איך השפיעה המגפה על הגיוסים והאקזיטים בהייטק הישראלי ב-2020?
אם לקראת סוף הרבעון הראשון של 2020 ותחילת הרבעון השני, מישהו היה בא ואומר לנו שבסיכום השנה מספר העסקאות בהייטק הישראלי יעלה ב-14% לעומת שנה קודמת וההון המושקע יעלה ב-27%, כנראה שהרוב היו שולחים אותו להסתכלות נפשית.
הסיבה? מי לא זוכר את הסנטימנט הדכאני והדכאוני ששרר אז בשווקים ובאווירה הציבורית באופן כללי, בו התחושה הכללית הייתה שהשמיים נופלים עלינו, כשכל שיעול או עיטוש היה כסימן קודר להידבקות בנגיף המסתורי. אז תחושת הלכלוך הזו התחלפה בשגעון של גיוסי אג"ח על ידי תאגידים בעולם כולו ואז הטרנד, מגובה בריבית אפסית, זלג לשוק ההנפקות, שפשוט רותח מהקיץ.
הסיבה לשינוי פשוטה. התחלנו להבין יותר את הנגיף והבנו שאולי השמיים קודרים, אבל העולם, פשוטו כמשמעו, לא נחרב ולא ייחרב. מה שקרה בשווקים הפיננסיים, לא מנותק בכלל משוק ההייטק הישראלי, שקשור בטבור למדד הנאסד"ק – החשיפה הגבוהה של החברות הישראליות למדד בין היתר משפיעה על חוסנו של השקל מול הדולר.
בכלל, אין כמעט חברת טכנולוגיה ישראלית שלא בחנה או בוחנת הנפקה במדד הטכנולוגיה האמריקאי, ומי שלא נמצאת בתהליך בחינה, כבר שם. אם מתעלמים לרגע מסבבי הגיוס הראשונים, אז הנאסד"ק הוא הבנצ'מרק האמיתי של כל סטארטאפ ישראלי. זה תו התקן. ובעולם בו הנראות הוא הכול, אי אפשר שלא לרצות להיות שם. החדשות היותר טובות הן שכנראה, בלי נדר, 2021 תתעלה אפילו על 2020.
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2020 הייתה מצוינת להייטק, אבל לא הכול ורוד
אז מה עולה מהדוח של IVC ומשרד עורכי הדין מיתר, שעוקב אחר סקטור ההייטק הישראלי כעשור? פשוט מאוד, החברות הגיעו לגיוסי שיא – גם בהון הסיכון וגם בבורסות. בסך הכול היו 578 עסקאות בסכום השקעה כולל של כ-9.9 מיליארד דולר. במונחים אבסולוטיים, מדובר בצמיחה של 14% במספר העסקאות וצמיחה של 27% בהון המושקע ביחס לאשתקד.
כמו כן, 2020 הייתה שנת שיא גם בגיוסי ההון עבור חברות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בבורסה, כש-121 חברות גייסו 6.55 מיליארד דולר, לעומת 68 חברות שגייסו 1.95 מיליארד דולר ב-2019. במהלך 2020 18 חברות טכנולוגיה ביצעו הנפקות ראשוניות לציבור (IPO) בשווקי ההון בארץ ובעולם, בסך כולל של כ-1.6 מיליארד דולר.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
עם זאת, 2020 מסתיימת עם ירידה חדה בתחום המיזוגים והרכישות (M&A). רק 7.8 מיליארד דולר בלבד ב-93 עסקאות, בהשוואה ל-14.24 מיליארד דולר ב-143 עסקאות ב-2019.
הנתונים האלה הם בנטרול עסקאות של מעל 5 מיליארד דולר. לא נעים לומר – אבל לא באמת – שסביר להניח שבמיתר, המשרד שעורך הסקר קצת פחות מרוצים מהשורה האחרונה. רק בשל העובדה שמדובר במחלקה מאוד רווחית עבור כל משרד עורכי דין שמתעסק בזה ולמיתר יש את אחת מהמחלקות הגדולות בתחום, מה שללא ספק פגע להם בשורה התחתונה.
באשר לגיוסי הון בהם השתתפו קרנות הון סיכון (מתוך כלל ההשקעות), בשנת 2020 השתתפו קרנות אלה ב-371 עסקאות בסך השקעה כולל של 8.74 מיליארד דולר. מדובר בעלייה במספר העסקאות ובסך ההשקעה של קרנות הון סיכון לעומת השנה החולפת.
השקעות בסיבובים מוקדמים (Seed + A Rounds) חוו ירידה במהלך הרבעון הראשון והשני של שנת 2020, זאת בגלל חוסר הוודאות בשוק לאור משבר הקורונה. "מגמה זאת השתנתה בהמשך השנה וברבעונים השלישי והרביעי חווינו זינוק בהשקעות קרנות הון סיכון מבחינת הסכומים ומספר העסקאות", כתבו כותבי הדוח.
לדברי מחברי הדו"ח, שירה עזרן, מייק רימון ואיתי פרישמן, שותפים במשרד מיתר: "בעוד שבשנת 2020, בעיקר לאור מגפת הקורונה, ראינו ירידה משמעותית בפעילות המיזוגים והרכישות של חברות ישראליות, הרי שבמקביל חלה עליה משמעותית בגיוסי ההון על ידי משקיעים ישראלים וזרים, הן במספר העסקאות והן בהון המצטבר שהושקע.
"באופן ספציפי, מספר הגיוסים של חברות בשלבי צמיחה גדל באופן משמעותי כמו גם סכום הגיוסים הכולל, מה שמצביע על המשך ההתבגרות והבשלות של עולם ההיי טק הישראלי, דבר שבא לידי ביטוי, בין היתר, בגידול במספר החברות שחצו את שווי מיליארד הדולרים".
גיא הולצמן, מנכ"ל IVC ציין ש"שנת 2020 מהווה דוגמא מצויינת מדוע נדרש ניתוח מעמיק ממספר זוויות ראיה בכדי להבין את פעילות ההיי-טק הישראלי. הדוח הכולל הראשון על תעשיית ההיי-טק בישראל, שמשלב בין נתוני גיוסי חברות, אקזיטים ופעילות בשווקי ההון הציבוריים, מספק את הצורך הנ"ל.
"הדוח, הוא תוצאה של שיתוף פעולה אסטרטגי בין IVC לפירמת מיתר, נעזר במידע שהתקבל ממשקיעים בישראל, ומהווה צעד נוסף בהפיכת IVC למקור מידע מוביל בתעשיה שמסתמכת יותר ויותר על נתונים.
"אנחנו מעריכים כי לאחר שנה מאתגרת אך מוצלחת מאוד עבור חברות סטארט-אפ ישראליות, ההיי-טק הישראלי ימשיך להוות מקור משיכה לשחקנים בינלאומיים מובילים, פיננסיים ואסטרטגיים.
"בשנה החולפת פעילות המשקיעים הזרים בישראל גדלה משמעותית, והביאה לזינוק בהיקפי ההון שהגיע לחברות צעירות ובשלות. אל מול האתגרים הפיננסיים בתעשייה, נראה בשנה הקרובה את משקיעים מוסדיים ישראלים מגדילים את המעורבות בתחום ויסייעו לחברות המקומיות להגיע לשיאים חדשים".
במקביל לפרסום הדוח של IVC פרסמה פירמת ראיית החשבון והייעוץ PwC Israel את דוח ההשקעות בהייטק שלה. על פי הדו"ח, חלה השנה ירידה משמעותית בכמות העסקאות (60 לעומת 80 בשנה שקדמה), אך אלו הסתכמו לכדי שווי מצרפי של לא פחות מ- 15.4 מיליארד דולר, לעומת 9.9 מיליארד דולר בשנה שעברה, שנת שיא מאז החל פרסומו של דו"ח זה. הנתונים מאגדים את כלל פעילות העסקאות בהייטק.
על פי הדוח חלה עלייה בסך שווי העסקאות לעומת ירידה במספרן בהשוואה לשנה שעברה - בשנת 2020 נרשמה עלייה של כ-55% בשווי האקזיטים, עם סך כולל של 15.4 מיליארד דולר לעומת 9.9 מיליארד דולר ב-2019 (וסך של כ-17.1 מיליארד דולר אם נתחשב בעסקאות שהוחרגו מהמחקר בעקבות הנפקה/רכישה קודמת – Forescout ו-Taldor). סכום זה מהווה שיא מאז החל פרסומו של דו"ח זה - גבוה מסכום השיא הקודם שנרשם בשנת 2014, אז הונפקה חברת Mobileye.
העלייה התבטאה גם בשווי הממוצע לעסקה - מספר שיא של 257 מיליון דולר בממוצע לעסקה, המהווה צמיחה של כ- 207% מהשנה הקודמת. זאת לאור ירידה של 25% במספר העסקאות (מעל ל-10 מיליון דולר): 60 עסקאות התרחשו בשנת 2020, בהשוואה לשנת הקודמת בה התרחשו 80 עסקאות.
שנת 2020 מהווה שנת שיא מבחינת הנפקות, עם לא פחות מ-19 עסקאות הנפקה (בהשוואה ל-13 הנפקות ב-2019), בראשן ההנפקות בארה"ב שלFrog Lemonade ו- Nanox. ישנה גם עליה משמעותית בהנפקות בבורסה המקומית, עם לא פחות מ-9 עסקאות הנפקה של חברות הייטק, בראשן ההנפקות של Ecoppia ו- Aquarius Engines. ניתן לראות כי שווי ההנפקות עלה בצורה מטאורית, עם 9.2 מיליארד דולר השנה לעומת 2.1 מיליארד ב-2019. שווי ההנפקה הממוצע טיפס גם הוא מ- 169 מיליוני דולר בשנה הקודמת ל- 489 מיליוני דולר בשנה הנוכחית.
בשנת 2020 התרחשו 6 עסקאות משמעותיות (מעל 500 מיליון דולר) בסך כולל של 9.4 מיליארד דולר, בהשוואה לשנה הקודמת בה התרחשו 4 עסקאות כאלה בלבד בסך כולל של 3.7 מיליארד דולר. יחד עם זאת, נתח העסקאות בין $10M-50M ממשיך גם השנה להוביל עם 40%.
מגזר מחשוב ותוכנה לתאגידים ממשיך להוביל בסך הכולל של העסקאות (כ- 7.4 מיליארד דולר) ואף לצמוח בצורה ניכרת בהשוואה לשנת 2019. עליה משמעותית נרשמה גם במגזר האינטרנט וכן במדעי החיים.
לדברי ירון ויצנבליט, שותף וראש מחלקת ההיי-טק ב-PwC, "אם בשנים האחרונות הורגלנו לתמהיל מגוון המורכב מערב רב של חברות המבקשות לרכוש חברות וטכנולוגיות ישראליות, נראה היה כי בשנה זו קפאו רבות מהן על שמריהן ונותרנו בעיקר עם השחקניות המובהקות והמנוסות בעסקאות בישראל. אל מול כוחות אלה ניצבה עוצמתו של ההיי-טק הישראלי.
"מקדם העלילה אותה יצרה תקופה זו בחידוד הצורך בטכנולוגיות עמוקות ובפתרונות מחשב ותוכנה מתקדמים, לצד יזמים והנהלות בוגרות ומנוסות, הובילו בסופו של יום לתוצאה מרשימה בכל קנה מידה. אמנם כמות העסקאות פחתה בשיעור של 25% מ-80 ל-60 אך בחינה של העסקאות ברזולוציה מדויקת יותר רק מחדדת את יכולת ההתאוששות והתגובתיות המהירה של תעשיית ההיי-טק המקומית. כך בעוד שבחציון הראשון של השנה, עמדה כמות העסקאות על 26, האיצה זו בחציון השני ובמהלכו התרחשו 34 עסקאות, מתוכן 16 במסגרת הנפקה לציבור.
"לא ספק הסיפור המרכזי של שנה זו הוא חזרתן של חברות ההיי-טק הישראליות למגרש הציבורי באמצעות הנפקתן לציבור. סיכום שנת 2020 היה ככל הנראה מסתיים באופן שונה לגמרי אילולא העלייה המשמעותית במספר ובשווי ההנפקות של חברות הטכנולוגיה ישראליות בבורסה בארה"ב ובישראל. כך בשנה הנוכחית נרשמו לא פחות מ- 19 הנפקות לעומת 13 הנפקות בשנת 2019 , כאשר שווין וחלקן היחסי של ההנפקות מסך שווין המצרפי של כלל העסקאות עלה בשיעור ניכר. לחזרתן של חברות הטכנולוגיה לקדמת הבמה הציבורית הסברים לרוב: ריבית נמוכה, הגדלת כמות הכסף, עידוד השקעות, הסתת הון לכיוונן של חברות טכנולוגיה, צורך פסיכולוגי ואולי אף שינוי תפיסה בשוק ההון הישראלי, סביר כי היו והינם חלק מההסברים ביצירת סביבה ידידותית לביצוע הנפקה ויצירת ערך, אך אין ספק כי היזמים הישראלים, לא פספסו את ההזמנות. התוצאה לא איחרה לבוא ואולי אף זירזה תהליכים שבמציאות נורמטיבית היו מתמשכים על פני תקופה ארוכה יותר.
"מוקדם אמנם לדבר במונחים של סוף המשבר ולמרות הנתונים המרשימים חברות היי-טק רבות חוו ועדיין חוות אתגרים וקשיים, אך יתכן מאוד כי ניתן בזהירות הראויה להתחיל לחשוב במונחים של תחילת סופה של המגיפה. סביר כי השלכות והשפעות המשבר תישארנה איתנו עוד שנים רבות וחלקן אף אולי תהפוכנה לחלק קבוע ובלתי נפרד משגרת חיינו, אך על דבר אחד אין וויכוח והוא כי לטכנולוגיה על נגזרותיה השונות, תפקיד חשוב וחיוני שילך ויתעצם. צורך הולך ועולה בפתרונות טכנולוגים, שווקים חזקים המוכנים לתמחר באדיבות חברות טכנולוגיה, יזמים המחפשים לבנות חברות עצמאיות ובעלות ערך – יהוו כולם תמהיל מצוין להמשך המגמה החיובית. תקומתה של הבורסה בארץ, לצד הנפקות משמעותיות של חברות ישראליות הצפויות ב-2021 בארה"ב, וגם שימוש גובר ב- SPACs, ימשיכו לספק נתונים מרשימים גם בשנה הבאה, אך אולי חשוב מכך להוות ביטוי של ממש לשלב התפתחותי חשוב בשוק ההיי-טק המקומי בו אפשרויות המימון והנזלת ערך בשווים משמעותיים הינן מגוונות יותר ומאפשרות לחברות דרך עצמאית ארוכת טווח".
- 1.דוד 22/12/2020 07:53הגב לתגובה זוהחברות מחפשות שותפים , זו דרך למכור לנו ביוקר את חלק מהחברה, הם יקבלו את כספנו וכשהכל ייפול אז אנחנו נישא בנטל. כי בכירי החברה ימשיכו לקבל מיליוני שקלים בשכר גם כאשר המחירים ייפלו וגם כאשר החברה בהפסד. לא קונה ביוקר!

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
