונטי מבוסס פוטונים ב-200 שניות בלבד, היא הצליחה לבצע חישוב שלמחשב רגיל היה לוקח לא פחות מ-2.5 מיליארד שנים לבצע.

 

למרות שהטכנולוגיה עוד בחיתוליה, הסקטור הפיננסי, שלו יחסים ארוכי טווח עם עולם המחשוב על גווניו, כבר מתחיל להטמיע יכולות קוונטיות במחשבים שלו – למרות ששם גם מודעים למגבלות של הטכנולוגיה החדשה.

הסקטור הפיננסי תמיד ראשון לחבק טכנולוגיות חישוביות

הסקטור הפיננסי, תמיד היה בין הראשונים לקבל וליישם טכנולוגיות חדשות (Early Adopters), שיאפשרו לנהל כספים וסיכונים בצורה טובה יותר. עד כמה אחורה נמשכת מערכת היחסים הזו? ב-1959 בנק אוף אמריקה (BAC) שילב לראשונה מחשבים כדי לנהל את הספרים בצורה אוטומטית. 

 

לכן, הכניסה של יכולות מחשוב קוונטיות למערכות הפיננסיות היא סימן חשוב לבאות עבור הטכנולוגיה ונותן לה זרז משמעותי לפיתוחים נוספים. המחשבים הקוונטיים לא יעשו את כל העבודה של המחשבים הישנים, אבל יהיו להם ייעודים ספציפיים שישרתו לא מעט זרועות של הסקטור, כמו גילוי מעשי רמייה וגידור סיכונים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בכנס שנערך החודש, אמר ראש תחום המחשוב הקוונטי בגולדמן זאקס ויליאם זנג, כי המחשבים הללו "ישפיעו בצורה מהפכנית על הבנק", ועל הסקטור הפיננסי בצורה רחבת היקף. לפי חברת הייעוץ בוסטון קונסולטינג גרופ, מאז יוני השנה, הבנקים והמבטחים הגדולים בעולם כבר העסיקו למעלה מ-100 מומחים בתחום – גם בארה"ב וגם באירופה. מי כבר שם? ג'יי.פי מורגן (JPM), סיטיבנק (C), BBVA (BBVA) וסטנדרד צ'רטר (STAN.L), הם רק חלק מהשמות.

הטכנולוגיה בדרך, אבל כולם כבר רוצים לקחת חלק

כרגע, מה שמפריע לחברות לבצע הטמעה של המערכות הללו היא בעיקר המגבלה הטכנולוגית, כשחומרה היא הבעיה המרכזית, אבל גם היכולת של המחשב הקוונטי לתפקד לאורך זמן, בשל העובדה כי לא פותחו מחשבים מספיק חזקים. ב-IBM סבורים שהם יכולים לפתח מחשב של 1,000 קיוביט עד 2023 (של גוגל הוא "רק" 53 קיוביט), כשגם IBM וגם גוגל מדברות על פיתוח מחשב בעל 10,000 קיוביט עד 2030.

 

מייק ביירצ'וק, מחברת Q-CTRL שמפתחת תוכנות קוונטיות אומר שהרבה יותר קל להטמיע אלגוריתם כלכלי מאשר תהליך תעשייתי חדש וסבור כי בשל גודלו של הסקטור הפיננסי, כל שינוי קטן הוא בעל השלכות פיננסיות גדולות בתחום. אנליסטים בתחום צופים שבתוך 18 חודשים כבר יהיו אלגוריתמים קוונטיים, אבל כנראה שלוח זמנים יותר ריאלי נע בטווח של בין 3 ל-5 שנים.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ו.... מה חתכתם באמצע? (ל"ת)
    שי 27/12/2020 21:51
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.