בלומברג. מארק צוקרברג
צילום: בלומברג

"פייסבוק וגוגל הכי חשופות לפירוק ענקיות ההייטק"

לפי סיטיבנק, למרות שחברות הגדולות בארה"ב אינן עוברות על חוקי ההגבלים העסקיים, בקונגרס שוקלים לחזור למדיניות מבנית, על פני מדיניות הדאגה לצרכן. המשמעות: פירוק פירמידות של ענקיות הטק. מי חשופה לפירוק ומי הכי פחות חשופה?
ארז ליבנה | (2)

מעבר ללוח הזמנים, כשההערכות מדברות על פירוק ענקיות ההייטק יידחו לפחות בשנתיים לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב שייערכו בעוד כשבועיים, יש הרבה סימני שאלה כיצד מתכוונים הרגולטורים בארצות הברית לעשות את המהלך שיווסת את כוחן של הענקיות, בהן אפל (AAPL), גוגל (GOOG), פייסבוק (FB), אמזון (AMZN).

 

האם להכריח את החברות האלה לבחור ליבה עסקית ולחייב אותם להתפרק, או לבצע שינויים חוקיים, שישנו את מבנה חוק ההגבלים העסקיים. זה יכריח את החברות להצטצמם? עוד שאלה טובה היא: אילו חברות צפויות להיפגע בצורה המשמעותי ביותר מההגבלו החדשות שיושתו על הביג טק.

 

כאמור, החודש תת ועדה של הקונגרס, שבה ישבו נבחרים דמוקרטים ורפובליקאים כאחד, מצאו שענקיות הטק הן בעלות מאפיינים מונופוליסטיים, שפוגעות בתחרות ובחדשנות. למרות שהמנכ"לים של חברות אלה הופיעו בקיץ בפני הוועדה, הם טענו שלא עברו על שום חוק ואין להם מונופולין בשום תחום בהן הן עוסקות. חברי הקונגרס משני צדי המתרס, שלרוב אינם מצליחים להסכים על השעה והתאריך, הסכימו שענקיות הביג טק צברו יותר מדי כוח – וקבעו שצריך לבחון דרכים להגביל את כוחן.

 

קשה להתווכח עם זה. כשהשווי המצרפי של החברות שצוינו למעלה מגיע ל-5 טריליון דולר, מבחינה עוצמה פיננסית, רק אפל, שוויה נאמד בלמעלה מ-2 טריליון דולר, חזקה פיננסית ובעלת השפעה גדולה יותר ממרבית מדינות העולם.

 

במכתב למשקיעים של האנליסט ג'ייסון בזינט מסיטיבנק, להערכתו האפשרות לשינוי חוק ההגבלים העסקיים היא האופציה ההגיונית יותר, כשהשתיים שצפויות להיפגע הכי הרבה הן פייסבוק וגוגל. "ההמלצות של תת הוועדה ואנשי האקדמיה, הן להעביר את הרגולציה בתחום ההגבלים העסקיים, למה שנקרא סטרוקטורליזם (מבניות), הגישה הרווחת להגבלים העסקיים בארה"ב עד שנות ה-70 של המאה הקודמת. המשמעות של מבניות היא שחברות הטק הגדולות ייאלצו לקטון,מאחר והקו המנחה כיום, שמכוון לרווחת הצרכן, יעבור הסבה משמעותית", כתב בזינט.

 

מי שייפגעו הכי הרבה מכך, לטענת בזינט הן גוגל ופייסבוק, כשאפל ואמזון פחות חשופות והכי פחות חשופה היא מיקרוסופט "שאינה עובדת במרבית הסגמנטים הבעייתיים ושיכולה להרוויח בכך שהרגולטורים לא יסמנו אותה ולא ישיתו עליה את אותן הכללים של האחרות", הוסיף.

 

"פייסבוק וגוגל הן עסקים יותר בשלים מהמתחרים, מאחר ומרבית הרווחים שלהן מגיעים בהפרסום בפלטפורמות שלהן, כשכיום 50% מעוגת הפרסום העולמית עוברת באינטרנט", המשיך. "בשל כך, לשתי החברות הללו יש פחות מרחב בריחה מאמזון ואפל".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

גם בתחום המיזוגים והרכישות, בזינט צופה שמרבית האמצעים אם וכשיושתו יכוונו לפייסבוק, השולטת על 3 הרשתות החברתיות הפופולריות בעולם, שכוללות גם את אינסטגרם וואטסאפ. "במקרה של טכנולוגיית ענן, אנחנו סבורים שלמיקרוסופט יש יתרון בשוק ויאפשר לה להמשיך לרכוש חברות ולמצב את עצמה עם כמה רכישות אסטרטגיות, בעוד אמזון וגוגל יהיו יותר חשופות להתערבות בכל רכישה או מיזוג", קבע בזינט.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמיר 19/10/2020 10:42
    הגב לתגובה זו
    מניין הביטחון שחברות אמריקאיות יכנסו לוואקום שייווצר ? אולי סיניות או אירופיות שיחלישו את כלכלת ארצות הברית....
  • 1.
    לבטל להם פרסום עד כמות מסוימת והכול יחזור לקדמותו 19/10/2020 10:29
    הגב לתגובה זו
    לבטל להם פרסום עד כמות מסוימת והכול יחזור לקדמותו מה הבעיה בכלל כח לא כח. לך עם הכח של היריב ואצה יכול לשבור אותו כמה וכמה פעמים. פיסבוק אמורה להיות רשת חברתית אז שתשאר ככה נהפכה לרשת מכירות. גוגל רשת מידע שתשאר ככה ולא פרסום בקליק בדולר אמזון גם כולם ביחד וכול אחד לחוד. לא אמרתי אי אפשר לפרסם אפשר! אבל לא להוריד חניות בקניונים לפת לחם. יש קניונים באמריקה שהם פשוט ריקים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

מניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים

ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי

מניות שמזנקות כמעט 2,000% בשנה בדרך כלל מספרות סיפור של הצלחה עסקית עם רווחים שמתפוצצים, מוצרים שכובשים את השוק, לקוחות שעומדים בתור. אבל מניות המחשוב הקוונטי שוברות את כל הכללים: הן טסות לשמיים למרות שהרווחים עדיין לא קיימים


ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72%  ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91%  הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.


הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה

תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.


התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.


נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.