יואב זייף סטרטסיס
צילום: סטרטסיס

סטרטסיס הישראלית עדיין מפסידה, אבל מצפה לשיפור ברבעונים הבאים

יואב זייף, מנכ"ל החברה: "אנחנו רואים שיפור ברווחים וברווחיות כתוצאה מתחילת התאוששות ממגפת הקורונה"
נושאים בכתבה מדפסות תלת מימד

חברת סטרטסיס (NASDAQ: SSYS) הישראלית היא אחת מהחברות הבולטות בתחום ההדפסה בתלת מימד. החברה שנשענה על רכישות סדרתיות הגיעה למעמד מוביל בתעשייה, אבל התחום משך אליו גם את ענקיות הדפוס, כך שהתחרות מעלה הילוך, ועדיין - סטרטסיס היא מהמובילות בתחום. החברה שנסחרת בשווי של כ-770 מיליון דולר דיווחה על הכנסות ברבעון השלישי בסך 127.9 מיליון דולר והפסד חשבונאי ענק - 405.1 מיליון דולר (7.35 דולר למניה) בעיקר בגלל מחיקות של נכסים ומוניטין על רכישות שנעשו בעבר. ההפסד הנקי המתואם (בוול סטריט לרוב מתיישרים לרווח/ הפסד מתואם) עמד על 3 מיליון דולר (5 סנט למניה). התוצאות היו טובות מקונסנזוס האנליסטים שציפה להפסד של 7 סנט. הסיבה להפתעה החיובית היא צמצום משמעותי בהוצאות, לרבות רה ארגון ופיטורי עובדים. 

"שמחנו לראות שיפורים עקביים ברווחים וברווחיות שלנו ברבעון השלישי, המשקפים את תחילת ההתאוששות הפוטנציאלית ממגפת הקורונה", אמר, על רקע פרסום הדוחות, יואב זייף, מנכ"ל סטרטסיס. "אנו ממוקדים מאד בהובלת שוק ההדפסה התלת-ממדי בפולימרים על ידי אספקת טכנולוגיות הדור הבא החדשניות ביותר, כדי לתת מענה לגידול המהיר ולשינויים הרבים הנדרשים בייצור במפעלים, תוך מינוף תשתית המכירות החזקה והענפה שלנו. אנו מאמינים שהחדשנות שלנו היום תניע יתרונות תחרותיים ביצור למפעלים של מחר, ויביאו לצמיחה וליצירת ערך עבור לקוחותינו ובעלי המניות".

 

ההכנסות ברבעון ביטאו ירידה של 18.8% בהשוואה ל -157.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה נבעה בעיקר מההשפעה השלילית של COVID-19 על לקוחות החברה בכל הענפים. למרות הירידה בהכנסות ההפסד המתואם ירד בכ-60% ל-3 מיליון דולר. האנליסטים המכסים את החברה מצפים לגידול של כ-7%-10% בהכנסות בשנת 2021 לכ-543 מיליון דולר ולרווח מתואם שנתי של 18 סנט למניה. המניה נסחרת בכ-13.9 דולר כך שעל פני מדובר במכפיל רווח עתידי גבוה, אך מנגד מדובר בחברה צומחת. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ענף מסוכן והמכפיל גבוה מדי ...יש אופציות טובות יותר (ל"ת)
    שגיא 15/11/2020 10:06
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.