בלומברג. מארק צוקרברג
צילום: בלומברג

"פייסבוק וגוגל הכי חשופות לפירוק ענקיות ההייטק"

לפי סיטיבנק, למרות שחברות הגדולות בארה"ב אינן עוברות על חוקי ההגבלים העסקיים, בקונגרס שוקלים לחזור למדיניות מבנית, על פני מדיניות הדאגה לצרכן. המשמעות: פירוק פירמידות של ענקיות הטק. מי חשופה לפירוק ומי הכי פחות חשופה?
ארז ליבנה | (2)

מעבר ללוח הזמנים, כשההערכות מדברות על פירוק ענקיות ההייטק יידחו לפחות בשנתיים לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב שייערכו בעוד כשבועיים, יש הרבה סימני שאלה כיצד מתכוונים הרגולטורים בארצות הברית לעשות את המהלך שיווסת את כוחן של הענקיות, בהן אפל (AAPL), גוגל (GOOG), פייסבוק (FB), אמזון (AMZN).

 

האם להכריח את החברות האלה לבחור ליבה עסקית ולחייב אותם להתפרק, או לבצע שינויים חוקיים, שישנו את מבנה חוק ההגבלים העסקיים. זה יכריח את החברות להצטצמם? עוד שאלה טובה היא: אילו חברות צפויות להיפגע בצורה המשמעותי ביותר מההגבלו החדשות שיושתו על הביג טק.

 

כאמור, החודש תת ועדה של הקונגרס, שבה ישבו נבחרים דמוקרטים ורפובליקאים כאחד, מצאו שענקיות הטק הן בעלות מאפיינים מונופוליסטיים, שפוגעות בתחרות ובחדשנות. למרות שהמנכ"לים של חברות אלה הופיעו בקיץ בפני הוועדה, הם טענו שלא עברו על שום חוק ואין להם מונופולין בשום תחום בהן הן עוסקות. חברי הקונגרס משני צדי המתרס, שלרוב אינם מצליחים להסכים על השעה והתאריך, הסכימו שענקיות הביג טק צברו יותר מדי כוח – וקבעו שצריך לבחון דרכים להגביל את כוחן.

 

קשה להתווכח עם זה. כשהשווי המצרפי של החברות שצוינו למעלה מגיע ל-5 טריליון דולר, מבחינה עוצמה פיננסית, רק אפל, שוויה נאמד בלמעלה מ-2 טריליון דולר, חזקה פיננסית ובעלת השפעה גדולה יותר ממרבית מדינות העולם.

 

במכתב למשקיעים של האנליסט ג'ייסון בזינט מסיטיבנק, להערכתו האפשרות לשינוי חוק ההגבלים העסקיים היא האופציה ההגיונית יותר, כשהשתיים שצפויות להיפגע הכי הרבה הן פייסבוק וגוגל. "ההמלצות של תת הוועדה ואנשי האקדמיה, הן להעביר את הרגולציה בתחום ההגבלים העסקיים, למה שנקרא סטרוקטורליזם (מבניות), הגישה הרווחת להגבלים העסקיים בארה"ב עד שנות ה-70 של המאה הקודמת. המשמעות של מבניות היא שחברות הטק הגדולות ייאלצו לקטון,מאחר והקו המנחה כיום, שמכוון לרווחת הצרכן, יעבור הסבה משמעותית", כתב בזינט.

 

מי שייפגעו הכי הרבה מכך, לטענת בזינט הן גוגל ופייסבוק, כשאפל ואמזון פחות חשופות והכי פחות חשופה היא מיקרוסופט "שאינה עובדת במרבית הסגמנטים הבעייתיים ושיכולה להרוויח בכך שהרגולטורים לא יסמנו אותה ולא ישיתו עליה את אותן הכללים של האחרות", הוסיף.

 

"פייסבוק וגוגל הן עסקים יותר בשלים מהמתחרים, מאחר ומרבית הרווחים שלהן מגיעים בהפרסום בפלטפורמות שלהן, כשכיום 50% מעוגת הפרסום העולמית עוברת באינטרנט", המשיך. "בשל כך, לשתי החברות הללו יש פחות מרחב בריחה מאמזון ואפל".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

גם בתחום המיזוגים והרכישות, בזינט צופה שמרבית האמצעים אם וכשיושתו יכוונו לפייסבוק, השולטת על 3 הרשתות החברתיות הפופולריות בעולם, שכוללות גם את אינסטגרם וואטסאפ. "במקרה של טכנולוגיית ענן, אנחנו סבורים שלמיקרוסופט יש יתרון בשוק ויאפשר לה להמשיך לרכוש חברות ולמצב את עצמה עם כמה רכישות אסטרטגיות, בעוד אמזון וגוגל יהיו יותר חשופות להתערבות בכל רכישה או מיזוג", קבע בזינט.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אמיר 19/10/2020 10:42
    הגב לתגובה זו
    מניין הביטחון שחברות אמריקאיות יכנסו לוואקום שייווצר ? אולי סיניות או אירופיות שיחלישו את כלכלת ארצות הברית....
  • 1.
    לבטל להם פרסום עד כמות מסוימת והכול יחזור לקדמותו 19/10/2020 10:29
    הגב לתגובה זו
    לבטל להם פרסום עד כמות מסוימת והכול יחזור לקדמותו מה הבעיה בכלל כח לא כח. לך עם הכח של היריב ואצה יכול לשבור אותו כמה וכמה פעמים. פיסבוק אמורה להיות רשת חברתית אז שתשאר ככה נהפכה לרשת מכירות. גוגל רשת מידע שתשאר ככה ולא פרסום בקליק בדולר אמזון גם כולם ביחד וכול אחד לחוד. לא אמרתי אי אפשר לפרסם אפשר! אבל לא להוריד חניות בקניונים לפת לחם. יש קניונים באמריקה שהם פשוט ריקים
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.