משקיע
צילום: pixabay
בדיקת Bizportal

קרנות מחקות - מי הן הקרנות הטובות ביותר בשנה האחרונה וב-3 השנים האחרונות

איך משווים בין קרנות מחקות, מה זה פער עקיבה ואיך זה שהקרנות מנוטרלות המט"ח על הנאסד"ק 100 הציגו תשואה נמוכה בכ-20% מתשואת המדד בשלוש השנים האחרונות
מערכת ביזפורטל |

תעשיית קרנות הנאמנות מסתכמת בכ-322 מיליארד שקל - ירידה של כ-9% מתחילת השנה, אם כי, הקרנות המחקות ממשיכות לגדול, כנגד המגמה. היקף הנכסים בקרנות מחקות מוערך ב-44.4 מיליארד שקל, כשלצד קרנות הסל, המכשירים הפסיביים מהווים כ-43% מהיקף תעשיית הקרנות. המכשירים הפסיביים - הקרנות המחקות וקרנות הסל - נהנות מהפנמה בקרב הציבור שקה למנהלי ההשקעות להכות את המדדים, ואם כך - אז עדיף להשקיע ישירות במדדים - דרך אותם מכשירים פסיביים.

קרנות מחקות לא מחויבות להשיג את תשואת המדד, אלא הן עושות את כל המאמצים להשיג את תשואת המדד. Bizportal בודק מדי חודש חלק מהקטגוריות המובילות בקרנות המחקות, ומציג את הקרנות הטובות.  

להשקיע בנאסד"ק בלי החשיפה להיחלשות השקל

בשנה האחרונה מניות הטכנולוגיה ריכזו עניין רב, על רקע הביקוש הגובר לשימוש באינטרנט ולעבודה מהבית לנוכח מגבלות משבר הקורונה. חברות הטכנולוגיה הגדולות הובילו את העליות במדדי וול סטריט אשר למרות המשבר, שוברים שיאים שוב ושוב לאחרונה. כך למשל, מדד הנאסד"ק 100, רשם תשואה מצטברת של כ-99% בשלוש השנים האחרונות, בשעה שמדד ה-S&P500 רשם תשואה של כ-40% "בלבד". תשואה מדהימה בפני עצמה לנוכח אחד המשברים הגדולים שידעה האנושות.

עם זאת, התשואה הזו היא תשואה דולרית ועבור המשקיעים בישראל, השקעה במדד יוצרת חשיפה לדולר שהולך ונחלש מול השקל לאחרונה. על כן, עבור משקיעים שמעדיפים לנטרל חלק מהשפעת שערי החליפין על השקעתם, מנהלי הקרנות השיקו בקטגוריות עיקריות גם קרנות מנוטרלות מט"ח. הכוונה היא לנטרל את השפעת המט"ח בתשואת המדד. כלומר, אם המדד עלה ב-10% אבל הדולר ירד ב-3% הרווח הצפוי למשקיע הוא  לא 7%, אלא 10%. בדרך הזו, המחזיקים בעצם משקיעים בחו"ל אבל הרעיון הוא שהם משקיעים בכלכלה המסוימת - בכלכלה האמריקאית, במגזר הטכנולוגיה ולא חשופים למט"ח - כלומר יקבלו תשואה של כ-10% כשמהתשואה הזאת יופחתו עלויות הגידור. 

 

בדקנו את הקרנות מנוטרלות מט"ח על הנאסד"ק. זו הקטגוריה התוססת יותר והרווחיות ביותר בשנים האחרונות. הנה הנתונים:

מרבית הכספים מנוהלים בשוק האג"ח

התחום שמרכז את מרבית הכספים המנוהלים, הינו תחום האג"ח, אשר מיוצג בעיקר על ידי מדדי התל בונד. כשמשווים בין קרנות מחקות על אג"ח, אז כצפוי מקבלים פערים קטנים יחסית, בכל זאת - להבדיל ממניות שיש בהן תנודתיות גדולה, שוק האג"ח יותר יציב. הנה הנתונים על הקרנות המחקות ופערי העקיבה בקטגוריית אג"ח כללי ובתל בונד 60:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.