עליבאבא
צילום: Istock

בין עצירת ההנפקה לדוחות: מה צריך לצפות מהתוצאות של עליבאבא?

ענקית המסחר המקוון הסינית חטפה מכה עם ANT, אבל השאלה האמיתית היא אחת: עד כמה חזקים יהיו הדוחות, יחד עם העלייה הקבועה ברכישות באינטרנט?
ארז ליבנה | (3)

ג'ק מא, היזם, היו"ר והמנכ"ל של ענקית הקמוענאות המקוונת עליבאבא  ALIBABA GROUP (BABA) ומי שנחשב לאיש העשיר בסין, חטף השבוע סנוקרת מהרשויות בסין, לאחר שהנפקת חברת הפינטק ANT – שבאבא מחזיקה בכשליש מהחברה – נעצרה. למרות שהמניה התאוששה בטרום ב-1.4% אבל בפועל עולה ב-0.2% נכון לכתיבת שורות אלה, אתמול, עם היוודע החדשות, המניה צללה בלמעלה מ-8%, מקרוב ל-311 דולר למניה, ל-284.6 דולר למניה.

 

מחר בבוקר צפויה החברה לפרסם את דוחותיה לרבעון השלישי של 2020. אמנם הכלכלה הסינית צפויה לצמוח בכ-2% השנה, הרבה מעבר למרבית הכלכלות האחרות בעולם, האנליסטים רוצים לראות את קצב ההכנסות.

 

ברבעון השני, החברה פרסמה כי הכניסה קרוב ל-22 מיליארד דולר, עלייה של 34% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כשהיא נישאת על גלי טרנד הקישוריות הנישא אל על בידיה של המגפה.

 

הרווח למניה ב-Non-GAAP, עמד על 2.1 דולר למניה. שתי התוצאות האלה הפתיעו את הקונצנזוס לטובה. כיום, הקונצנזוס בשוק עומד על הכנסות של קצת למעלה מ-23 מיליארד דולר ורווח למניה שיעמוד שוב על 2.1 דולר למניה.

 

האנליסטים בוול סטריט ממוקדים גם בשירותי הענן של הענק הסיני, מאחר ונתוני השימוש בפלטפורמה רק עולים מאז המגפה. החברה צופה שהמחלקה תהיי ריווחית כבר בתילת השנה הפיסקאלית הבאה של החברה.

 

בנוסף, באבא גם הוסיפה 16 מיליון משתמשים ברבעון השני, שהיוו עלייה של 2.2% מהרבעון הראשון. אחת מהמטריקות החשובות בהן נמדדת החברה זה מספר המשתמשים בנייד, כשברבעון השני היא הוסיפה 28 מיליון משתמשים והגיעה לכ-874 מיליון משתמשים בעולם.  

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סמי 05/11/2020 10:45
    הגב לתגובה זו
    במיוחד אם הנפקת אנט תתבצע בסוף,כלכלת סין תצמח,שירותי באבא יגדלו.
  • 2.
    רועה חשבון 05/11/2020 09:08
    הגב לתגובה זו
    ברבעון השלישי החברה נאלצה לשלם החזר כספי אדיר ללקוחות שלא קיבלו מוצרים בתחילת הקורונה , מי שפותח שורט יעשה כסף גדול
  • 1.
    אבי 05/11/2020 07:57
    הגב לתגובה זו
    איך אפשר להשקיע שם? צריך להיות או טיפש או עם אומץ מאוד גדול
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.