ננוקס מיטת רנטגן
צילום: LUZ corporate photography

ננוקס לא עוצרת: כ-100% תשואה בחודש נובמבר

מאז ההנפקה בחודש אוגוסט זינקה החברה לשווי של כ-2.5 מיליארד דולר: ננוקס שואפת לשנות את שוק ההדמיה הרפואית, אך נכון להיום המכשיר לא מאושר ואפילו אין הוכחות כלשהן ליעילותו: ננוקס תציג את המכשיר לראשונה ב-3 בדצמבר והציפיות של השוק גבוהות מאי פעם

אור צרפתי | (12)

חברת הסטארט הישראלית ננוקס NANO-X IMAGING (סימול:NNOX), טיפסה היום בוול סטריט בכ-13.5% וקרובה להשלים זינוק של כ-100% בחודש נובמבר בלבד. ננוקס הונפקה בניו יורק בסוף אוגוסט האחרון והצליחה למשוך תוך זמן קצר את תשומת לב מהמשקיעים, כאשר היא מציעה לעולם מכונת רנטגן בעלויות נמוכות משמעותית לעומת האלטרנטיבות הקיימות כיום בענף. 

אך הצלחת החברה להגדיל את שוויה מושכת גם ביקורת. גופי מחקר כבר  טענו כי "לחברה אין שום מוצר למכור חוץ מהמניות שלה". המשקיעים לבינתיים ממתינים לחשיפה המובטחת של טכנולוגיית החברה.

ננוקס תציג בשידור חי ב-3 לדצמבר, את שפורפרת הרנטגן הדיגיטלית שפיתחה. החברה תבצע הדגמה חייה של סריקות דו-ממדיות ותלת-ממדיות, אשר בוצעו על ידי המערכת Nanox.ARC, בפני הקהילה הרפואית בכנס השנתי של אגודת הרדיולוגים של צפון-אמריקה (RSNA). על ״ההופעה״, שתועבר בשידור חי דרך האינטרנט, יהיה אחראי מייסד ומנכ״ל החברה רן פוליאקין. 

ננוקס, החלה את דרכה הציבורית בגיוס של כ-165 מיליון דולר לפי שווי של כ-634 מיליון דולר. כיום היא נסחרת בשווי של כ-2.5 מיליארד דולר. הנתונים מרשימים עוד יותר כאשר החברה לא הציגה הכנסות עד כה, והטכנולוגיה הרפואית שלה טרם אושרה על ידי ה-FDA, אך הציפיות הולכות וגוברות.

אם אותו מכשיר יעבוד כפי שפורסם, פריצת הדרך הטכנולוגית של ננוקס תהפוך את מכשיר הרנטגן לזמין בכל מקום ברחבי העולם. בתי החולים משלמים כעת כמיליון דולר ואף יותר עבור מכשירים כמו MRI וסורקי CAT, אך ננוקס מבטיחה לספק מכשיר בעל אותן יכולות תמורת עד 10 אלף דולר. נכון לעכשיו, על פי ארגון הבריאות העולמי, לשני שליש מאוכלוסיית העולם אין גישה לסורקי רנטגן, הוזלה ב-99% ממחיר מכונות אלו צפויות להביא מהפכה בענפי הרפואה במקומות ללא תשתיות מתאימות ובכלל. 

עד עתה, הזינוק במניה לא היה ליניארי, ובחודשים האחרונים המניה חוותה תנודתיות קיצונית. הקריסה במניית החברה התחילה עם פרסום מחקר של סיטרון, שהעניקו לחברה מחיר יעד של 0 דולר ולא בחלו במילים כדי להסביר את השקפתם. ״סיטרון מבצעת 'צילום רנטגן ניהולי' לננוקס ומה שאנחנו רואים זה חברת קידום שלמעשה מעליבה את מי שמבזבז 10 דקות לקרוא את התשקיף שלה" הסבירו בחברת המחקר. בסיטרון הוסיפו כי ״בכדי לשים את היקף השקר הזה בפרספקטיבה, פשוט התבוננו בשוק ההדמיה הרפואית. ננוקס טוענת שהיא שיבשה את שוק ההדמיה הרפואית עם הוצאות מו"פ של 7.5 מיליון דולר. זאת, בעוד שחטיבת הבריאות של ג'נרל אלקטריק הוציאה בשנה האחרונה כמיליארד דולר על מחקר ופיתוח" (לכתבה המלאה).

גם גוף המחקר Muddy Waters הצטרף לביקורת הנוקבת על ננוקס כאשר פרסמו כי "אנחנו בשורט על ננוקס בגלל שאנחנו חושבים שהיא 'חתיכת זבל' (כן, במילים האלו - ע.נ.ט) הרבה יותר גדולה מאשר ניקולה תהיה אי פעם. לחברה אין שום מוצר למכור חוץ מהמניות שלה". (לכתבה המלאה)

קיראו עוד ב"גלובל"

אז מי צודק, ננוקס או גופי המחקר? כנראה שרק ב-5 לדצמבר נוכל לדעת האם אכן מדובר בחברה מבטיחה או בעוד אחד מה"פלופים" ששוק המניות יודע לספק אחת לכמה זמן. מה שבטוח - החברה מספקת את אחד הסיפורים המעניינים של השנים האחרונות בוול סטריט ובינתיים צוחקת על השורטיסטים כל הדרך אל הבנק. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    [email protected] 30/11/2020 10:35
    הגב לתגובה זו
    מישהו מקורב ולא אינטרסנט יכול להגיב? או שאין כאלה?...
  • 10.
    נקווה מאוד שיצליחו ושזה עובד (ל"ת)
    שחר 30/11/2020 08:59
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    עמית 29/11/2020 11:34
    הגב לתגובה זו
    סיטרון עשו שורט גם על טסלה לפני 10 שנים, אז הכל בננוקס עובד ויהייה בסדר, נא להרגע.. ההצגה ביום חמישי הקרוב ב11:30 שעון ניו יורק, בערב אצלנו
  • 8.
    זהירות פלופ 29/11/2020 08:13
    הגב לתגובה זו
    שימרו של כספיכם ואל תשקיעו בחברה הזאת. מדובר במעשה נוכלות על גבול ההונאה.
  • 7.
    אנונימי 28/11/2020 16:19
    הגב לתגובה זו
    כמות המזומנים בקופה כמה מאות מיליוני שקל ללא חובות סגירת מכירת מכונות באר"הב מקסיקו גווטאמלה נרטה מבטיח תשתדלו ליהיות יותר מדויקים
  • 6.
    קרוב לוודאי שהשורטיבטים צודקים ומדובר בפלופ שלא יאושר עי FDA (ל"ת)
    אבי 28/11/2020 06:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נו 28/11/2020 02:51
    הגב לתגובה זו
    3 לאוקטובר, 3 בדצמבר או 5 בדצמבר?
  • 4.
    זה רק ממחיש את גודל הבועה (ל"ת)
    אלי 28/11/2020 01:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    רוני 27/11/2020 23:35
    הגב לתגובה זו
    אוקטובר כבר לא יהיה השנה חח
  • 2.
    שמוליק 27/11/2020 21:59
    הגב לתגובה זו
    החולה יקבל סרטן אחרי הדמיה שכזאת. במקרה הטוב מה שיש להם זה מכשיר רנטגן שלא חסר כאלה בשוק ויחסית בזול. אין בתחום הזה שום פריצות דרך ולא יכולות להיות. יש מכשירי רנטגן דיגיטליים בשוק.
  • מציע לך לעשות גוגל על שתי אותיות: C T (ל"ת)
    שחר 30/11/2020 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קדיולוג 27/11/2020 20:54
    הגב לתגובה זו
    טכנולוגיה מבטיחה....
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.