דולרים
צילום: Pixabay

רווחי אמריקן אקספרס ירדו ל-1.1 מיליארד דולר; המניה מאבדת 2.5%

את עיקר הפגיעה בתוצאות החברה גרם המשבר בענף התיירות; העלייה המתונה בשימוש בכרטיסי החברה לפעילות צרכנית קלאסית לא פיצתה על הצניחה בהכנסות מעסקי התיירות
ניצן כהן |

אמריקן אקספרס דיווחה היום על תוצאות הרבעון השלישי של השנה שהיו מאכזבות. החברה הישגה הכנסות של 8.8. מיליארד דולר והרווח הנקי הסתכם ב-1.1 מיליארד דולר. האנליסטים צפו להכנסות של 8.6 מיליארד דולר.

אם כן, בעוד ההכנסות מפעילות תיירות צנחו ב-69% הרי שהעלייה בשימוש בכרטיסי החברה לפעילות שאינה תיירות או בידור, כלומר פעילות צרכנית קלאסית, עלו ב-1% וזה מה שגורם היום למשקיעים לשלוח את מניות החברה לירידות.

הפעילות הצרכנית הקלאסית של רכישות שאינן למטרות תיירות ובידור מהוות ברבעון השלישי של השנה 70% מהמחזור של אמריקן אקספרס והכנסות אלה עלו ב-1% בלבד. סמנכ"ל הכספים של החברה, ג'פרי קמבל, אמר בראיון לכלי התקשורת האמריקאים כי העלייה של ה-1% בהכנסות של הסיגמנט הזה נבעה מעלייה בסליקת האונליין בכרטיסי החברה.

"אנחנו רואים מצב בו הפעילות הקלאסית עולה שנה אחרי שנה בשל המצב בו חנויות קטנות מגבירות את היקף הפעילות שלהן באונליין והמצב הזה לדעתנו הולך להישאר גם אחרי הקורונה. להערכתנו הפעילות הזו אמורה לגדול, על בסיס שנתי, בשיעורים של 7% ואף 8% בשנה" אמר קמבל.

באשר לירידה בהכנסות מפעילות התיירות והתרבות של החברה אמר קמבל "הצרכנים ברבעון השלישי הגדילו במעט את הפעילות שלהם בתחום אבל ברור לכולם שפעילות התיירות והבידור רחוקה מלהיות קרובה לנורמלי של לפני המשבר וייקח לה זמן לחזור חזרה לרמות של לפני הקורונה".

דוחות אמריקן אקספרס מדאיגות את המשקיעים בוול סטריט בעיקר בשל הפילוח של הכנסות החברה שעלולות להצביע על ביצועי הענף כולו. בעוד רכישות באינטרנט מתבצעות בעיקר באמצעות כרטיסי אשראי קיימות אלטרנטיבות שנוגסות בהכנסות שלהם בתחום. הירידה בהכנסות מריבית (ירידה של 20% לעומת ההכנסות מריבית ברבעון המקביל אשתקד) מעידה בעיקר על חוסר יכולת של הצרכנים לקבל אשראי שאינו מגובה בערבות ממשלתית וגם זה מעורר דאגה בקרב המשקיעים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.