לירה טורקית בלומברג
צילום: Bloomberg

ביידן או טראמפ? זהו ככל הנראה האיום הגדול כרגע על השווקים

אירופה מסתבכת בימים האחרונים לנוכח הזינוק בתחלואה והמטבע החזק. הלחץ על ה-ECB להכריז כבר מחר על תוכנית תמריצים חדשה לשווקים עולה. במקביל, שווה לעקוב אחר "החוליה החלשה בשרשרת" - טורקיה. תרחיש של "ריצה לבנקים" לא מנותק מהמציאות
עמית נעם טל | (8)
נושאים בכתבה טורקיה שער הדולר

ביידן או טראמפ? בעוד רוב תשומת הלב של המשקיעים מתרכז בתוצאות הבחירות בשבוע הבא בארה"ב, באופן צפוי הסיכון שמתממש מגיע מכיוון אחר לחלוטין - אירופה. הדיווחים על הגבלות חדשות ביבשת הישנה מגיעים לאחר ייסוף חד במטבע בחודשים האחרונים, יסוף שכבר גרם לפגיעה כלכלית בחודשים האחרונים (כפי שהצגנו אתמול). כעת, אירופה נמצאת בסיטואציה בעייתית במיוחד - מיתון כבד בעקבות ההגבלות ומטבע חזק מידי. הלחץ על ה-ECB להשיק כבר מחר תוכנית תמריצים חדשה גובר משמעותית.

אבל גם אירופה איננה "החוליה החלשה בשרשרת". תואר מפוקפק זה שמור לטורקיה שמצבה הפיננסי ממשיך להידרדר. ההגבלות החדשות הצפויות באירופה דוחפות את המדינה עוד לקצה. נפילה של המערכת הבנקאית בטורקיה עשויה לגרור גלי הדף בכל אירופה.

הקריסה של הכלכלה הטורקית איננה אירוע חדש, אך האירועים בימים האחרונים מהווים עליית מדרגה ומהווים איום על לא מעט כלכלות. הממשל הטורקי והבנק המרכזי במדינה מנסים בכל השנים האחרונות למנוע קריסה של הלירה ע"י לא מעט תרגילים חשבונאים ונראה כי "מגדל הקלפים" הזה שוב בסכנה.. 

במהלך השנים האחרונות השתמש הבנק המרכזי במדינה ביתרות המט"ח הדולריות שברשותו במטרה למנוע קריסה בערך הלירה הטורקית. ע"פ הדיווחים בשנה האחרונה, לטורקיה אזלו יתרות המט"ח אך היא עדיין מנסה לווסת את שער הלירה. הכיצד? הבנק המרכזי במדינה לווה מהבנקים המקומיים את הדולרים שברשותם, ומוכר אותם בשוק החופשי. 

אבל זה לא הכל, במטרה לתמרץ את הכלכלה המקומית הבנקים המקומים הגדילו בשנים האחרונות את האשראי שהם מעניקים לאזרחים בלירות. כך נוצר מצב שבו ללירה הטורקית יש רק כיוון אחד לטווח הבינוני  והארוך - קריסה, מהסיבה שהפשוטה שמקביל למחסור בדולרים הרשויות מגדילות את היצע הכסף במדינה בצורה אגרסיבית. 

לנוכח הקריסה בחודשים האחרונים, נראה שגם מקבלי ההחלטות במדינה הבינו שמדובר בסיטואציה בעייתית. בחודש שעבר הודיע הבנק המרכזי במדינה על העלאת הריבית ב-200 נק' בסיס לרמה של 10.25%. כתוצאה מכך, יש כבר סימנים בשטח שהאשראי מצד הבנקים המקומיים יורד משמעותי. מדובר אמנם במהלך שפוגע בכלכלה המקומית אך לפחות מחליש את אחד הגורמים שדוחפים לבריחת ההון מהמדינה.

האשראי הניתן ע"י הבנקים המקומיים בטורקיה: נעצר בחודשים האחרונים. קרדיט IIF

קיראו עוד ב"גלובל"

לרוע מזלה של טורקיה, המשמעות של האירועים האחרונים באירופה היא ששותפות הסחר הגדולות ביותר של המדינה נכנסות למשבר כלכלי חדש, כלומר פגיעה נוספת בכלכלה. 

את התוצאה רואים בשטח בשבוע וחצי האחרון. הלירה הטורקית מאבדת כעת עוד 1% ונסחרת קרוב לרמה של 8.3 לירות לירות דולר. מתחילת השנה איבדה הלירה הטורקית קרוב ל-40% מערכה מול המטבע האמריקני. מאז הכתבה שפרסמנו בביזפורטל בחודש שעבר על כך "שהסחרור הכלכלי באירופה לא יכול להסתיים בצורה טובה", הלירה איבדה עוד כ-7% מערכה. 

התסריט הגרוע ביותר כרגע הוא שהאזרחים הטורקים, שהעבירו בשנים האחרונות את חסוכנותיהם לדולרים בבנקים המקומים, יתחילו לפקפק באמינות הבנקים ויבינו כי אותם פיקדונות שימשו בחודשים האחרונים לטובת וויסות של המטבע המקומי. בסיטואציה כזו תתחיל "ריצה לבנקים", הסיטואציה שכל כלכלן חושש ממנה. האמת? לא מדובר בתסריט כל כך תלוש מהמציאות ובפרט אם הבעיות הכלכליות באירופה ימשיכו להחריף.

מה הפיתרון הטוב ביותר לסיטואציה הנוכחית? פתיחת קווי אשראי דולריים מצד הפד'/קרן המטבע לבנקים הטורקיים. לנוכח המצד הגיאופוליטי בין טורקיה לארה"ב, קשה לראות כיצד מהלך שכזה יוצא לפועל. טורקיה מעורבת היום ב-3 עימותים צבאיים ובעוד מספר מחלוקות עם מדינות באיחוד האירופאי. האם ארדואן מסוגל לבצע וויתורים כאלו? לא בטוח. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    צ 13/11/2020 06:59
    הגב לתגובה זו
    בימים האחרונים?
  • 5.
    אין עליך!!!! הכותב מס' 1 (ל"ת)
    יבין נתניאל 28/10/2020 23:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביבי אשם בתחלואה באירופה ברור לא פפפחחח (ל"ת)
    משה ראשל"צ 28/10/2020 22:24
    הגב לתגובה זו
  • יעל 29/10/2020 10:10
    הגב לתגובה זו
    הוא אשם בשסע שלנו. בזה שהתגובה שלך לכתבה בעניין בנקים, היא עקיצה לחלק מהאחים שלך ( כמוני ). שבמקום לחשוב על איך יחד יוצאים מהבור, אתה חושב שמאל וימין. זאת האשמה היחידה של ביבי. וכן, רק הוא אחראי על השסע. לא החרדים, לא המפגינים. ביבי ! ואיך אני יודעת שאני צודקת ? שעכשיו בא לך לענות לי ולהתווכח איתי, במקום לתת לי יד, ולנסות לצאת יחד מהבור. ביבי מנהיג עם יכולות גבוהות. אבל נכשל במקום הכי חשוב. כי האיום הכי גדול של עם ישראל, זה השסע בינינו. זאת הדרך הכי מהירה להתרסקות.
  • בוודאי שהוא, הוא האשם. חשבת לרגע אחרת? (ל"ת)
    הקורא בקלפים 29/10/2020 07:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שגיא 28/10/2020 21:32
    הגב לתגובה זו
    טוב שחזרת
  • 2.
    טל 28/10/2020 19:09
    הגב לתגובה זו
    נרדם בשמירה הבורסה תפיל אותך
  • 1.
    גיל1 28/10/2020 16:58
    הגב לתגובה זו
    יאללה עוד סיבוב
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.