דלתא מגדילה את הרווח ל-19.5 מיליון דולר למרות ירידה בהכנסות
חברת דלתא דיווחה על ירידה של 14% בהכנסות הרבעון השלישי לרמה של כ-383 מיליון דולר, עם זאת, לנוכח שיפור ברווחיות הגולמית וקיצוץ בהוצאות, הרווח הנקי קפץ ב-40% לרמה של כ-19.5 מיליון דולר. החברה לא מספקת תחזיות אך מעריכה כי תמשיך להציג רווחיות גם ברבעון הבא.
החברה דיווחה על מכירות של 382.9 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2020 לעומת 446.1 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד, המהווים ירידה של 14%. הקיטון במכירות, בא לידי ביטוי בעיקר בחטיבה גלובלית פלח שוק עליון, דלתא מותגי פרמיום ובדלתא ארה"ב ונבע ממשבר הקורונה.
למרות הירידה בהיקף ההכנסות, החברה דיווחה על רווח נקי של כ-19.5 מיליון דולר ברבעון השלישי לעומת רווח נקי של 14.0 מיליון דולר ברבעון השלישי אשתקד, עלייה של 39%. הרווח הנקי בנטרול סעיפים חד פעמיים נטו ממס ברבעון השלישי של השנה, הסתכם ב-19.5 מיליון דולר לעומת רווח נקי של 14.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. השיפור בשורה התחתונה מיוחס בעיקר לשיפור ברווחיות הגולמית ולצמצום הוצאות המכירה הנהלה וכלליות.
החברה דיווחה על EBITDA של 57.7 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2020 לעומת 51.5 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2019.
שיעור הרווח הגולמי עלה ב-4% ל-38.1% לעומת 34.1% ברבעון מקביל אשתקד.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת גדל ב-32.9 מיליון דולר ל-44.1 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2020, לעומת תזרים מזומנים בסך של כ-11.2 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2019.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית להמשך שנת 2020
כתוצאה מההשפעה הגלובלית של נגיף הקורונה, והמשך אי הוודאות סביב המגיפה, החברה אינה מספקת תחזיות כספיות להמשך השנה, אם כי מעריכה כי תמשיך להציג רווחיות גם ברבעון הרביעי של השנה.
השפעות הקורונה
דלתא גליל ציינה כי סגירת החנויות והסגר הציבורי שנגרם עקב מגפת הקורונה הביאו לירידה בהיקף המכירות בעיקר עם מספר לקוחות גדולים של DGUSA ו-DGPB, ומכירות נמוכות יותר של רשתות עקב סגירת חנויות, שקוזזו חלקית על ידי מכירות e-commerce ללקוחות.
החברה מעריכה כי מגפת הקורונה הביאה לפגיעה במכירות ברבעון השלישי של כ-60 מיליון דולר בעוד שההשפעה על הרווח התפעולי הייתה זניחה.
במאמץ להפחית את עלויות התפעול החברה נקטה במספר צעדים ובכללם: הקפאת גיוס עובדים והוצאת עובדים לחל"ת ברחבי העולם; הפחתה של 10%-20% בשכר ההנהלה הבכירה עד סוף הרבעון השלישי; ביטול או צמצום הוצאות שיווק ותקורות; הפחתת השקעות לא הכרחיות; השהיית חלוקת דיבידנד עד סוף השנה; קבלת הלוואות בערבות מדינה ובתנאים מועדפים מבנקים בישראל, גרמניה, צרפת ושווייץ, בסך של כ-46 מיליון דולר במהלך הרבעונים השני והשלישי; הגדלת מסגרות האשראי המובטחות והלא מובטחות ל-249 מיליון דולר, מתוכן נוצלו לסוף הרבעון כ-30 מיליון דולר.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
אייזק דבח, מנכ"ל דלתא גליל: "אנו מרוצים מאוד מהביצועים החזקים ברבעון השלישי וחזרתנו לרווחיות שעלתה על ציפיותינו. שיעור הרווח התפעולי ברבעון השלישי – של -8.8% מהמכירות הינו הגבוה ביותר למעלה מעשור וזאת למרות השפעת הקורונה. התוצאות משקפות ביצועים חזקים של תחומי הפעילות דלתא מותגים אירופיים ודלתא ישראל וזאת למרות הסגר בשבועיים האחרונים של ספטמבר. כמו כן, התוצאות משקפות את תחילת ההשפעה החיובית הנובעת מיישום תכנית הרה-ארגון שלנו שכוללת מהלכים שביצענו ונמשיך לבצע לשיפור הרווחיות, הן במסגרת ההתמודדות הגלובלית מול משבר הקורונה, והן כחלק מהאסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו.
ברבעון השלישי ראינו שיפור משמעותי בשיעור הרווח הגולמי בעיקר עקב תמהיל מכירות טוב יותר (מכירות גבוהות יותר ב- e-commerce ובחנויות ה- outlet) וחיסכון בהוצאות תפעוליות.
אנו ממשיכים לראות מכירות חזקות בערוץ ה- e-commerce, בעוד שאנו משקיעים במנועי צמיחה חדשים כפי שניתן לראות עם הרכישה האחרונה שלנו של Bare Necessities.
אנו מרוצים מאוד מהיכולת שלנו לשפר את הרווחיות תוך ניהול קפדני של ההון החוזר וייצור תזרים מזומנים חזק מפעילות בסך של כ-44.1 מיליון דולר ברבעון השלישי. במבט קדימה אנו מעריכים כי הרווחיות תימשך גם ברבעון הרביעי של השנה.
בעוד בריאות ובטיחות הסובבים אותנו – העובדים והלקוחות נמצאים בראש מעיננו, אנו מחויבים להשקיע במוצרים ובמשאבים חדשים בכדי להניע צמיחה רווחית וערך מוסף לבעלי המניות לטווח הארוך ועם מאזן חזק, הכולל יתרת מזומנים של כ-215 מיליון דולר, יש לנו את המשאבים הכספיים הדרושים כדי להמשיך לחדש ולצמוח."
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
