בני לנדא
צילום: יחצ

ג'נסל בדרך לבורסה - האם לנדא יעשה זאת שוב?

החברה מפתחת פתרונות אנרגיה ירוקה באמצעות תאי דלק מבוססי מימן: צפויה לגייס כ-205 מיליון שקל לפי שווי של 840 מיליון שקל 
אור צרפתי | (8)

בני לנדא הוא יזם סדרתי שהצליח. אבל הוא לא "רק יזם". הוא סוג של "מדען מטורף" שמצליח להרים דברים שנשמעים מדע בדיוני. בשנת 2001 הוא מכר את אינדיגו שהתמחתה בדפוס דיגיטלי עוד הרבה לפני המהפכה הדיגיטלית הגדולה. אז, אחרי סגירת העסקה בסכום של 830 מיליון דולר, אמר לנדא - "יהיה לי מעין ארגז חול ענק לשחק בו". אחד מהמשחקים האהובים עליו הוא בתחום האנרגיה המתחדשת - חברת ג'נסל.   

חברת ג'נסל (GenCell) המציעה פתרונות אנרגיה ירוקה מבוססת תאי מימן, בדרך להפוך לחברה ציבורית. החברה מפתחת ומייצרת פתרונות גיבוי למערכות החשמל המסורתיות למגוון רחב של אתרים גדולים, ובניהם בתי חולים ותעשיות אוטומטיות. ג׳נסל פיתחה פיתרון הפקת אנרגיה מאמוניה, שהינו זול יותר ולא מזהם. החברה מפתחת כעת מערכת אספקת חשמל מחוץ לטווח רשת החשמל, אשר עתיד להתחרות בגנרטור הדיזל. בנוסף, מכוונת ג׳נסל אל פתרונות אנרגיה מבוססת אמוניה לתחבורה, בעיקר למשאיות ואוטובוסים. 

  

החברה צפויה לגייס בהנפקה כ-205 מיליון שקל, תמורת כ-25% מהון המניות של החברה, כלומר החברה תונפק לפי שווי של כ-840 מיליון שקל. החיתום ייעשה על ידי פועלים אי.בי.איי.

 

סך ההכנסות בשנת 2019 הסתכמו ב-1.18 מיליון דולר, ירידה לעומת 2.26 מיליון דולר בשנת 2018 שבה הוכרו הכנסות חד פעמיות בגין פרויקט ספציפי. במהלך המחצית הראשונה לשנת 2020, החברה דיווחה על מכירות של כ-204 אלף דולר בלבד, בעיקר בשל השפעות נגיף הקורונה. 

 

החברה מוכרת את מוצריה בשלב זה בהפסד גולמי, שהסתכם ב-1.56 מיליון דולר בשנת 2019, וב-659 אלף דולר במהלך המחצית הראשונה לשנת 2020. בשנת 2018 דיווחה החברה על הפסד נקי בסך כ-57 מיליון דולר, שהצטמצם ל-15.6 מיליון דולר בשנת 2019. במהלך המחצית הראשונה לשנת 2020, ההפסד הנקי הסתכם ב-4.3 מיליון דולר. 

 

לחברה תוכניות פיתוח שיעודן הקטנת עליות ייצור המוצרים השונים בהיקפים משמעותיים של 25%-30% מעלות היצור כיום, ולהערכתה, עליה בכמויות יוכלו להניב ירידה בעליות הייצור של כ-30% נוספים. במצב כזה מחירי מוצרי החברה צפויים להיות תחרותיים יותר. אשר למוצר ה-A5 הצפוי להיות מושק במחצית השניה של שנת 2022, צופה החברה כי היכולת של המוצר לעבוד בדלק זול (אמוניה) יחסית לדלקים האחרים בהם משתמשים מוצרים חליפיים יהווה משקל מכריע ביכולת החברה למכור אותו. כבר כיום, עלות ייצור החשמל ממוצר ה-A5 נמוכה מעלות ייצור החשמל של גנרטור דיזל במדינות רבות בעולם.

 

קצב שריפת המזומנים של החברה עומד על כ-11 מיליון דולר. לחברה כ-28.7 מיליון דולר התחייבויות שוטפות, אל מול 4.6 מיליון דולר נכסים שוטפים, והיא בעלת הון שלילי של כ-21 מיליון דולר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בינואר השנה, דיווחה חברת האנרגיה פז על השקעה של כ-10 מיליון דולר עבור 4% ועד 5% ממניות ג'נסל. זאת, כחלק ממדיניות החברה להרחיב את פעולותיה בתחום האנרגיה הירוקה, ובפרויקטים של חדשנות אנרגטית. לשוק פוטנציאל של כ-150 מיליארד דולר, ובעל ציפיות צמיחה של עשרות אחוזים במהלך העשור הקרוב.

 

תא דלק מייצר מתח ישר DC וניתן להשתמש בו ליישומים שונים, כגון גיבוי חשמלי למערכות שונות הסובבות אותנו אשר נסמכות על אספקת חשמל יציב ובכל עת, וכן אספקת חשמל רציף לאזורים אשר אינם מחוברים לתשתיות חשמל או אשר נהנים מחשמל רק בחלק משעות היממה. כמו כן, תאי דלק תופסים מקום הולך וגובר בתעשיית הרכב כפתרון נקי וארוך טווח בהנעת כלי רכב.

 

אחד המכשולים המרכזיים שעומדות בפני החברות המייצרות תאי דלק דומים הוא מחיר המימן, שנכון להיום יקר יותר מדיזל ולכן לא מהווה פתרון חסכוני יותר. ג׳נסל פיתח פתרונות להפקת אנרגיית מימן מ-״אמוניה״, כימיקל שכיח וזול יותר, המשמש תעשיות רבות. היכולת היחודית של החברה לחלץ מימן מתוך אמוניה נוזלית מאפשרת לחברה להציג פתרון חסכוני ונקי יותר, לצד האפשרות לספק ״גנרטור ירוק״ הראשון מסוגו. 

 

בין החברות העולמיות שמנסות לפתח פתרונות דומים לתעשיית הרכב, ניתן למצוא את פלאג פאוור PLUG POWER INC  (סימול:PLUG) ואת ניקולה NIKOLA CORPORATION (סימול:NKLA), שזינקו בעשרות אחוזים מתחילת השנה, אך ניקולה צללה בעקבות הפרשיות השונות. גם ג׳נסל שואפת ליצירת פיתרון אנרגיה ירוקה לשוק התחבורה, שוק שהיקפו הוערך בשנת 2018 בכ-35 מיליארד דולר עם קצב צמיחה של 15% בשנה. 

 

שוק נוסף אליו החברה, הוא מגדלי התקשורת הסלולרית, שמוציאים כ-20 מיליארד דולר בשנה על דיזל. אותם מגדלים פועלים באמצעות גנרטורים, שאותם שואפת החברה להחליף. פוטנציאל השוק נאמד בכ-12 מיליארד דולר. 

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כמה אני מעריץ את האדם הנפלא הזה. לא להאמין. (ל"ת)
    אשר 11/11/2020 13:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עוד בלון 10/11/2020 21:23
    הגב לתגובה זו
    ומי יוביל יאכסן וימנע תאונות אמוניה.
  • יאיר 11/11/2020 11:37
    הגב לתגובה זו
    אותו מוביל שמוביל גז בישול, אתילן לריתוך, מימן לתעשיה ואמוניה לקירור תעשייתי.
  • אין על אמוניה איזה זיקוקים היו נמל ביירות (ל"ת)
    שמוליק 11/11/2020 01:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    זה רציני? 10/11/2020 19:55
    הגב לתגובה זו
    והמכירות גם הולכות ומתמעטות או יותר נכון מתאפסות? והון שלילי? המוסדיים לא יעיזו להכניס כספי פנסיה לתרמית הזו.
  • משקיע 12/11/2020 08:38
    הגב לתגובה זו
    ועשה תשואה של 10877%
  • מגיב שפוי 10/11/2020 21:29
    הגב לתגובה זו
    יכניס כסף של מבוטחים בשביל העמלה
  • 1.
    חברת פז מחזיקה 10% ממניות ג'נסל (ל"ת)
    לתשומת לב 10/11/2020 18:14
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?