קורונה ישראל ביבי נתניהו
צילום: שרון רביבו, Istock, depositphotos

שאלה של ניהול: כיצד נתאושש ממשבר הקורונה?

משבר הקורונה לעומת משבר יום הכיפורים - מיום הכיפורים לקח עשור להתאושש, איך לא לחזור על הטעויות
נושאים בכתבה קורונה

פתיחת סגר נוסף על בית ישראל, דווקא ביום הכיפורים, מעלה לא מעט תהיות עם הרבה חשבון נפש. טראומת מלחמת יום הכיפורים עדיין יושבת בתודעת הדור שחווה את המלחמה. דור שעדיין זוכר היטב את גודל המשבר נוכח ניהולו הכושל והזמן הרב שלקח למדינה להתאושש ממנו (כעשור). דור אשר תוהה בימים אלו ממש האם משבר הקורונה, עלול להוביל את המדינה למקום שהוא אל חזור מבחינת קיומה של מדינת ישראל, בגלל ניהול כושל, בגלל הפילוג שקיים במדינה ובגלל העובדה שמדובר בנגיף שטרם נמצא לו מזור. טבעו של משבר לאומי שהוא מתפרש על פני רבדים שונים דוגמת: נזק כלכלי, פגיעה פיסית רחבת היקף, הרס תשתיות, אובדן מוניטין ועוד, ובעידן הנוכחי הטראומה היא קשה פי כמה שכן הציבור התרגל לטוב.

הנזקים הכלכליים שהסבה מלחמת יום כיפור הוערכו בשעתו ע"י פרופסור מיכאל ברונו בסדרי גודל של שנת תל"ג. באומדנו התכוון פרופסור ברונו לחישוב ההפרש המצטבר בין נתיב הצמיחה הכלכלי שיכול היה להיות ללא השפעות המלחמה, לעומת נתיב הצמיחה שהתרחש בפועל בשנים 1974 – 1985 כמודגם בגרף המוצג. במלחמת יום הכיפורים אמנם לא היה גידול ברמת האבטלה, אולם האינפלציה זינקה מ- 20% בשנת 1973 לרמה שנתית של כ- 450% ערב יישום תכנית הייצוב בשנת 1985.

מתוך מאמר של פרופ' דן בן דויד אוקטובר 2020

במלחמת יום הכיפורים ישראל ספגה כ- 2,700 הרוגים וכ-8,000 פצועים ומעמדה של ישראל נשחק. לעומת זאת, משבר הקורונה המוגדר כמשבר מתגלגל אשר עדיין לא ניתן להעריך ולאמוד את מלוא השלכותיו. אולם כבר היום ניתן לחזות בנזקי הביניים עמוקים.

התוצר המקומי הצטמק מתחילת המשבר בכ-5% (לפי נתוני בנק ישראל), רמת האבטלה ערב הסגר השני עמדה על כ- 18% לעומת 4% ערב המשבר! (לפי נתוני הביטוח הלאומי). בהיבט של הנפגעים משבר הקורונה מסתכם נכון ל 5 באוקטובר 2020 כ- 1,720 נפטרים וכ-881 חולים המוגדרים כקשים, מהם 213 מונשמים, כשהמשבר עדיין לא הסתיים... 

בשנה האחרונה בחנו במוסד שמואל נאמן את התנהלות חברות התעשיה הבולטות במשק במהלך 70 שנות התעשייה בארץ, בעבודה תחת הכותרת: "התעשייה הישראלית מאז הקמת המדינה – עבר, הווה ועתיד". מטרתו המרכזית של המחקר הייתה לנסות ולאתר מהם המאפיינים של חברות מקומיות אשר הצליחו לשמר הצלחה עסקית לאורך זמן. בימים האחרונים החלטנו לנצל את תובנות מחקרנו על התעשייה ולהשוות את ניהול שני המשברים לאור מאפייני הניהול אשר עלו במהלך מחקרנו, בהנחה שניהול חברות תעשייה גדולות וארגונים מורכבים מהמגזר העסקי איננו כה שונה מהותית מניהול מדינה.

ארבעה מאפייני ניהול בלטו כמשותפים לחברות במשק, שהתמודדו בהצלחה במשברים ב- 70 השנים הראשונות של המדינה.

1. הצוות המוביל נדרש למאפייני מנהיגות

בפרוץ מלחמת יום כיפור המנהיגות הלאומית והצבאית נהנתה מתמיכה גורפת של הציבור. התחושה שרווחה הייתה שהצוות שהוביל את המדינה הינו הנבחרת הטובה ביותר שישראל מסוגלת להרכיב באותה עת. כאשר פרצה המלחמה, ההנהגה לקתה תחילה בתדהמה ואף באובדן עשתונות, אולם לאחר מספר ימים, הן הדרג הצבאי והן המדיני, התעשתו והובילו את המדינה ליציאה מכובדת מההפתעה. לאחר סיומו של המשבר, המנהיגות הלאומית של אז קיבלה על עצמה את האחריות למחדל. גם בקורונה בתחילת המשבר ההנהגה זכתה לאמון ברמה גבוהה יחסית והעם היה ממושמע. בהמשך התגלו הכשלים הניהוליים, דומה שבכל מדד מנהיגותי ניהול משבר הקורונה מקבל ציון נמוך: החברה מפורדת, מרבית הציבור איננו בוטח ביכולתה. המדינה מצויה לאחר שלוש מערכות בחירות שבהן לא הושגה הכרעה ברורה. המנהיגות הנוכחית איננה מוצאת את דרכה בניהול יעיל של המשבר והיא אף נמנעת מלגלות דוגמא אישית!

2. הבנה עמוקה של התחום

מיומנותם ואיכותם המקצועית של הדרג הצבאי ושל המנהיגות הלאומית ב -1973 סייעו למדינת ישראל להתאושש למרות המכה שספגה. לעומת זאת ישראל של 2020 לא השכילה להיערך כנדרש טרם פרוץ המגיפה. הן הדרג הפוליטי והן הדרג המקצועי חסרים את הרקע והניסיון הנדרש להתמודדות מערכתית, כלכלית, חברתית ובריאותית, עם אופיו של משבר הקורונה שטיבו ואופיו לא היו מוכרים עד כה. זאת ועוד, היציאה מהסגר נעשתה בצורה הנראית בדיעבד חובבנית, ללא אסטרטגיית שיקום מובנית!

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

3. חדשנות ומניעת קיבעון מחשבתי

הסיבה המרכזית להידרדרותם של שני המשברים ל'משברים לאומיים' היא קיבעון המחשבתי בו לקו ההנהגות והדרגים המקצועיים בשני המשברים. ערב מלחמת יום הכיפורים הצבא לא הוכן כיאות לשדה הקרב שהשתנה בעוד ההנהגה המדינית סרבה להתבונן בשינויים האסטרטגיים שחלו. ההנהגה במשבר הקורונה 2020 התקשתה ועדיין מתקשה ל"שנות דיסקט" בכל הקשור להתמודדות עם מגיפה קשה ולא מוכרת, ולאמץ מתודולוגיות מן העולם.

4. בניית תשתית ניהולית חזקה

במשבר של 73 נכנסה הנהגת המדינה יחד עם הדרג המקצועי, ועם מפקדי הצבא, במהירות להיערכות חירום, תוך הסתמכות מוצלחת על נהלים ומנגנונים שנבנו בעבר. במהלך השנים נבנתה בארץ תשתית אשר יועדה להתמודד עם 'מצבי קיצון' דוגמת משבר הקורונה, אולם עם פרוץ משבר הקורונה הנהגת המדינה לא השכילה להשתמש בתשתית שהוכנה!

בכל ארבעת מאפייני הניהול ישראל מקרטעת וניצבת מול שוקת שבורה. כמדינה חדשנית באופייה שידעה לגלות תושייה במשברים קשים, הנהגת המדינה חייבת לחשב עתה מסלול מחדש, ולאפשר להנהגה מקצועית להוביל את המשבר תוך ראייה מערכתית לאומית. אנו מאמינים שפעולה כזו תתרום להחזרת האמון והלכידות של העם, בלימת השלכות המשבר השליליות, ותגדיל את הסיכויים לשגשוג מחדש.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רפי נוה 18/10/2020 13:36
    הגב לתגובה זו
    גלעד ויובל - תודה על הניתוח הנהיר ועל התובנות מן ההשוואה למשבר מלחמת יום הכיפורים. מי ייתן והנהגת המדינה תדע ללמוד מן העבר ולשנס מותניים לקראת העתיד - בביצוע התיקונים מתחייבים!
  • 1.
    ניר כהן 18/10/2020 10:25
    הגב לתגובה זו
    כלכלת ישראל מבוססת על תל"ג לנפש שמאפשר לממן את הבטלנים הבטלנים סידרו לנו סגר שני והבוקר שוב לא מצייטים להוראות גם לקבל כספי משלם המיסים בלי לעבוד..... וגם לפגוע ב- נמלים החרוצות שמחזיקות את מדינת ישראל על האלונקה ? זה כבר יותר מידי .
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.