צחי נחמיאס
צילום: יחצ

מחזיקי האג"ח הצביעו בעד ההצעה של צחי נחמיאס; סלקום על המדף

נחמיאס מעוניין למכור את סלקום ואלרון ולהישאר עם נכסים ובניין וגב ים; אלשטיין צפוי לנהל מלחמת מאסף
ניצן כהן | (3)

8 שנים לאחר שאיש העסקים אדוארדו אלשטיין נכנס לאי.די.בי הוא נפרד ממנה או לפחות מהפעילות הריאלית המשמעותית ביותר של מה שהייתה פעם: קבוצת ההחזקות הגדולה בישראל.

צחי נחמיאס, יו"ר מגה אור, קיבל כאמור את אמון מחזיקי האג"ח (ברוב של כמעט 90%) של אי.די.בי שמחזיקים שיעבוד על מניות דסק"ש והקבוצה. אם לא יהיו שיבושים של הרגע האחרון, תעבור לבעלותו. ממש א בטוח שהוא רוצה זאת (הרחבה כאן)

נחמיאס אמר אתמול כי בכוונתו לפרק את דסק"ש, למכור את החזקותיה שאינן נדל"ן ולייצר ביניהן סינרגיה. אין ספק כי מדובר בתוכנית מעניינת ונחמיאס, איש עסקים מעניין, מעמיד למעשה את סלקום, אלרון, אפסילון למכירה כך שיוותר עם מהדרין נכסים ובניין וגב ים. מבחינתו העניין פחת אחרי שאהרון פרנקל עלה בהחזקה בגב ים ועשה סימנים שישתלט על גב ים.  

אפסילון היא אינה מהגדולים בשוק ההון אך עדיין מדובר בהחזקה מעניינת שככל הנראה תימכר. אבל סלקום, שדסק"ש הייתה בין המקימות שלה, היא החזקה משמעותית מבחינת שוויה ומעניין יהיה לראות אם ימצאו לה קונים ובאיזה מחיר.

נזכיר, סלקום הוקמה באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת כשבשוק הסלולר הייתה רק פלאפון. הכניסה של סלקום הייתה מחוללת תחרות ולמעשה כל מי שלא רצה להמתין שנות אור לקו סלולרי בפלאפון או לשלם לה סכומי עתק רכש קו טלפון של סלקום. התורים בכניסה למרכזי המכירות היו כל כך גדולים עד שסלקום לא יכלה לספק בזמן את המוצר מפאת מחסור במכשירים.

לימים נכנסה למגרש פרטנר ושוק הסוללר התחלק בין 3 חברות. נזכיר עוד, חשבון טלפון יכול היה להגיע באותם ימים עליזים בנקל ל-1,000 שקל, עד שבא שר התקשורת לשעבר, משה כחלון, ושינה באופן קיצוני את הרגולציה בענף כך שניתן היה לעבור בין החברות השונות ולשמור על המספר הסלולרי.

כאן נכנס שחקן נוסף למגרש - גולן טלקום. גולן גבתה סכומים זעומים ביחס למה שהיה מקובל עד לאותה תקופה בענף והלקוחות ניצלו את הרפורמה של משה כחלון והחלו לעזוב את החברות הוותיקות עד שאלה נאלצו להוריד מחירים וליישר קו עם גולן.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברגע שהתהליך הזה קרה כל קבוצת אי.די.בי עברה טלטלה וסלקום, מפרת מזומנים של הקבוצה שאיפשרה למי ששלט בה אז, נוחי דנקנר, לבצע תעלולים פיננסים שונים ומשונים הפכה לנטל על הקבוצה עד כדי שדנקנר קרס.

מי שהחליף את דנקנר היה אלשטיין שנזכיר, נכנס בהתחלה כשותף המציל של דנקנר וחטף לו את הקבוצה. דנקנר התבטא אז במילים חריפות נגד אלשטיין אבל זוהי היסטוריה רחוקה.

סלקום למעשה איבדה את דרכה וממובילת שוק שלא היה תחרותי נאלצה להתחרות בחברות קטנות יותר, דינמיות יותר ובמחירים נמוכים. למרות זאת, במונחי נתח שוק סלקום עדיין דומיננטית בענף אך רמות הרווחיות שהיו בעבר - נשארו בעבר.

לא ברור מי ירכוש כיום את סלקום ובאיזה מחיר כי שוב, מדובר בענף שהרווחיות בו אינה גבוהה כשמה שיכול להעלות את הרווחיות בתחום יהיה כניסה הדור החמישי, אז ינסו החברות להעלות מחירים, אבל גם כאן יש בעיה. להעלות? בכמה? מה יהיה ההחזר על ההשקעה האדירה בתשתיות? מה יעשה הרגולטור? מה יעשו המתחרות?

בקיצור, המצב בתחום הסלולר רחוק מלהיות ברור ולמעשה יש יותר חוסר וודאות בענף מאשר וודאות ולכן לא ברור מי ירצה להכניס את הראש שלו למיטה הזו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    dw 11/11/2020 15:42
    הגב לתגובה זו
    הייתי מצפה לראות איזכור אודות מיזם הסיבים המשותף עם ח"ח, שלאחרונה גם הוט מצטרפת אליו.
  • 2.
    אף מילה על אלרון למשל רוב הכתבה על סלקום סוג של פר 11/11/2020 10:26
    הגב לתגובה זו
    אף מילה על אלרון למשל רוב הכתבה על סלקום סוג של פרסומת ויחסי ציבור לטובת סלקום
  • 1.
    חזירים גדולים נאכלים 11/11/2020 10:03
    הגב לתגובה זו
    נחמיאס ימכור ויפרק , אין ערך אין עתיד
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?