תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת נח: הכל מתחיל מתקשורת טובה

לאחר תיאור המבול מובא סיפור מגדל בבל הקצר והחידתי, שמעלה את השאלה מה היה חטאם של אלו שניסו לבנות את המגדל ומדוע הוא זוכה לאזכורים רבים כל כך בתחומים שונים, לאורך ההיסטוריה?
איתן גרסטנפלד | (3)

פרשת נח עוסקת ברובה בסיפור המבול ותיבת נח, אך בסופה היא עוסקת גם בסיפור בניית מגדל בבל. הסיפור הקצר הזה, הנחבא בין קורות נח ומשפחתו לתולדות אברהם, מקפל בתוכו גם עיסוק מעניין בשפה ובתקשורת שהצית את מחשבתם של רבים לאורך ההיסטוריה.

הסיפור, נפתח בתיאור לפיו בתקופה בה הוא מתרחש כל בני האדם דוברים שפה משותפת, "וַיְהִי כָל־הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים". האנשים, מצליחים ליצר לבנים וחומרי בניה, ומחליטים לבנות מגדל שיגיע לשמים ויאדיר את שמם ברחבי העולם, "וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה־לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה־לָּנוּ שֵׁם פֶּן־נָפוּץ עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ".

אלא שהרעיון לא מוצא חן בעיני ה', שהחליט לבלבל את שפתם, ובכך גרם להפצתם בכל רחבי העולם, "הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ: וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר".

לאורך השנים הסיפור זכה להתייחסות נרחבת ומעניינות בתחומים מגוונים החל מבפרשנות תורנית וכלה בתרבות הפופולרית, בין היתר בגלל החידתיות והאופן התמציתי בה הוא מתואר. בין השאר, העיסוק נסב סביב השאלה מה היה חטאם של בוני מגדל בבל, שהביא לפיזורם ולהולדתם של בליל השפות השונות?. 

> לכל פרשות השבוע

בתשובה לשאלה זו, חלק מהמפרשים, בחרו לטעון כי העונש הגיע על ניסיונם של הבונים להגיע לקב"ה ואולי אף להתחרות בה. אם נלך בכיוון הזה, הרי שבדומה לאופן בו הוא מוצג פעמים רבות בעולם התרבותי, הסיפור נסוב סביב השפה והתקשורת.

ייתכן, ומטרת בוני מגדל בבל הייתה להגיע אל הקב"ה, אך במקום לנסות לדבר עמו, בחרו לבנות מגדל ואף להתעמת עמו. על כן, מחליט הקב"ה לבלבל את האלמנט היסודי ביותר בקשר שבין בני האדם, וזה שנעדר מהקשר שבינו לבינם, התקשורת.

התקשורת, שלפעמים נוכחותה באה כמובן מאליו, היא הבסיס לקשר מוצלח בין בני אדם, ובלעדיה כל ניסיון לשיתוף פעולה נועד לכישלון. זה נכון לגבי כל קשרים בכל תחומי החיים אך במידה רבה גם בעולם העסקי. תקשורת היא הכלי החשוב ביותר בקשר שבין נותן שירות ללקוח, ובין עובד למעסיק. מקרים בהם יש היעדר בתקשורת או פערים בה נועדו לכישלון חרות מראש.

קיראו עוד ב"בארץ"

תקשורת טובה, היא תוצאה של תהליך וצריכה לבוא משני הצדדים ולהתבסס על יצירת שפה משותפת. שפה שנוצרת על בסיס רצון משותף, אמון ושיתוף פעולה של כל הצדדים. למרות שלפעמים נדמה כי הדברים ברורים מאליהם ונעשים באופן טבעי, לעתים המקור לבעיות רבות טמון פשוט בפערי השפה. על כן, כדאי לעתים להשקיע בו מחשבה, ולראות כיצד ניתן לשפרו ביחסים בינינו לבין האנשים סביבנו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אור 24/10/2020 11:09
    הגב לתגובה זו
    באותה שפה אף פעם לא מצליח,בני זוג לדוגמא,השוק האירופאי והלאה....
  • 2.
    ספר בראשית מיסתורי. (ל"ת)
    בא 24/10/2020 09:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אמת (ל"ת)
    אסף 23/10/2020 13:07
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי