דיסני בידור מיקי מאוס
צילום: Istock
ניתוח

דיסני בדרך לעקוף בסיבוב את היעד ל-2024 עם 86 מ' מנויים בסטרימינג

על אף ההאטה בקצב הגיוסים, מדובר בהישג מרשים לשירות שהושק לפני כשנה. כעת החברה מציגה יעד חדש ל-230 מיליון מנויים ב-2024; כך החברה מתכננת לצמוח בשנה הקרובה
איתי פת-יה | (1)

90 מיליון מנויים – זה היעד שהציבה WALT DISNEY לשירות הסטרימינג החדש שלה, הדדליין: 2024. אך ראו נא איזה פלא, קצת יותר משנה לאחר שהושק, החברה סופרת כבר 86.8 מיליון מנויים (טפו טפו), כך חשף המנכ"ל בוב צ'רפאק בשבוע שעבר.

בדוח האחרון שפרסמה, לרבעון שהסתיים בתחילת אוקטובר, עמד מספר המנויים על 73.7 מיליון, כך שבמעט יותר מחודשיים נוספו 13.1 מיליון איש. לשם השוואה, בדוח לרבעון שקדם לו, מספרם היה 60.5 מיליון – עלייה של 23 מיליון בשלושה חודשים – כלומר ברבעון הנוכחי קצב הגיוסים התמתן, ועדיין הוא מרשים. בעקבות ההצלחה שעלתה על הציפיות, בדיסני מציבים יעד חדש: 230-260 מיליון מנויים עד סוף 2024, כפי שאמרה סמנכ"לית הכספים כריסטין מקארתי באירוע למשקיעים שערכה החברה. טרם ההכרזה הזאת, בבנק ההשקעות מורגן סטנלי הציגו תחזית הרבה פחות אופטימית: 135 מיליון מנויים בלבד ב-2024. במקביל אנליסטים אומרים שהחברה צומחת מהר בהודו ושרף 100 מיליון המנויים נמצא במרחק נגיעה.

השחקניות בשוק הסטרימינג - מי תזכה בכתר?

למקארתי היו בשורות פחות מעודדות ללקוחות באותו אירוע שנמשך כארבע שעות: העלאת מחירים. לפי התעריף החדש, המחיר למינוי חודשי של דיסני+ בארצות הברית יעלה בדולר ל-7.99 דולר ואילו החבילה לשנה תעלה 79.9 דולר (69.9 דולר קודם לכן), ובאירופה העלאה גדולה יותר של שני יורו ל-8.99 יורו.

מה שעשוי להגביר את קצת הגיוסים באירופה הוא ההשקה בפברואר הקרוב של שירות "סטאר" למנויי דיסני+ בקנדה, אירופה וניו-זילנד, מדובר למקבילה מחוץ לארצות הברית של תכני הולו (Hulu), פלטפורמה השייכת לדיסני ובה תכנים המיועדים לקהל מבוגר יותר. להולו לבדה 38.8 מיליון משתמשים בארצות הברית. גרסה דומה באמריקה הלטינית, תחת השם "סטאר פלוס" תושק ביוני 2021. אולם, בשונה מהולו בארצות הברית, ב"סטאר" לא יעלו תכנים של אולפנים שאינם בבעלות דיסני, אלא רק של אלה השייכים לה, כמו FX, Freeform, Searchlight ואולפני פוקס ("20th Century Studios" כפי שהם נקראים כיום).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    י 14/12/2020 00:24
    הגב לתגובה זו
    מפעלים גדולים קיבלו כספים ללא הגבלה רק להחזיק את העובדים ולהמשיך לעבוד.זה משדר עניינים כרגיל. בחלומות
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.